שמאיו אבז'ירוב

נולד בשנת 1924.

בראיון לא נמסרו פרטים על הרקע המשפחתי ערב המלחמה.

בשנת 1942 גוייס שמאיו לצבא האדום. לאחר טירונות, הוא נשלח לטורקמנייה לעיר מארי להשתלמות קלעים. במהלך הקורס קיבל שמאיו דרגות סמל ונשלח לחזית באוקראינה. הוא שירת באוגדה 53, חטיבה 1021, והיה מפקדה של כיתת הקלעים.

שמאיו תיאר את הנסיגה הנאצית נוכח ההתקדמות הרוסית ואת השבר בו נמצאו החיילים הגרמנים.

עבורו, הקרב המרכזי היה בהונגריה בשנת 1944, ליד אגם בלטון. במהלכו של קרב זה נפגע שמאיו מכדור, והוא נותר מאחור עם כמה מחבריו, שהיו גם הם פצועים. זמן קצר אחר-כך הגיע טנק גרמני ממנו ירדו מספר חיילים שהחלו לבצע בהם וידוא הריגה. שמאיו נפגע בשנית ואיבד את הכרתו. לאחר זמן-מה הוא התעורר, ומהרעשים סביבו הבין שחלק מחבריו עודם בחיים. הפצוע הקרוב אליו היה מפקד הפלוגה, שנפצע בבטנו. הוא החל גורר אותו עד שהצליח לחבור לכוחות של הצבא האדום. השניים הועברו לטיפול בבית-חולים צבאי. שמאיו עצמו נפגע ברגלו ולאחר המלחמה נאלץ להיעזר בקביים למשך תקופה ממושכת. 

לאחר המלחמה שב שמאיו לביתו ובשנת 1950 התחתן.

בשנות התשעים עלו שמאיו ומשפחתו לישראל. 

עיבוד של ראיון שנערך עמו ע"י חן ואסף סנדרובית ונדז'דה קלונטר.