לקראת שנת ה-70 למדינת ישראל יאפשר הכנס לאנשי החינוך להעמיק ולברר מספר סוגיות יסוד בשאלת המפגש בין הנושאים המרכזיים בזהות התלמידים בישראל: ארץ ישראל, מדינה ושואה. האם מה שמקשר שלושת נושאים אלו הוא גורל? האם הוא מציב ייעוד? מה התשובות השונות שניתן לתת לשאלות אלו ומה הן דורשות מאנשי החינוך?
ביום הראשון נעסוק בשאלה של מקומה של ארץ ישראל בטרם שואה, במהלכה ובעקבותיה. במכתבים, בזיכרונות, בעבודה החינוכית ובהגות הדתית מתקופת השואה עולה שמה של ארץ ישראל פעמים רבות. ניתן לראות בתעודות אלו כמיהה גדולה מצד אחד אך לעיתים גם תהייה ואפילו אכזבה. הדיונים והסדנאות ביום זה יפרסו בפני אנשי החינוך את השאלות הדרמטיות בדבר משמעותה של ארץ ישראל והזיקה אליה בעולם של התפוררות וחידלון. האם היוותה זרקור של תקווה? האם השתנו תפיסות הקבוצות שדחו את הרעיון הציוני? כיצד התייחסו תושבי ארץ ישראל לגורל אחיהם תחת השלטון הנאצי? האם נוסחו מחדש הציפיות? איזה דמות לבשרה הזיקה לישראל אצל שארית הפליטה באירופה?
ביום השני נבחן שאלות שונות הנגזרות מכל אלה בשנת ה 70 של מדינת ישראל, לדוגמה: האם מדינת ישראל הוקמה בגלל השואה או למרות השואה? מהי המשמעות של כל אחת מהתבוננויות סותרות אלו? כיצד עיצב הגורל היהודי בשואה את מעגלי החברה התרבות והחינוך בישראל? האם הציב להם ייעוד חדש? ומהו תפקדנו, אנשי החינוך אל מול שאלות אלו?