דניאל צ'ולפייב

דניאל צ'ולפייב (DANIEL TZOLPAYEV) נולד בשנת 1928 בעיר סמרקנד שבאוזבקיסטן והיה בן יחיד להוריו.

אביו היה בעל השכלה תורנית, אך דניאל שנולד לאחר המהפכה לא למד בבית-ספר יהודי ועל כן מעולם לא הגדיר את עצמו אדם דתי אלא מסורתי.

אביו ניהל חנות מזון ועל כן מצבם הכלכלי היה מבוסס.

כשפרצה המלחמה, לא גוייס אביו בשל גילו המבוגר והוא המשיך לנהל את חנותו. דניאל, שלא יכול היה להמשיך ללמוד באותה עת, בחר להשתלם במקצוע פרקטי ולמד להיות ספר. לדבריו, הוא עבד במספרה של קציני צבא. חלק מקרוביו התגייסו לצבא ורבים מתוכם, בהם בן דודו, לא שבו.

דניאל מספר כי בסביבתו שמעו על האנטישמיות הנאצית וידעו על התנכלויות ליהודים והדבר גרם לפחד ולחרדה אצל רבים. עוד הוא מציין, שרבים ממכריו שינו את שם משפחתם לשם מוסלמי על-מנת שלא יזוהו כיהודים. כשנודע להם, בעיקר דרך חיילים ששבו מהחזית, על הרצח של יהודים תחת הכיבוש הגרמני גברה האימה.

יהודים בבוכרה פגשו את הפליטים הרבים שעברו בעירם. הפליטים הגיעו כשמזג-האוויר היה קשה והתנאים לא פשוטים. רבים מהם היו תשושים ועייפים וחלקם חלו במחלות שונות ובהם טיפוס. אביו, שאף לפני המלחמה סייע למשפחות רבות, סייע גם לפליטים. הוא דאג להם לתלושי מזון ואירח אותם בביתו.

לאחר המלחמה התחתן דניאל ונולדו לו חמישה ילדים. בשנת 1974 עלה עם משפחתו לישראל.

עיבוד של ראיון שנערך עמו ע"י בתאל חלילי ואבלינה איססחקוב.