יהודים מצילים יהודים
ימי הרצח הגדול בתקופת השואה היו ימים בהם סיכויי ההצלה היו אפסיים, כמאמר האדמו"ר מבלז זצ"ל: "כל מי שניצל עמדו עליו מלאכים מימינו ומשמאלו". בדרך הטבע – כמעט שלא היתה קיימת שום דרך של הצלה.
כאשר אנו מדברים על יהודים שהצילו יהודים, אנו מביאים את פעולותיהם של המצילים, שהיו נתונים גם הם לאותה סכנת מוות שהיו בה האנשים אותם הצילו, גם הם היו אותם קורבנות בפוטנציה של הרצח הגדול, ולמרות עובדה זו, ולמרות ש"אדם קרוב אצל עצמו", הם לא היו פסיבים, נכנסו לסכנות נוספות וניסו להציל יהודים אחרים.
אמנם, אך טבעי הוא שבתודעה הפנים-יהודית יהודי יציל יהודי אחר הנתון בסכנת מוות, "וחי אחיך עמך" – אולם, האם, בתנאים הבלתי אפשריים בתקופת השואה, וכשהרצח נכח והמוות ארב בכל פינה, יכלו האנשים להמשיך ולפעול ע"פ ערך מרכזי זה במהות היהודית של "וחי אחיך עמך"?
הדיון בכנס, המיועד לאנשי חינוך, יעסוק בניסיונות ההצלה שנעשו ע"י יהודים כערך יהודי, כערך חינוכי, הדרך שנעשתה והניסיון לפעולת הצלה. במקרים שיובאו בסדנאות נמצא משמעות נוספת שהעניקו היהודים לערך מרכזי וחשוב זה, ונעלה שאלות העולות נוכח המצב בו היו נתונים היהודים, כמו:
- האם יש מכנה משותף לכל ניסיונות ההצלה שנעשו בידי יהודים?
- מי היו האנשים שעסקו בהצלה? היכן גרו? מה היו התנאים באותו מקום גיאוגרפי, האם היו אפיונים מיוחדים לאזור?
- מה הניע את המצילים לקבל את ההחלטה כדי לפעול? האם שיתפו אחרים בדילמות שעמדו בפניהם? מה היה מצבם בעת שהחליטו על ביצוע פעולת ההצלה? מה היה מצבם המשפחתי?
- מה ארע בתהליך קבלת ההחלטה לקום ולהציל? מה קרה למשפחתו של המציל? לסביבתו? האם חלו שינויים משמעותיים במרוצת הזמן במצבו של המציל?
- אלו יחסים נרקמו בין המציל לבין הניצולים שלו? מה קרה לאחר המעשה ההירואי למציל ולניצולים? איך שרדו או לא שרדו עד השחרור?
אוסף מקורות נלווה להרצאות ולסדנאות - הורדה
