יאיר גברילוב

נולד בשנת 1924.

יאיר נולד למשפחה ענייה בת שבע נפשות, והתייתם מאביו כשהיה בן שבע. הוא היה תלמיד מצטיין, סיים את בית-הספר בהצלחה רבה, למד כמה שפות והצליח בעיקר במקצועות כמתמטיקה ופיזיקה. 

בשנת 1942 גוייס יאיר לצבא כחייל חי"ר. הוא השתתף בשורה של קרבות והגיע עד לפולין. אחד מתפקידיו היה עורפי, במשרד שעסק בתפיסת חיילים נאצים. לתפקיד זה הגיע בזכות היותו דובר גרמנית. לאחר כניעת גרמניה, עבר לחזית המזרחית, מול יפן.

בתקופת שירותו הצבאי סבל יאיר מבעיות שמיעה חריפות ומפציעות בגב וכמו כן, החריפה אצלו בעיית כף הרגל (בילדותו לבש את אותן הנעליים במשך שלוש או ארבע שנים, למרות שהיו קטנות עליו, והדבר כופף את כף הרגל).

רק בשנת 1946 הוא שוחרר מהצבא ושב לביתו. 

לדברי אשתו, יאיר ציין שבצבא הרוסי במסגרות שונות, גילויי אנטישמיות לא היו בגדר דבר חריג. 

זמן קצר לאחר שחרורו נישא יאיר, והחל לעבוד כספר. במקביל, החל ללמוד רפואה. ליאיר נולדו שלושה ילדים והמשפחה עלתה יחד לישראל בשנת 1993.

יאיר נפטר בשנת 2005.

עיבוד של ראיון שנערך עם אשתו קלרה ע"י קלונטר נדז'דה.