מיכאל מושייב

נולד ב- 1933 למשפחה בת שמונה נפשות, בעלת רקע כלכלי בינוני-נמוך. הבית היה מסורתי-דתי והמשפחה שמרה, ככל שהתאפשר, על החגים ומנהגי היהדות.

עם תחילת המלחמה עם גרמניה גוייס האב לחזית. לאחר מספר חודשים הוא שוחרר מהצבא לאחר שנפצע בכף רגלו ונמצא לא כשיר לשירות צבאי. לאחר תקופת החלמה הוא נשלח לסיביר, לעבודה במפעלי צבא חיוניים.

שנים אלה זכורות למיכאל כקשות ביותר, בעיקר נוכח הרעב העז עמו נאלצו להתמודד. לדבריו, הם אכלו עשבים וגרעינים כדי לשרוד. הלימודים בבית-הספר לא התקיימו כסדרם, וממילא מיכאל ואחיו סייעו לפרנסת הבית ע"י מכירת סיגריות וריבות בשוק. מיכאל החל לעבוד גם כסבל, במפעל מתכות מקומי. בתקופה זו חלתה האם בסרטן ובשנת 1943 נפטרה מהמחלה. מיכאל ואחותו עברו להתגורר אצל דודתם בקאקאנד.

לאחר המלחמה שבה משפחתו של מיכאל והתאחדה בביתם, בעיר נמנגאן. בשנת 1952 הוא התגייס לצבא ולאחר ארבע שנים שוחרר והחל לעבוד כסנדלר וכספר.

בשנת 1959 נישא מיכאל, וב- 1990 עלה עם אשתו ושלושת ילדיו לישראל.

עיבוד של ראיון שערכו עמו מירב אבייב, בלה קנדינוב ואינסה חיאייב.