רות פאני נולדה ב-1923 בווירצבורג ל וקלרה לבית דויטש. אחותה הבכורה רוזי נולדה ב-1917 בפירט (Fürth). הרב ד"ר הנובר שימש כרב של וירצבורג והמחוז מ-1920.
הרב ד"ר זיגמונד הנובר
1880-1964 זיגמונד הנובר נולד ב-1880 ב-ונדסבק (Wandsbek), המבורג. בוגר בית המדרש לרבנים בברלין ובעל תואר ד"ר בלימודי הדת היהודית ושפות של האוריינט. שימש כרב בכמה מקומות ומ-1920 רב קהילת וירצבורג ורב אזורי של פרנקוניה התחתית. בין השנים 1940-1963 שמש כרב בקהילת "שערי התקווה" בניו-יורק. ב-1963 עלה לישראל. נפטר בישראל ב-1964.
רות הנובר
באדיבות יהודית זילבר, נכדתה של ארנסטינה הנובר (קצמן)
הרב ד"ר שמעון (זיגמונד) הנובר
יד ושם, ארכיון התצלומים F86/195
רוזי הנובר (אדם)
באדיבות יהודית זילבר, נכדתה של ארנסטינה הנובר (קצמן)
הרב ד"ר שמעון (זיגמונד) הנובר ורעייתו השניה ארנסטינה (קצמן)
באדיבות יהודית זילבר, נכדתה של ארנסטינה הנובר (קצמן)
משפחת הנובר, וירצבורג.
למטה מימין, ארנסטינה, הרב ד"ר שמעון. למעלה מימין לשמאל, רות הקטנה (הנובר) ורות הגדולה (קצמן)
באדיבות יהודית זילבר, נכדתה של ארנסטינה הנובר (קצמן)
חברי ילדות, לודוויג פפויפר, לימים יהודה עמיחי, ורות פני הנובר, וירצבורג סביבות 1928.
שניהם למדו בבית הספר העממי היהודי בווירצבורג
באדיבות משפחתו של שמעון ברלינגר, מבוגרי בית המדרש למורים יהודים בווירצבורג
"אבן נגף" הנושאת את שמה של רות הנובר בווירצבורג
באדיבות יהודית זילבר, נכדתה של ארנסטינה הנובר (קצמן)
שמה של רות הנובר מונצח על המצבה של אמה קלרה הנובר, לבית דויטש, בבית העלמין היהודי בווירצבורג
באדיבות יהודית זילבר, נכדתה של ארנסטינה הנובר (קצמן)
ב-1932, כשמלאו לרות 9, מתה אמה קלרה. באותו הזמן התאלמנה אחותה של קלרה, ארנסטינה קצמן (Katzman). ארנסטינה עברה עם שלושת ילדיה, אלזה (1911), לאו (1913) ורות (1921), לווירצבורג וב-1933 נישאה לגיסה זיגמונד הנובר. כעת היו שתי בנות ששמן רות במשפחה. רות-פאני הנובר נקראה רות הקטנה ובת דודתה רות קצמן הנובר נקראה רות הגדולה.
רות הקטנה למדה בגן ובבית הספר היהודי בווירצבורג והייתה חברה קרובה ושכנה של בן גילה לודוויג פפויפר, לימים . ב-1934 כשמלאו לרות 11 היא נמחצה על ידי מכונית כשרכבה על אופניה ונפצעה קשה, רגלה נקטעה והותקן לה קב מלאכותי. ב-1936 עלתה משפחת פפויפר לארץ ישראל. משפחת הנובר נשארה בווירצבורג משום שהרב הנובר חש אחריות כלפי הקהילה. רוזי סיימה את בית המדרש למורים יהודים בווירצבורג וב-1937-38 היתה מורה בבית ספר יסודי בקלן. רות הגדולה למדה אף היא באותו בית מדרש. רוזי ורות הגדולה היו חברות בברית חלוצים דתיים (בח"ד) ועלו לארץ ישראל באוקטובר 1938. הן התאכסנו בתחילה אצל שכניהם משכבר משפחת פפויפר בירושלים. ילדיה של ארנסטינה, אלזה ולאו עזבו את גרמניה והגרו לארגנטינה.
יהודה עמיחי
1924–2000 יהודה עמיחי נולד ב-1924 בווירצבורג בשם לודוויג פפויפר (Ludwig Pfeuffer) למשפחה שניהלה אורח חיים דתי אורתודוקסי. הוא למד בגן הילדים ובבית הספר היהודי בוירצבורג. ב-1936 עלתה המשפחה לישראל והתיישבה בירושלים. עמיחי התנדב לצבא הבריטי ולאחר שחרורו למד הוראה. ב-1948 לחם במלחמת העצמאות. בוגר האוניברסיטה העברית. ב-1955 התפרסם ספר שיריו הראשון. ב-1982 קיבל את פרס ישראל לשירה. עמיחי הנו אחד המשוררים החשובים ביותר של השירה העברית המודרנית.
בנובמבר 1938 ב"ליל הבדולח" נאסר הרב הנובר יחד עם מאות גברים יהודים מווירצבורג ונשלח למחנה הריכוז בוכנוולד. בדצמבר 1938 שוחרר הרב מהמחנה תוך הבטחה לגסטפו שהוא יוצא את גרמניה תוך חודשיים. עד אז היה עליו, בפקודת הגסטפו, לחזור ולטפל בענייני קהילת וירצבורג. זיגמונד וארנסטינה הנובר פנו לכל מי שאפשר כדי להסדיר את הגירתם מחוץ לגרמניה לאנגליה או לארצות הברית. כל המאמצים לקבל אשרת הגירה עבור רות הקטנה עלו בתוהו. בינתיים התארגנה משלחת הצלה לילדים מגרמניה להולנד ורות הנובר יצאה את גרמניה בינואר 1939 להולנד. שם נקלטה אצל כמה משפחות אמנה והמשיכה בלימודים בבית הספר. מהולנד שלחה רות מכתבים לבני משפחתה וחבריה. הרב וארנסטינה החליטו לעבור לאנגליה ומשם להמשיך במאמציהם להוציא את רות מהולנד. הם קיבלו אשרת כניסה לארצות הברית שהגבילה את כניסתם עד ל-5 במרס 1940. בפברואר 1940 עזבו זיגמונד וארנסטינה את אנגליה בתקווה שיוכלו להוציא את רות לאחר שיגיעו לארצות הברית. גם הניסיונות להשיג עבור רות הקטנה סרטיפיקט לעליה לארץ ישראל נכשלו.
במאי 1940 נכבשה הולנד. אחר זמן מה נשלחה רות הנובר למחנה וסטרבורק. משם ב-18 במאי 1943 שולחה לסוביבור.
רות רות רות שהקדמת לפני למות, עכשיו שני הענקים, יתגדל ויתקדש ישמרו על מותך במקום שני הענקים, יברכך וישמרך שנכשלו ולא שמרו על חייך.
יהודה עמיחי, פתוח סגור פתוח, שירי עמיחי, כרך 5, עמ' 272
עבור רוזי הנובר אצל פפויפר רח' מטודלה 17 ירושלים, רחביה.
אמסטרדם, 2.7.1939
רוזי היקרה, ...אני צריכה לדגור המון... אני חייבת להשיג פיגור אדיר במתמטיקה, פיזיקה וטבע. אני לומדת כעת 4 עד 5 שעות כל יום... ביום ראשון הייתי בקונצרט. התזמורת הייתה ענקית ומצוינת. היו קטעים של דבוסי, פורה (Fauré), רוסל (Roussel). זאת הייתה תכנית צרפתית... האם שמעת משהו על סרטיפיקט? לא ויתרתי לגמרי על תקוותי לשמוע את טוסקניני בספטמבר בירושלים... ברכות לבביות וצום קל ב-ט' באב, רות שלך
אמסטרדם, 4.3.1940
רוזי היקרה, ההורים נוסעים מחר לארה"ב ואני החלטתי ללכת בעקבותיהם ולהוציא מהראש את פלסטינה. זה לא בגלל שאני פתאום מפחדת מהחיים הקשים, אבל איני רוצה שההורים ישארו לבד... אני מקווה, וזאת משאלת הלב האמיתית שלי שנפגש כולנו ב"ה לתמיד. בברכת שלום ולהתראות, אחותך רות
אמסטרדם, 19.3.1941
הורים יקרים, ...פורים עבר אצלי יפה. גברת "F" שהזמינה אותי חגגה בדיוק יום הולדת. חוץ מזה פגשתי את הרב דריקס מהמבורג או אלטונה. הוא מוסר לך, אבא יקר, ברכות רבות... בינתיים נשלחו כל הניירות הנחוצים ואני מחכה... אם הכל ילך כשורה הנסיעה מתוכננת לחודש מאי. תמונות הפספורט יצאו מגעילות, לכן לא שלחתי לכם אחת. הרבה ברכות, רות שלכם.
אמסטרדם 17.6.1941
הורים יקרים, סוף כל סוף יש לנו עכשיו מזג אוויר קיצי יפה מאד. אני מסופרת עכשיו... לרוב זה לא נראה מאד מסודר. אבל איני יכולה להרשות לעצמי ללכת לספר לעשות סלסול )פרמננט(... זה די מתאים לי. הבגד מהבד בצבע תכלת מקסים... אפשר ללבוש אותו בצווארון פתוח. הכפתורים והחגורה בצבע כחול כהה... תוכלו לראות אותו כשאהיה אצלכם. על הנסיעה אין עד עכשיו אף מילה. ברכות רבות, רות שלכם.
אמסטרדם, 2.7.1941
הורים יקרים. ...אני בחיפוש אחרי בית ספר לשפות...השבוע קבלתי הודעה מהקונסוליה האמריקנית בה התברר שלעת עתה לא יטפלו באף מקרה של הגירה ולא ינפיקו שום ויזה. בנוסף אני מחפשת עבודה ל-7 השבועות של החופש הגדול... שיפרתי הרבה ציונים... רות הנובר אצל וולף, אמסטרדם, רח' סרפטי (Sarphatistrasse).
הירשמו לקבלת מידע ועדכונים מיד ושם:
הפניה לאתר החדש
החדשות הטובות הן שאתר עבר לאחרונה שידרוג משמעותי
החדשות הפחות טובות הן שבעקבות השדרוג אנחנו מעבירים אותך לדף חדש שאנו מקווים שתמצאו בו שימוש
