"אם אתה חי - אחיה בתוכך [...] יהודי העיר נעלמו מהרחובות. אין לאן לברוח"
ממכתבו האחרון של פנחס אייזנר, הונגריה, אוקטובר 1944.
בתקופת השואה, ביקשו הנאצים לרצוח ולהשמיד את היהודים באשר הם, עד האחרון שבהם. מי היו אותם גברים, נשים וילדים שהנאצים ניסו לרצוח אותם ולהשמיד את זכרם? האם ההשמדה הטוטלית לא ביטלה גם את היכולת לזכור אותם? האם ממרחק השנים נוכל להפוך את זכרם ואת זכר השואה לרלוונטי?
כבר בתקופת השואה שאלו עצמם היהודים 'מי יכתוב את ההיסטוריה שלנו'? האם העולם יידע שהיינו אי פעם קיימים? האם פשעי הנאצים ייודעו? ביום זה נתוודע למאמצים של יהודים שונים בשואה להנצחת זכרם וזכר הסובב אותם למען העתיד. זקנים, צעירים, ילדים שלחו ידם בכתיבה. היו בהם אנשי אינטליגנציה הרגילים למשוך בעט ופשוטי העם שמעולם לא התנסו בכתיבה. נתחקה אחר מגוון המקורות אשר הם הותירו לנו מתוך הרצון להשאיר עדות, לנוכח התחושה כי העולם היהודי עומד בפני כליה וכי הם "היהודים האחרונים".
יום זה יעסוק בכתיבה ותיעוד בתקופת השואה, ואף יפנה אל שאלות נוספות בנושא התיעוד כגון: כיצד הונצחה השואה בשנים הראשונות שלאחר המלחמה על עיצוב הזיכרון עד היום? מה יהיה עתיד זיכרון השואה? מהו תפקידנו לנוכח כל אלה?
סיור במוזיאון
מי כותב את ההיסטוריה? מיהו העומד מאחורי המצלמה? כיצד מתעדים פשע בלתי נתפס?
הסיור במוזיאון ישים דגש על צילום, תעמולה תיעוד ויומנים, אומנות ציור וזיכרונות. נבחן תיעוד שנעשה על ידי אנשים, שסולקו מהחברה האנושית, ובשעה שבה נשקפה סכנה לחייהם המשיכו במאמצים גדולים לתעד מתוך אמונה כי יהיה מי שירצה לקרוא, לראות ולהקשיב לסיפורם. בכך מהווה התיעוד סוג של ניסיון לגשר בין תחושת הבדידות לתחושת 'יחד' ומשמעות. הוא נובע מתוך עולמו, צרכיו ומצוקותיו של המתעד אחריהם נתחקה בסיור.
תיעוד העסיק יהודים רבים הן באופן אישי, והן כקבוצה ואף היווה לא פעם דרך של התנגדות למשטר הנאצי ופעולותיו. בסיור נפגוש את סיפורם של ארכיון "עונג שבת", מחתרת הנייר מליטא, ואנשים נוספים שתיעדו בעזרת כלים שונים כגון: ציור, רישום ושירה. רבים מן המתעדים פנו אל החיים בדרישה לזכור את המתים ולעיתים ניכר בהם הניסיון למצוא אולי מעט נחמה במחשבה שיישאר אחריהם דבר ושהם לא ייעלמו כליל.
סיור באתר
עיצוב הזיכרון בחברה הישראלית - הסיור יכלול 3-4 מהאתרים הבאים: אוהל יזכור, עמוד הגבורה, יד לילד, תערוכת האוספים, המוזיאון לאומנות, חדר השאלות הגדולות.
יד ושם הינו אתר אשר התפתחותו במשך השנים מייצגת בממדים רבים את התפתחות זיכרון השואה בחברה הישראלית בכלל. סיור באתרים אלו מאפשר להתחקות אחר שינויי התפיסה לצד התוודעות לסמלים שהיו ונשארו בבסיס הזיכרון והתודעה הישראלית. בסיור נדון גם בשאלות על הנצחתו של ה'אין', על נסיונות ההמחשה של הבלתי נתפס, ועל השינויים בחברה הישראלית עצמה המשתקפים מבעד למאמצי הנצחה והייצוג.
סדנה
בעקבות הזיכרון דיון עכשווי על מקום השואה ומשמעותה בחיינו. באמצעות כרטיסיות ובהן תמונות, קטעי הגות והגיגים, ספרות ועוד, נדון עם המשתתפים בשאלות הנוגעות לזיכרון השואה, האישי והקולקטיבי, ומשמעותו בחיינו.
יום עיון לתלמידי תיכון ביד ושם בנושא: תיעוד וזיכרון - כיצד נכתבת ההיסטוריה, מי מעצב אותה ומה יהיה עתידה
לפרטים נוספים: students@yadvashem.org.il
לחצו כאן להזמנה מקוונת
