רחמין מטטוב

יליד 1921, קטקורגן. שני הוריו נפטרו בילדותו והוא גדל בבית סבו וסבתו.

הוא למד בבתי-ספר כלליים (לרבות תקופת לימודים בבית-ספר מוסלמי מקומי). לאחר מכן הוא למד הוראה בקוקנד, ואז שב לעירו והחל לעבוד כמורה.

רחמין גוייס לצבא בשנת 1942 ונשלח למסלול ייעודי לקצונה בבית-הספר לתקשוב. בהמשך הוא נשלח לחזית ובמרבית הזמן שימש כקצין-מקשר בין כוחות הרגלים לכוחות השריון.

רחמין השתתף בשורה של קרבות סביב העיר נובורוסיסק, ולאחר מכן בקרבות בחזית האוקראינית, והשתתף בשחרורן של קייב, ברדיצ'ב, ז'יטומיר, דרוגוביצה, ברוסלביה והרי הקרפטים. 

לדבריו, הלחימה בקרפטים הייתה הקשה ביותר נוכח תנאי השטח הקשים. בתקופה בה לחמו באזור פעל רחמין רבות בתחום התקשוב ובבניית קשר יציב בין הכוחות. מספר פעמים הוא נשלח לחדור לחזית ולהעביר מידע אמיתי מהנעשה בצד הגרמני. 

יחידתו של רחמין הייתה שותפה לשחרורן של פולין, הונגריה וצ'כוסלובקיה. בקרבות שנערכו בעיר קושיצה שבצ'כוסלובקיה, נפצע רחמין, ולאחר מספר ימי טיפול חזר ליחידתו והשלים עמה את כיבוש המדינה. בסיום המלחמה הוענקה לו דרגת קצונה בכירה יותר, על הצטיינותו.

בשנת 1947 רחמין שוחרר מהצבא ושב לעירו, וגם לעבודתו הקודמת כמורה. באותה שנה הוא התחתן ונולדו לו שישה ילדים.

עיבוד של ראיון שערכו עמו אלירן שקרוב, משה אבאייב ורושל מאירוב.