במרכז יום עיון זה יעמדו השאלות בנושא זהות בעולם של דה-הומניזציה. יהודים בני קהילות בעלות מאפיינים שונים, מגוון גישות ליהדות, מעמדות, שיוך פוליטי ובני גילים שונים מצאו עצמם עם עליית הנאצים לשלטון ומאוחר יותר עם ראשית מלחמת העולם השנייה, בתוך מציאות לא מוכרת של תוהו ובוהו, מציאות שבה עצם הגדרתם כיהודים שללה את קיומם.
הדיון החינוכי על התמודדותם של יהודים בתקופת השואה, יאפשר להאיר היבטים שונים של התמודדות האדם עם שאלות יסוד של זהות ובחירה, תוך דגש על חילוץ תווי פניהם של יחידים מתוך הנרטיב ההיסטורי הכללי .
בגיל ההתבגרות התלמידים נמצאים אף הם בשלב של גיבוש זהותם, על כן העיסוק החינוכי בהיבטים השונים של זהות על מאפייניה ובשאלות הנוגעות לגיבושה יכול להוות נדבך משמעותי במסגרת ניסיונותיהם לגבש הגדרת זהות משל עצמם ולפתח חוסן ויכולת התמודדות.
ביום עיון זה יועלו שאלות על גיבוש ובניית זהות: מה הגורמים המגדירים זהות? כיצד שמרו אנשים על זהותם בעולם של שבר? מהם התהליכים שעברו על הזהות היהודית בעקבות השואה?
סיור במוזיאון
בסיור נעקוב אחר מספר דמויות וסיפוריהם האישיים, תוך בחינת התהליכים שאיימו על התפרקות הזהות האישית שלהם ומעגלי הזהות הרחבים יותר כגון המשפחתיים, קהילתיים וחברתיים. נתוודע לניסיונות העמידה הרוחנית והשמירה על הזהות, לצד שאלות ודילמות ערכיות תמידיות.
סיור באתר
"לכל איש יש שם" – הסיור יכלול 3-4 מהאתרים הבאים: אוהל יזכור, ספר השמות, יד לילד, המוזיאון לאומנות, בית הכנסת ושדרת חסידי אומות העולם.
בעקבות אתרים אלו נתוודע לדילמות של זהות יהודית לגווניה, שמירה על זהות במסתור ומאמצי השמירה על רוח האדם בעזרת האומנות. בעקבות כל אלו, נדון במהלך הסיור במתח שבין זיכרון הסיפור הכללי והנצחת הפרט והאדם.
סדנאות לבחירה:
-
"אלה דברי האחרונים" - בסדנה זו ינתחו התלמידים מקורות ראשוניים ייחודיים: מכתבים וגלויות שכתבו יהודים בתקופת השואה ונשתמרו בארכיון יד ושם או נתרמו לו בשנים האחרונות על ידי בני משפחה. רבים ממכתבים אלו היו פריסת שלום אחרונה, סימן חיים אחרון מהכותבים.
התלמידים ילמדו לנתח את הטקסטים השונים, ולפגוש את ה"קול" האותנטי של הקרבנות. מקורות אלו, אשר נכתבו בזמן התרחשות המאורעות עצמם, מקרבים אותנו אל עולמם הנפשי ואל האופן שבו חוו הכותבים את הדברים. המכתבים מעוררים דיון חינוכי על זהות, ערכים, הניסיון לגשר בין שבר להמשכיות, ייאוש, תקווה וצלם האדם בצל המוות.
-
"גלוי פנים" סדנת מחקר בעקבות דפי עד המהווים מעין מצבות סמליות ואוצרים בתוכם סיפורים אנושיים. דפי העד פורטים את המספר העצום של שישה מיליון קורבנות ואת הטרגדיה הקולקטיבית לסיפור אישי ואנושי, ומהווים נקודת פתיחה פעמים רבות למסע היסטורי במרחבי זמן ומקומות שונים העולים מהם.
"זִכְרוּ רַק כִּי הָיִיתִי חָף מִפֶּשַע וְכִי, כְּמוֹכֶם, בְּנֵי תְּמוּתָה שֶל אוֹתוֹ יוֹם, גָּם לִי הָיוּ פָּנִים שֶל זָעַם וְשִׂמְחָה וְרַחֲמִים, פָּשוּט מְאֹד, פָּנִים שֶל בֶּן אָדָם!"
בנימין פונדן, "מבוא בפרוזה", רפאים, 1942
לפרטים נוספים: students@yadvashem.org.il
לחצו כאן להזמנה מקוונת
