מרדכי חודדטייב (Mordechay Chudedtayev) נולד בשנת 1923 בבוכרה, למשפחה בת שמונה נפשות. משפחתו הייתה דתית, אביו היה רב, והילדים בבית קיבלו חינוך יהודי-דתי, למרות שבית-הספר בו למדו היה כללי. אביו היה רואה חשבון ועל כן מצבם הכלכלי היה טוב.
מרדכי סיים שתים-עשרה שנות לימוד, המשיך ללימודים אקדמאיים וסיים תואר שני בחינוך באוניברסיטת טשקנט. באותה עת החל לעבוד כמורה בעיר הולדתו.
כשפרצה מלחמת העולם השנייה, החלו בסביבתו של מרדכי לעקוב אחר שידורי הרדיו, וביוני 1941, עם תחילת מבצע ברברוסה, הוא גוייס לצבא האדום. מרדכי שירת בחיל-ההנדסה וקודם עד לתפקיד סגן מפקד מחלקה. הוא הוצב באזור הקווקז ושם שהה עד לשחרורו מהצבא.
לדברי מרדכי, שירתו סביבו חיילים יהודים, אך רובם לא היו ביחידתו. הוא עצמו לא הסתיר את יהדותו ולא זכור לו שנתקל ביחס אנטישמי, ודווקא להפך: "כיבדו אותי, היינו כמו משפחה אחת".
במהלך הלחימה בצפון הקווקז נפצע מרדכי לראשונה בלחימה מול חיילים גרמנים. מאוחר יותר, כשהחלה ההתקדמות הרוסית מערבה לכיוון גרמניה הוא נפצע בשנית, כשכדור פילח את בטנו. מרדכי טופל בשטח, פונה לבית-חולים ושם נקבע כי לא יוכל לשוב לחזית. הוא שוחרר מהצבא בשנת 1944.
כששב מרדכי לביתו, חודש לראשונה הקשר עם משפחתו, שנותק מאז גיוסו. אחיו, מסיבות שונות, לא גוייסו לצבא. במהלך המלחמה, אירחו בני משפחתו בביתם פליטים שהגיעו מפולין, וסייעו להם כמיטב יכולתם.
לאחר שהחלים מפציעתו שב מרדכי לעבודתו כמורה, ולאחר 46 שנה כמחנך ומנהל פרש לגמלאות. ב-1946 הוא התחתן עם רחל, אותה הכיר עוד לפני המלחמה, אך רק פגישה אקראית ברכבת, לאחר ששוחרר מהצבא, הביאה לנישואיהם.
לזוג נולדו שישה ילדים, ובשנת 1988 עלתה בתו אסתר לא"י, ובעקבותיה עלו יתר בני המשפחה.
עיבוד של ראיון שנערך עמו ע"י מרדכי ניאזוב וחן ניאזוב.
