מיכאל נולד בשנת 1910 בסמרקנד למשפחה מסורתית בת שש נפשות.
משפחתו הייתה במצב כלכלי טוב עד למהפכה הקומוניסטית. אחריה, הם נפגעו קשות והוריו הועלמו ע"י השלטונות.
הוא עצמו סיים לימודי הנדסה והחל לעבוד במקצועו.
ערב מלחמת העולם השנייה נישא מרכיאל ונולד לו בן, שמת זמן קצר לאחר לידתו באופן טרגי. בעקבות המקרה, אישתו לא יכלה ללדת עוד והוא נישא בשנית עוד במהלך המלחמה.
ב-1941 גוייס מיכאל לצבא האדום. הוא לא שירת כלוחם, אם כי היה בחזית הלחימה. למשפחתו לא סיפר רבות על קורותיו באותה תקופה, אך ככל הנראה שירת כספר צבעי, וקציני צבא בכירים טופלו על ידו (בהם המרשל ז'וקוב).
לדברי בתו, מרכיאל כמעט ונהרג מספר פעמים במלחמה, ושרד הפגזות גרמניות על בסיסו ואף טביעת אוניית בית-חולים שהיה על סיפונה לאחר שחלה בדיזנטריה. שרשרת אירועים קשה זו הביאה לשחרורו הרשמי מהצבא. עם חזרתו לעירו בשנת 1942, הופתע מרכיאל לגלות כי גוייס שוב. לימים התברר, כי הוא זוהה בטעות כיהודי בוכרי אחר, בעל שם משפחה זהה, שהתחמק משירותו הצבאי. טעות זו הביאה לגיוסו של מרכיאל, כמשתמט משירות צבאי לעוד כמה חודשים.
אחיו גוייס לצבא והוכרז כנעדר. שאר בני-משפחתו נשארו בביתם וניסו להסתדר במצב הקשה שנוצר.
עם חזרתו לביתו ניסה מרכיאל לחזור לשגרת חיים רגילה. נולדו לו עוד 11 ילדים, ששלושה מהם נפטרו בילדותם. הוא התקשה לפרנס את משפחתו בעקבות מחלה לא ברורה שתקפה אותו, עוד בזמן שירותו הצבאי, וכן פציעות שונות בגפיים.
מרכיאל נפטר בשנת 1977.
עיבוד של ראיון שנערך עם בתו נינה מזריאב ע"י מוטייב רוסלין.
