מתתיה קטייב ז"ל

מתתיה נולד בשנת 1913 בעיר כרמינה, לבית משפחת קטייב. 

הוא למד בבית-ספר יהודי, ולאחר מכן השתלם במקצוע הסנדלרות.

בשנת 1933 הוא התחתן עם רחל, ושנתיים לאחר מכן נולד בנם הבכור, ברוך, שנפטר לאחר כחצי שנה. בשנת 1938 נולד בנו אברש, ושנה לאחר מכן נולדה מירה, שאף היא נפטרה בנסיבות טרגיות. 

בסוף שנת 1939 גוייס מתתיה לצבא האדום ונשלח לחזית המלחמה בפינלנד. הוא השתתף בהגנה על לנינגרד, ולאחר מכן בקרבות לשחרור פולין, צכ'וסלובקיה, הונגריה ובולגריה. במהלך הקרבות הוא נפצע פעמיים קשה, בבטן וברגל, אך עם החלמתו שב לחזית. הוא תיאר לילדיו את הקשיים הרבים עימם התמודד, בעיקר במצור על לנינגרד: "החורפים ברוסיה היו קרים ואיומים. מרוב הקור העז, היינו אוספים את גופות חיילנו המתים ומניחים אותן זו על זו, וע"י כך עוצרים את הרוח הקרה שחדרה לעצמותינו". על הצטיינותו בתקופה זו הוענק לו אות הצטיינות בשם "תהילה".

בזמן המלחמה עבדה רחל בתנאים קשים ביותר בקולחוז בשם "פירות מהפכת אוקטובר", אשר בעיר כרמינה באוזבקיסטן. שנה לאחר המלחמה שבו בני הזוג והתאחדו, ונולדו להם עוד ארבעה ילדים.

בשנת 1979 עלו מתתיה ורחל אשתו לישראל וזכו לעשרים ואחד נכדים ולתשעה-עשר נינים.

ראיינו תמי וזבולון שמאלוב.