נולד בשנת 1928 בעיר קטה-קורגן, למשפחה בת שש נפשות. כשהיה בן שמונה התייתם מרדכי מאמו. אביו נישא בשנית, ולמרדכי נולדו עוד שני אחים.
המשפחה הייתה בעלת רקע סוציו-אקונומי נמוך. מרדכי מציין כי משפחתו הייתה אורתודוכסית, וניסתה לשמור ככל הניתן באותה עת על חיי הדת.
בשנת 1942 התגייס מרדכי לצבא, ולאחר טירונות מזורזת נשלח לחזית בלנינגרד להשתתף בקרב על המצור. לאחר מכן הוא נשלח לחזית האוקראינית הרביעית תחת פיקודו של גנרל מלישב. הוא השתתף בקרבות לשחרור פולין, הונגריה ורומניה.
מרדכי הוערך כחייל אמיץ, ולדבריו, לא זכורות לו תקריות אנטישמיות מכל סוג שהוא.
בעת פעילות שערכו בהונגריה, נשלחו מרדכי ויחידתו למארב באזור בו ידע הצבא, כי מסתתרים חיילים גרמנים. כשעמד על משמרתו, הוא זיהה תנועה חשודה, אך בטרם הספיק לפעול, גילה שהוא עצמו נלכד - משתף-פעולה אוקראיני ניסה לחוטפו. בפעולה זריזה הוא הצליח להפעיל את חבריו ולסכל ניסיון זה. על כך זכה מרדכי בעיטור גבורה.
בהיותו בגרמניה, נפגע מרדכי מפגז שנחת בסמוך לו. הוא כוסה בערימות עפר, ורק במקרה נתגלה מחוסר הכרה ע"י אחד החובשים. מרדכי אושפז בבית-חולים צבאי למשך שישה חודשים ובגופו נותרו רסיסים רבים.
במרץ 1945 הוא שוחרר מהצבא ושב לעירו. מרדכי פגש את אביו בתחנת הרכבת, אך זה לא הכירו לאחר התלאות שעבר ופציעותיו הרבות.
מרדכי שב לעבודתו כספר ובשנת 1946 התחתן עם קרובת משפחתו ונולדו לו אחד-עשר ילדים.
עיבוד של ראיון שערכו עמו מנשה ואורה תומר.
