אליהו גורגוב

נולד ב- 1915 למשפחה בת שש נפשות מהמעמד הבינוני-נמוך (אביו ניהל סניף דואר). למשפחתו היה רקע דתי, אך הוא גדל תחת השלטון הקומוניסטי ועל-כן למד בבית-ספר כללי. לדבריו, בני משפחתו שמרו בסתר על חלק מהמצוות. 

בשנת 1938 גוייס אליהו לצבא ושירת בו במשך שמונה שנים. במהלך שירותו עבר, לדבריו, הכשרה כצלף וכסייס. במרבית שנות המלחמה הוא שירת בחזית והגיע עם חבריו עד לברלין. הוא שוחרר בדרגת רב-סרן. 

כבר ביום הראשון למבצע ברברוסה הוא נפצע קשה מפגז גרמני. רופאיו רצו לכרות את ידו אך הוא סירב, ולאחר אשפוז ממושך עבר שיקום ושב לחזית. 

אליהו מציין כי מעת לעת היה עד למקרים בהם חיילים רוסים הכריחו חיילים יהודים לפשוט את מכנסיהם כדי לראות האם עברו ברית מילה. במציאות זו היה לו ברור שעליו לשמור בסוד את זהותו היהודית. כשנשאל, הציג עצמו כטג'קי ובדומה לחיילים יהודים אחרים הסתיר את מוצאו. 

עוד לפני המלחמה שניים מאחיו עזבו את בוכרה. הוא עצמו שב לביתו בשנת 1946 ורצה לעלות לארץ-ישראל, אך השלטונות מנעו זאת ממנו בגלל היותו קצין בצבא האדום. שנה לאחר מכן נישא והתגורר עם שבעת ילדיו בבוכרה. 

המשפחה עלתה ארצה ב- 1976.

עיבוד של ראיון שערכו עמו אליהו ורחל יצחק.