נולד בשנת 1915 בעיר קטה-קורגן.
משפחתו של מתתיה מנתה שש נפשות והייתה בעלת רקע דתי. אביו היה איש-עסקים מצליח – הוא הקים מפעל לעיבוד עורות וסנדלרייה. המשפחה נהנתה משגשוג כלכלי עד למהפכה ב- 1917, אז נאלצו בני הבית למסור את כל רכושם.
אביו של מתתיה החל ללמד ילדים בסתר עברית ותורה. יחד עם זאת, הוא ובני-משפחתו ניסו לצאת מברה"מ לארץ-ישראל, אך נתקלו בקשיים ובמהלך ניסיונותיו של האב לקבל אשרה, נדרס למוות.
בנוסף ללימודיו בבית-ספר, למד מתתיה מאחיו את מקצוע הסנדלרות. בשנת 1933 הוא התחתן עם רחל ונולדו להם שלושה ילדים, אך שניים מהם נפטרו בנסיבות טרגיות.
בשנת 1939 גוייס מתתיה לצבא האדום ונשלח למלחמה בפינלנד. בשנת 1941, נשלחה יחידתו לסייע בהתמודדות עם המצור על לנינגרד. בהמשך הוא השתתף בקרבות לשחרור פולין, צכ'וסלובקיה, הונגריה ובולגריה. במהלך הקרבות הוא נפצע קשה פעמיים, בבטנו וברגלו, אך למרות זאת כשהחלים, שב מייד ליחידתו.
כשתיאר מתתיה באוזני משפחתו את תקופת השירות בלנינגרד, הוא סיפר כי החורף היה קשה, ולא פעם השתמשו הוא ועמיתיו בגופות חבריהם כדי ליצור מחסום לרוח הקרה. הם סבלו גם ממתקפות של יתושים וממחסור באוכל ושתייה. לדבריו, באחת ממשימות השמירה הוא הצליח לזהות התקדמות של חיילים נאצים לעבר העיר, ומייד דיווח על כך. בזכות מעשה זה נתפסו כ-17 חיילים גרמנים, ועל כך הוענק לו עיטור הצטיינות.
בשנת 1946 חזר מתתיה לביתו כשהוא מוכר כנכה-מלחמה. בשנים הבאות נולדו לו עוד חמישה ילדים.
עיבוד של ראיון שערכה עמו סיגל מוסייב.
