שמאי בבכנוב

נולד ב– 1924 בטשקנט שבאוזבקיסטאן.

משפחתו הייתה בעלת רקע כלכלי נמוך ומנתה שבע נפשות. אביו נפטר בגיל צעיר ואימו נאלצה לפזר את ילדיה בבתי-יתומים. בגיל 14 עבר שמאי לעיר אחרת ושם החל לקבל הכשרה כרתך. בגיל 16 הוא החל לעבוד למחייתו כצלם וכרתך מוסמך. כששב לעירו, הוא החל לסייע בפרנסת אימו ואחיותיו. 

עם פרוץ המלחמה, גוייסו רבים מבני משפחתו של שמאי לצבא. הראשון להתגייס היה אחיו, יצחק, שלא שב מהמלחמה והוגדר כנעדר. אחריו גוייס שמאי, שנשלח לאזור מוסקבה ושירת שם בתפקידים שונים, בעיקר בשמירה. תנאי המחיה באותה עת היו קשים ביותר, בייחוד הקור העז והעדר מזון.

לאחר תקופה ארוכה בה קיים שמאי שמירות כשהוא חשוף לקור, הוא התעלף. לאחר בדיקה רפואית התברר כי הוא נפגע מהקור והרעב, ובין השאר התפתחו בגופו דלקות באיברים פנימיים. הוא אושפז בבית-חולים לתקופה ארוכה, ולאחר ששוחרר, שב לחזית, שם הורע מצבו הבריאותי והוא שוב חלה. 

בשנת 1944 שוחרר שמאי מהצבא, שב לביתו והחל לעבוד במפעל כרתך.

בשנת 1948 הוא התחתן ונולדו לו שלושה ילדים. שמאי התגורר עם משפחתו בטשקנט עד לעלייתם לישראל בשנת 1995.

עיבוד של ראיון שנערך עמו ע"י לנה אהרונוב.