יליד בייסון, אוזבקיסטן.
משפחתו של שמואל מנתה אחת-עשרה נפשות והייתה בעלת רקע דתי-מסורתי. מצבה הכלכלי לא היה פשוט, בעיקר נוכח העובדה שלאחר פטירת האם בשנת 1938, נאלץ האב לשאת בעול הפרנסה לבדו.
בשנת 1941 גוייס שמואל עם גואל אחיו לצבא. הם עברו הכשרה ושירתו באזור סבסטופל. שמואל ויחידתו אמורים היו לעבור לחזית הלחימה, אך הספינה בה שטו עלתה על מוקש וטבעה. שמואל, על-פי התרגולת שעבר, קפץ למים הקרים, ולאחר כשש שעות נמשה מהים. לאחר שהגיע לחוף, הבין שמואל כי מציליו אינם חיילי הצבא האדום וכי נפל בשבי הגרמני. זמן קצר לאחר מכן הוא אמור היה לעבור עם חיילים נוספים למחנה בגרמניה, אך קודם לכן נערכה סלקציה, בה הוצאו החיילים היהודים והופרדו מחבריהם. עד מהרה החלה הוצאתם להורג של תשעה חיילים, ביניהם שמואל, שהתייצבו והזדהו כיהודים. כשהגיע תורו של שמואל, החלה הפצצה על המקום בו עמדו, חלק מהחיילים נהרגו, ובהמולה הצליח שמואל לברוח עם חבריו. בבריחתם הם נדדו והגיעו לצרפת, שם פגשו באיש מקומי עשיר, שהסכים להחביאם תמורת עבודה במשקו. מספר חודשים לאחר מכן, סייע להם האיש להגיע לנמל בריברייה הצרפתית ומשם הצליחו להפליג חזרה לברה"מ.
שמואל שב לביתו, ולאחר חקירות שעבר בקג"ב על קורותיו באותה תקופה, חזר לחיים רגילים. הוא החל לעבוד כספר, התחתן ונולדו לו שבעה ילדים.
שמואל נפטר בברה"מ ומשפחתו עלתה בשנות התשעים לישראל.
עיבוד של ראיון שנערך עם אחיו גבריאל, ע"י אודי יוחננוב וויקטוריה אודילובה.
