יוסף יצחקוב

נולד ב- 1934 בסמרקנד למשפחה בת חמש נפשות. אמו נפטרה בעת לידת האחות הקטנה, כשהיה יוסף בן שש.

בשנת 1941, כשגוייס אבי המשפחה לצבא האדום, נשלחו יוסף ואחיו לבית הסבתא. לדבריו, תקופה זו זכורה לו בעיקר בשל הרעב העז ובשל הגעגוע לאביו (הוא נהג ללכת לתחנת הרכבת על בסיס יומי, לראות האם שב אביו מהמלחמה). לסבתו לא הייתה יכולת לסייע להם, ולכן היא נהגה להעיר אותם מוקדם בבוקר על מנת שיחפשו מזון למשך היום. 

מספר חודשים לאחר מכן היא העבירה אותם לבית-יתומים, ולדברי יוסף, הייתה זו החלטה טובה כי שם יכול היה ללמוד בלי לדאוג מה יאכל ואיך יתקיים. 

אל בית-היתומים היו מגיעים ילדים פליטים שהצליחו לברוח מהמערב. לרוב היו אלה ילדים שמשפחותיהם נעלמו והם לא ידעו מה עלה בגורלן. יוסף מתאר כי באחד המשלוחים הגיעה ילדה שמייד נקשרו ביניהם קשרי ידידות. הילדה, מלכה, ברחה מהעיר חמלינצקי והגיעה לבדה לסמרקנד. לימים, הייתה ילדה זו לאשתו של יוסף.

לאחר ששוחרר אביו של יוסף מהצבא, הוא שב ואסף את ילדיו מבית-היתומים. יוסף סיים את לימודי החובה והחל ללמוד הנדסאות. 

בשנת 1960 התחתן עם מלכה ונולדו להם שלושה ילדים. ב-1999 עלתה המשפחה לישראל.

עיבוד של ראיון שערכו עמו נטלי ישראילוב, אילנית מירזייב ואילנה מטטוב.