נולדה ב- 1930 בסמרקנד, למשפחה בת תשע נפשות. עד 1929 חייתה המשפחה ברמת חיים גבוהה. משפחת-אימה הייתה עשירה, והוריה לא היו צריכים לעבוד למחייתם. לאחר הלאמת רוב רכושם ע"י השלטונות הקומוניסטיים, הורע מצבם ואביה החל לנהל חנות מזון.
המשפחה הייתה מסורתית, אך קלרה למדה בבית-ספר כללי. משפחתה שמרה על חגים ושבתות ועל מה שניתן היה לשמור בצורה גלויה.
ב- 1943 גוייס אביה לצבא, וקלרה נאלצה לעזוב את לימודיה כדי לסייע בפרנסת המשפחה, יחד עם אחותה הגדולה, בעבודות שהסתיימו רק בשעות הקטנות של הלילה. לדבריה, היא החליפה את אביה בחנות ומכרה בעיקר לחם עפ"י כרטיסי מזון שחולקו לאוכלוסייה הכללית. היא מתארת רעב גדול, קור עז ותורים ארוכים בכניסה לחנות, כאשר הם לא היו מסוגלים לתת מענה לרבים מהפונים. מלבד העבודה בחנות, סייעו קלרה ואחותה בגידול הילדים וטיפלו בסבתן החולה שהתגוררה איתן.
אביה של קלרה שירת ביחידה עורפית, ולאחר שמונה חודשים שוחרר מהצבא. למרות זאת, מצבם לא השתפר נוכח הקשיים בבית והמציאות הקשה שהייתה באזור כולו. על אף האמור, סייע אביה למשפחה של פליטים מרוסיה, שהתגוררו בשכנות להם.
מייד לאחר המלחמה התחתנה קלרה עם יאיר גבריאלוב. את ה"שידוך" יזמה אימו, שהתוודעה אליה במהלך המלחמה - הן היו שכנות ואמו של יאיר סייעה בהצלת אחיה התינוק של קלרה, ומאז שמרה עמה על קשר.
לאחר נישואיהם נולדו לזוג שלושה ילדים והם התגוררו בהתאם למקומות העבודה של יאיר, שהיה רופא.
הם עלו לישראל ב- 2003.
עיבוד של ראיון שערכה עימה קלונטר נדז'דה.
