חדש במרפ"ד תשע"ט

עיון

 

לא רק טלאי צהוב

מאת לוין, איתמר

הוצאת איתמר לוין,  2018.

 

מידע רב אודות השואה עומד לרשותנו, ובהם שמות רבים מן הנספים, פרטים אודות אפליית היהודים ובידודם, ואף פרטים אודות  תהליכי ההשמדה והרצח במחנות ובבורות הירי. מחקרים חדשים ממשיכים לשפוך אור אודות האירוע הטראומטי בתולדות העם היהודי.  ואף על פי כן,  השתרש לא מעט מידע שגוי אודות השואה בקרב הציבור. מטרתו של הספר היא להצביע על 101 טעויות נפוצות ולהעמיד דברים על דיוקם, לכבודם של הקורבנות והניצולים. 

 

ממשלת צ'כוסלובקיה הגולה והיהודים:

מהסכם מינכן ועד הקמת מדינת ישראל, 1938-1948

מאת יאן לניצ'ק

הוצאת יד ושם, 2018

 

הספר עוסק בממשלת צ'כוסלובקיה הגולה בלונדון בתקופה שבין הסכם מינכן לבין ההפיכה הקומוניסטית. המחבר בוחן גישות שונות כלפי היהודים, במהלך המלחמה ולאחריה, וחושף שתחושת לאומיות גוברת עיצבה את יחסה של צ'כוסלובקיה כלפי היהודים. הוא מציג את צ'כוסלובקיה כמקרה בוחן יוצא דופן של מדינה שטיפלה באזרחיה היהודים בהגינות. המחקר מציע ניתוח חדשני של פעילותה הפוליטית של ההנהגה הגולה ושל יישום תכניותיה בצ'כוסלובקיה המשוחררת לאחר 1945.

ממשפחת יערי לא נשאר איש:

שבע השנים של "השומר הצעיר" בפולין 1939-1946

מאת רות בראודה

הוצאת יד ושם ; יד יערי ; מורשת, 2018.  

 

'ממשפחת יערי לא נשאר איש' מביא את סיפורה של תנועת ״השומר הצעיר״ בפולין בימי השואה, ומתמקד בגורלה של חבורת צעירים, מחניכי התנועה ומדריכיה, מימי פלישת הצבא הגרמני לפולין, דרך תקופת ״ריכוז וילנה״, עד לשיבתה של החבורה לפולין הכבושה והפיכתה להנהגת התנועה. במשך תקופה ארוכה עוסקת החבורה בחיבור מחדש של קִני התנועה שנותרו מבודדים בגטאות ובגיבוש דרכם הרעיונית והחינוכית, במצב שאיש לא הכינם אליו. תנועת השומר הצעיר הייתה מבודדת לא רק מהעולם החיצון, ובכלל זה מהיישוב בארץ ישראל ומקיבוציו, אלא הייתה נבדלת גם בגטו בשל עמדותיה, שהיו שונות מאלה של רוב הציבור היהודי בגטאות. עם זאת, דווקא בשל עמדות אלה הייתה התנועה גשר שחיבר בין המחנה הציוני לבין השמאל הלא ציוני, וכך יכלה לשמש ציר מרכזי בבניית ארגוני המחתרת בגטאות. רוב חברי התנועה וכמעט כל הנהגתה נספו בשואה ועל כן נדרש מאמץ עצום לשחזר את קורות התנועה בימי האימה. ממשפחת יערי לא נשאר איש הוא מרכיב חשוב בפרויקט המחקר של ״יד יערי״ המתעד וחוקר את תולדות תנועת ״השומר הצעיר״ בפולין בשנים 1950-1911, והוא הספר האחרון הרואה אור בפרויקט זה.

הם באו עד חומה: אבא קובנר - היומן, הכרוז, השיר.

בעריכת  מוקי צור.

הוצאת יד ושם ; מורשת ; יד יערי, 2018.

 

ספר זה,  המתפרסם לרגל מלאת מאה שנה להולדתו של המשורר והפרטיזן אבא קובנר, משלב שלוש מיצירותיו. הראשונה היא קאַלענדאַר פֿון גרויל, ובעברית: לוח השנה של הזוועה. זהו יומן קטן שבו שרבט קובנר כל יום מלים אחדות ביידיש לקורותיהם של גטו וילנה וסביבתו. יומן מרגש ומפעים זה מתפרסם כאן לראשונה במלואו, מקור ותרגום, ביוזמתה של בִתו שלומית קובנר.  השנייה היא הכרוז שכותרתו "אל נלך כצאן לטבח", ובו קבע קובנר לראשונה שהיטלר זמם מזימה להשמיד את יהודי אירופה כולה, ולכן אין מוצא אחר אלא להתגונן עד הנשימה האחרונה. כרוז זה הוא מן המסמכים הידועים והחשובים בתולדות השואה.  השלישית היא הפואמה אחותי קטנה, המתארת את המנזר שבו הסתתר קובנר, אגב דיון נוקב ביחסים בין העולם היהודי לנוצרי. הפואמה נכתבה בשבועות ההמתנה ערב מלחמת ששת הימים, זמן של חרדה לגורל הארץ ותושביה.

שלושת השיאים האלה ביצירתו רבת-הפנים של קובנר, היומן, הכרוז והפואמה, נשזרים יחד במסה פיוטית-הגותית העומדת במרכז הספר.

יהודיבור: מסות על תרבות יידיש

מאת דוד רוסקיס

הוצאת מוסד ביאליק, 2018

 

הספר מציג כמה מגיבורי התרבות בספרות היידיש החדשה, שאפשר לראות במפעליהם האומנותיים מפעלים "אנתולוגיים": כינוס קולות, מקורות ומסורות שהיו מפוזרים ברחבי אשכנז היהודית, ושזירתם במארגים סיפוריים שמלכדים בתוכם זמן ומרחב, נרטיבים יהודיים היסטוריים ונרטיבים בעלי משמעות אוניברסלית.

כל עוד לא יוחסה ליידיש סמכות רוחנית עצמאית, כשפת מחשבה ואומנות בפני עצמה, היה על הסופר המשכיל שהשתמש בה להציג את סיפוריו כמיני לקטים, או "ספריות", מסופרים מפי דמות של אספן-דברן, מגיד, מוכר ספרים, טוביה החולב, ובסיפורי בשביס זינגר, שנכתבו לאחר חורבן יהדות מזרח אירופה – היצר הרע או "השד" הספרותי הדברני.

אחד מעיקריה של ספרות יידיש זו - שנשענה על האוצר העממי, אך חיזקה וחידשה אותו לכדי יצירה מודרנית אישית - היה האחיזה בדיבור היהודי החי, דיבורם השוטף של גברים, נשים, בני נוער, וגם ילדים. המספר, המשורר והמחזאי י"ל פרץ היה לחלוץ סיפורת הדיבור היהודית המודרנית בזכות "החיבה לדיאלוג" שפיתח כל ימיו.

השמיעיני את קולך ונסו הצללים

מאת בתיה דביר

הוצאת יד ושם ; מורשת, 2018.

 

אסופה המוקדשת לסיפורה של האישה היהודייה תחת עולו של הרייך השלישי, ומציגה, באמצעות קטעי זיכרונות, יומנים ועדויות, את חייהן של הנשים: עירוניות וכפריות, אימהות מסורות ונשות מקצוע, אורתודוקסיות, פעילות פוליטיות וילדות שרק החלו את חייהן. החלק החותם את האסופה מתאר את החזרה לחיים של מקצת הנשים ששרדו את השואה, ואת תרומתן לחברה ולתרבות בעולם הבתר־מלחמתי. 

נדפס תחת מכבש הלחצים

מאת כריסטוף קרויצמילר

הוצאת יד ושם, 2018.

 

בשנות ה- 20 של המאה העשרים החלה פריחה של פרסומות בעיתונות, כהכנסה עבור העיתון אך גם כאלמנט פוליטי. העיתונות היהודית בגרמניה לאחר עליית הנאצים לשלטון, המשיכה לפרסם בתי עסק יהודיים חרף הפיקוח ההדוק מצד השלטונות, ומבחר מהן מובא כאן.

סמוצ'ה

מאת בני מר     

בית שלום עליכם והוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, 2018

 

רחוב סמוֹצֶ'ה בוורשה היה מיקרוקוסמוס של חיים שלמים, ושל החיים היהודיים בפרט, בין שתי מלחמות העולם. בבתיו הצפופים התגוררו עשרות אלפי אנשים, שהרכיבו פסיפס מורכב ורבגוני מבחינה אידיאולוגית ומעמדית כאחת. היו בהם שומרי מצוות, ציונים, אנשי ה"בּוּנד", קומוניסטים וסתם עמך; סנדלרים ותופרות, משוררים ונשות רחוב. הרחוב שקק חיים ופעלו בו בתי כנסת וגם תיאטרון, בזאר, בתי קפה ועוד.

סמוצ'ה: ביוגרפיה של רחוב יהודי בוורשה הוא ניסיון להקים לתחייה במילים רחוב יהודי בוורשה שנמחה לחלוטין בשואה. סיפורו מורכב כאן משברי ידיעות השאובות מתוך עיתונות התקופה ומן הספרות, מתעודות, מעדויות שבעל פה ומתצלומים. זה סיפור היסטורי רב־ממדי על התמורה הדרמטית שעברו תושבי הרחוב בחלקה הראשון של המאה העשרים. הספר הזה הוא גם מעין מדריך למטייל בוורשה של העבר, והקוראים מוזמנים לצאת אתו לטיול מדומיין או ליטול אותו לוורשה הנוכחית ולהשלים במעט את החסר.

 

גווילין נשרפין ואותיות פורחות: כתבים על השואה        

מאת שמואל זנוויל כהנא

הוצאת אוניברסיטה בר-אילן, 2018

ספר זה מביא לראשונה את הגות השואה של ד"ר שמואל ז' כהנא (הידוע בשם העט שלו שז"ך, 1905–1998) ומתאר את ניסיונו להנציחה, כמייסד ומנהל מרתף השואה אשר בהר ציון, מוסד ההנצחה הממלכתי הראשון של ישראל. רוב תוכנו של הספר לא פורסם מעולם וחומרי הגלם להכנתו, פירות יצירה של יותר מארבעים שנה, נמצאים בארכיונו הפרטי של שז"ך, השמור בידי בתו היחידה.

בספר שמונה פרקים, ובהם שניים מרכזיים: הראשון, מכיל ניסיון נועז לשרטט מחשבה יהודית חדשה בעקבות השואה, בעזרת הרהוריו של שז"ך עצמו והשליטה הוירטואוזית שלו בכל מכמני הספרות הדתית ובעזרת מחשבות אמונה וכפירה שרשם שז"ך מפי ניצולים. החמישי, מביא מבחר מאגדות השואה שאותם חיבר שז"ך כדי להעביר את תוכנה לדור הצעיר. שאר הפרקים מכילים מאמרים, טיוטות למאמרים והגיגים בנושאים שונים הקשורים במחשבת השואה; הפרק האחרון מביא את חזון הנצחת השואה של שז"ך בהר ציון.

ניגון הגורל: השואה בקומיקס 1958-1942

מאת יעקבה סצ’רדוטי

הוצאת עולם חדש, 2018

 

ניגון הגורל הוא מחקר ראשון מסוגו הדן בחוברות קומיקס הנוגעות בשואה שראו אור בצרפת ובארצות-הברית בשנות ה-40 וה-50 של המאה העשרים. המחקר חושף את האינטרסים והאידאולוגיות שפעלו בתוך הרב-מערכת התרבותית והספרותית במדינות אלה ועיצבו את התייחסותן לעיסוק בשואת יהודי אירופה, את הנקודות הפגיעוֹת והטאבּוּאיוֹת של התרבויות והחברות הנדונות ואת תהליך הסלקציה של הזיכרון הקולקטיבי.
באמצעות חשיפת המשמעות האידאולוגית של התבניות הפואטיות בוחן המחקר באיזה אופן מייצגות ומציגות היצירות הקומיקסאיות אירוע היסטורי מכונן שהתרחש במציאות שמחוצה להן – שואת יהודי אירופה. 
 

זכרונות ויומנים

 

לכתוב עד כלות                       

מאת רבקה ליפשיץ                   

הוצאת מוסד הרב קוק, 2018      

 

יומנה של הנערה רבקה ליפשיץ מגטו לודז’, נחשף שבעים שנה לאחר כתיבתו. היומן, שתורגם מפולנית,  מתאר עצב וסבל, אך מבטא גם צמיחה, אמונה ועוצמה. בעריכת אסתר פרבשטין, מיכל אונגר והדסה חלמיש.

 

לא אמות, כי אחיה ואספר!

מאת ישראל קפלן

הוצאת יד ושם, 2018

 

יומיים לאחר השחרור מעול הנאצים, בשעה שעדיין שהה במחנה אלאך שבקרבת מינכן, השיג ישראל קפלן נייר ועיפרון זעיר בתמורה למנת המזון הדלה שלו, ומיד החל לכתוב את יומנו. קפלן, היסטוריון ואיש חינוך יליד קובנה, העלה על הכתב את קורותיו בצעדת המוות בשלהי המלחמה, שמחת השחרור ותלאות השיקום הארוך והמייגע במחנות העקורים בגרמניה. תיאוריו, מקצתם ביידיש עסיסית וקולחת ומקצתם בעברית מליצית על שלל מכמניה, שופעים הומר נפלא היונק מתוך מקורות יהודיים ומתכתב עימם. על דפי היומן גם שפך את מר ליבו כשנודע לו על גורלן המר של אשתו לאה ושל בתו יהודית. עד מהרה התמסר קפלן לאיסוף עדויות בקרב הניצולים והיה לאחד מראשי הוועדה ההיסטורית המרכזית שהקימו הניצולים היהודים במינכן. לצד הכתיבה האישית תיאר קפלן גם את המתרחש במרחב הציבורי במחנות, ציין שמות של פעילים בקרב שארית הפליטה ואף מתח ביקורת נוקבת על ההתנהלות הציבור היהודי במחנות העקורים.

מועדון הניצולים

מאת מייקל בורנסטין                 

הוצאת כנרת, 2018

 

"אמא נפרדה ממני בדמעות והבטיחה לחפש אותי אחרי המלחמה. רציתי לבכות, אבל לא אמרתי כלום. רק נישקתי את מאמישוּ על הלחי וזחלתי אל מתחת לערימת הקש שלי... הייתי משותק מכאב." מיכאל היה הילד הכי קטן במחנה ההשמדה אושוויץ. ביום הראשון שם הוא הבין ברגע נורא אחד שבכי לא יעזור, ומאז לא בכה עוד. השיעור הזה וההתעקשות להסתכל תמיד קדימה עזרו להציל את חייו. 
אחרי עשרות שנים הוא מספר לבני נוער את סיפור ההישרדות המטלטל שלו שתחילתו בביתו החמים בכפר קטן בפולין וסופו באוניה גדולה המובילה אותו לאמריקה.  
"במשך זמן רב לא דיברתי על מה שקרה לי במהלך המלחמה... אני לא אוהב לחשוב על דברים נוראים כאלה... אבל איך הייתם מרגישים אם לא הייתם זוכרים איך אח שלכם נראה?"

הייתי פרטיזן יהודי                    

מאת פרנק בלייכמן

הוצאת יד ושם, 2018

 

פרנק בלייכמן היה בן 16 כשפרצה המלחמה ב־1939, עם הפלישה הגרמנית לפולין. תחילה שטף את קַמיוֹנקה, עיירת הולדתו, זרם פליטים יהודים מוורשה המופצצת. אחריהם באו חיילים פולנים נסוגים. זמן קצר אחרי שהגיעו חיילים גרמנים לקַמיוֹנקה הם החלו להתעלל ביהודים ובלייכמן הנער ראה, הזדעזע ונשבע לנקום. כעבור שלוש שנים עלה בידו להגשים את שבועתו. ערב הגירוש מגטו קַמיוֹנקה, באוקטובר 1942, החליט פרנק לברוח. הוא פגש בדרכו בורחים צעירים נוספים והקים איתם יחידה פרטיזנית. החלק הארי של ספר הזיכרונות הזה הוא סיפור השנתיים שעשה ביערות. פרנק בלייכמן היה צעיר, נועז, בעל תושייה, חושים חדים וכושר מנהיגות, תכונות שבאו לידי ביטוי בסיפור הישרדותו ביער בתור פרטיזן.

סיפורו של בלייכמן הוא סיפורם של הפרטיזנים היהודים ביער פַּרצֶ´ב שבמחוז לובלין – אזור שהתנהלו בו מאבקי כוח עקובים מדם בין תנועות פרטיזניות פולניות למיניהן – על הקשיים הפיזיים והנפשיים שהכבידו עליהם ועל הסכנות שארבו להם הן מצד הגרמנים והן מצד הקבוצות הפרטיזניות הפולניות האנטישמיות והמלשינים המקומיים. אבל בייחוד זהו סיפור על הערבות ההדדית היהודית של הפרטיזנים היהודים שקיבלו עליהם לדאוג ולהציל יהודים שברחו מן האקציות אל היער. הספר שופך אור על סוגיה שלא נחקרה דיה: התנועה הפרטיזנית היהודית בתחום הגנרלגוברנמן.

איך לא ידעתי?

מאת חנה רוטנברג                   

הוצאת גנזך קידוש השם, 2017

 

חנה רוטנברג חוותה ילדות מאושרת באנטוורפן, עם חופשות קיץ על שפת הים בהולנד, נסיעות ברכבת לאלפים השוויצרים ובגדים יפים מאוד שמצטלמים איתם על הספה בסלון. אבל היה וילון באמצע הבית. באמצע החיים. באמצע הכל. ואף אחד לא ניסה להתקרב אליו. זה היה וילון אזהרה. מאחורי הוילון יש משהו נורא שאסור לילדים לדעת עליו. ויום אחד, כשחנה עוזבת את הבית החם, מתרחקת מההורים היקרים ומקימה את ביתה בארץ ישראל על מי מנוחות, הוילון נפתח לו מול פניה ההמומות. והיא נחשפת לסיפור של ההורים שלה - הסיפור שמעולם לא ידעה - והוא הופך עליה את עולמה. חנה רוטנברג, בת הדור השני לניצולי שואה מפולין, שעברו את כל שבעת מדורי הגיהנום יוצאת למסע מעולם אחר עם קבוצת סטודנטיות ישראליות, מטעם ארגון "נפש יהודי". ושם היא מניחה עקבות על השביל של הוריה ומספרת מחדש את כל מה שמעולם לא ידעה. זהו סיפור אמיתי ומדויק, רצוף בגבורת  נפש ובגדלות רוח. סיפור על אנשים שחצבו דרך בלתי אפשרית בעומק התהום והניחו אותה אחריהם עבור מי שרוצה לזכות לצעוד בה.

מסע

מאת שושנה צינגל                    

הוצאת אסטרולוג, 2017

 

"מסע" הוא תיעוד מרתק של בני הדור השני והשלישי לשואה. הספר מציג ראיונות עומק מרגשים עם בני הדור השלישי לשואה שהמחברת ערכה בשנתיים האחרונות. אליהם צורפו ראיונות עם בני הדור השני לשואה שהמחברת ערכה בתחילת שנות השמונים של המאה הקודמת. אלה הם קולות אותנטיים ומגוונים המובאים בלשון דיבור חיה.

הנרי הקטן

מאת צבי שלמוביץ

הוצאת ספרי צמרת, 2017          

 

הנרי הקטן הוא סיפורו של תינוק מלחמה, ילד מוסתר. הזמן – מלחמת העולם השנייה המשתוללת באירופה. הטירוף שבמלחמה, הכיבוש, והאידיאולוגיה הגזענית רודפים את היהודים, והוריו של הנרי בן החמישה חודשים נאלצים להיפרד מבנם כדי להצילו ממוות. האם ישרוד? איך יגדל? כיצד התפתח? ומה יעלה בגורל הוריו האוהבים ואחותו רחל, שהופרדה אף היא מהוריה? 

זהו סיפור הישרדות, סיפור של נדודים, כאב וצער, סיפור של אהבה גדולה בין אנשים קרובים וזרים. זהו סיפור אחד מתוך סיפוריהם של 3000 ילדים יהודים שניצלו בבלגיה בעת השואה, וסיפור גבורתם של אנשים פשוטים שפעלו להצלתם. בעולם קשה של מלחמות, סכסוכים, רעב, סבל וגזענות, פרח קטן של אופטימיות.

אומנם נר רוחני דולק בי: יומנו של תלמיד חכם מדוקלה

מאת יוסף גוזיק

הוצאת יד ושם, 2018

 

הרב יוסף גוזיק, תלמיד חכם ומלומד צעיר, כתב את יומנו בעת שהותו הממושכת במסתור בעליית ביתו של איכר פולני בכפר הסמוך לעיירתו דוקלה. הוא משמש עד וצופה, מתעד וסופד בעת ובעונה אחת. יומנו הוא מסמך הנצחה לעיירה, למנהיגיה, למועדיה, לשמחתה וליגונה. מתוך אמפתיה עמוקה הוא שותף לצערם של יהודים מן השורה: הסנדלר והספר, המורה והאופה, נער צעיר שנתפס ועונה, אישה צעירה נרדפת – כולם נקובים בשמותיהם ובכך הם גם זוכים לזיכרון עולם. בדאגה ובדריכות הוא עוקב אחר מצבן העגום של שלוש דמויות המסתתרות ביער – ביניהן ילדה רכה בשנים, המסמלת בעיניו שריד אחרון לילדי העם היהודי – "ילדי העברים שגם הם מילאו את רחובות העיר בשאונם והמולם, והיום נשתתקו ואינם" (היומן, עמ' 89). בלשונו העברית העשירה, המתובלת בשיבוצים מן המקורות היהודיים ובהקבלות היסטוריות מרומזות, היטיב הרב גוזיק לתאר את החיים בעיירה לפני המלחמה, את השבר העז שפקד את יהודי האזור עם הכיבוש הנאצי ואת חורבן קהילתו וקהילות שכנות. בד בבד הוא מגולל את הגיגיו ואת תחושותיו, ומתאר את הסבל היומיומי שחווים הוא ואחיו המסתתר יחד עמו. דפי היומן משקפים נפש המיטלטלת יום-יום בין ייאוש לתקווה, בין חידלון לרוממות נפש הנאחזת באמונתה. הם פותחים לפנינו צוהר לעולמו הפנימי העשיר של הכותב ולאמונתו האיתנה.

חינוך ופדגוגיה

עבר בסערה, מחלוקות על סוגיות היסטוריות בישראל

מאת איל נווה

הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2017

 

בשנים האחרונות נשחק מעמדו של הנרטיב הציוני. גילויים חדשים על העבר וביקורות המציירות אותו כהבניה שנועדה לשמר את ההגמוניה של קבוצה חברתית שלטת, קוראים תיגר על ראייתו כאמת היסטורית בלעדית. מערכת החינוך אינה יכולה עוד להתעלם מהשיח הגועש בשאלת הנרטיב ונאלצת להתמודד עם התקפות כלפיו הן מצד חוגים אקדמיים המתויגים "פוסט־ציוניים" והן מצד הממסד הפוליטי.

הספר דן במחלוקות על העבר בישראל ואף בוחן אותן לנוכח ויכוחים דומים המתנהלים בעולם. לעומת הסוברים שיש לטשטש אותן בפתרונות מאולצים, מציע המחבר לרתום אותן לטיפוח תפיסת עבר מרובת פרספקטיבות.

 

שיח פדגוגי במרחב המוזיאוני

מאת יערה מוגדם

הוצאת מכון מופת, 2018

 

מהו מקומם של מוזאונים לאמנות, מדע ומורשת בעיצוב החוויה החינוכית של תלמידי בתי הספר בישראל? מהם התנאים לקיום שותפות בין מוזאונים למערכות חינוך? והאם ישנו ביטוי לכלי החינוך המוזאוניים בהכשרתו של המורה ובעבודתו בכיתה? ספר זה נותן מענה לשאלות אלו ואחרות. הספר מחולק לשלושה שערים: השער הראשון פורש את הרקע ההיסטורי שהביא ליצירת פדגוגיה מוזאונית בעולם ובישראל, תוך התייחסות לשינויים גלובליים, טכנולוגיים וחברתיים. השער השני מתאר יישומים מיטביים לשותפויות בין מוזאונים ובתי ספר בישראל. מדובר בבתי ספר ומוזאונים שבחרו לראות בביקור במוזאון חוויה מתמשכת, שאוצרת בחובה הזדמנות לחקר וגילוי, לרפלקציה ולחשיבה מרובדת. השער השלישי מציג אופק ליישום החוויה המוזאונית במרחבי חינוך נוספים, ובוחן גיבוש של פרופסיית החינוך המוזיאוני כדיסציפלינת חקר והכשרה.

פדגוגיה דיגיטלית

מאת רבקה ודמני.

הוצאת מכון מופת, 2018

 

הספר מיועד לאנשי חינוך, לעובדי הדרכה ולקהילות המחקר והפיתוח הן באקדמיה והן במכללות להכשרת מורים, ולכל מי שיש לו עניין בגישור על הפערים בין תהליכי ההוראה והלמידה בבתי הספר ובמערכות החינוך לבין החיים הממשיים בחברת המידע. יש בו מחקרים עדכניים של מיטב החוקרים בישראל, בשיתוף מורים בוגרי התכנית "טכנולוגיה בחינוך" לתואר שני במכללת סמינר הקיבוצים. מחקרים אלה משלבים בין התאוריה למעשה ופותחים צוהר ליישומה של פדגוגיה דיגיטלית בבתי הספר.
שילוב מיוחד ומרתק בין חוקרים למורים בוגרי התכנית "טכנולוגיה בחינוך" הוליד סדרה של מאמרים בעלי אופי מחקרי-יישומי, שנושאם העיקרי הוא פדגוגיה דיגיטלית. עד כה נושא חשוב ומרכזי זה לא זכה לתשומת לב רבה, ומכאן חשיבותו של קובץ זה – לקובעי מדיניות, למנהלי בתי ספר ובעיקר לציבור המורים שצריכים להתמודד עם האתגרים המורכבים המוצגים כאן ולהיות שותפים לחיפוש דרך חדשה שהחינוך מחויב לה.

הכשרת מורים במבוך החדשנות הפדגוגית      

מאת יעל פויס

הוצאת מכון מופת, 2016

 

רבים מדברים על אודות "חדשנות פדגוגית", אך נשאלת השאלה – מה למעשה עומד מאחורי מושג זה? הספר הכשרת מורים במבוך החדשנות הפדגוגית מציג פסיפס מגוון של נקודות מבט על חדשנות פדגוגית בהכשרת מורים בישראל ועל משמעויותיה. דיון זה אינו מצטמצם לדיון מהסוג ה"טכני", הבוחן דרכים חדשות ויצירתיות לפתרון בעיות. אדרבה, פעמים רבות הוא מגלם בתוכו שאלות פוליטיות-אידאולוגיות רחבות, שמאחוריהן מיוצגות תפיסות עולם מגובשות ועמדות ערכיות. בתקופות של שינוי וחוסר יציבות גובר הצורך בדיון ער בשאלות פדגוגיות למיניהן ומתפתחת נטייה להציע כיוונים חדשים של חשיבה ועשייה.

המכללות לחינוך בארץ נמצאות בעין הסערה של הדיון הציבורי המתוקשר על אודות הישגיה של מערכת החינוך, כישלונותיה ואיכות המורים שבה. על רקע מציאות של ערפול ואי-ודאות עליהן להתמודד עם הדרישות לשינוי, לחידוש, לשיפור ולייעול. המתח המתמשך בין הכשרה מתוך עשייה חינוכית יום-יומית במערכת החינוך לבין הכשרה מבוססת תאוריות פדגוגיות ומחקר עדכני הוא לחם חוקן של המכללות לחינוך. השיח העכשווי העוסק בחדשנות בחינוך נגזר בעיקר מהמפנה הטכנולוגי-חברתי-תרבותי המאפיין את תקופתנו; מפנה אשר תרגומו לפדגוגיה חודר באטיות למערכת החינוך ובהדרגה משפיע עליה. הכרה במצב מורכב זה הביא קבוצת חוקרים, אנשי סגל ממכללות שונות לחינוך, לחקור את הקולות, את הדעות ואת התפיסות של העוסקים בהכשרת המורים בנתיבים ובמסלולים השונים ולבחון את עמדותיהם כלפי התהליכים שהם מעורבים בהם.

ספרות ילדים

חנה סנש

מאת אבירמה גולן

הוצאת צלטנר, 2019

 

חנה סנש נולדה בבודפשט שבהונגריה. ילדה שעיניה תכולות כמו הים וחיוכה רחב. מגיל צעיר היתה משוררת מחוננת, אבל עזבה הכל מאחוריה ועלתה לבדה לארץ ישראל, למדה חקלאות והיתה ממקימי קבוץ שדות ים.  כשפרצה מלחמת העולם השניה וסכנה רחפה מעל לראשיהם של יהודי הונגריה, חנה הצטרפה לפלמ"ח במטרה לצנוח מאחורי קו הגבול בארץ הולדתה ולעזור לבני עמה. היא לא שבה מהמשימה, אבל ספורה חקוק בזכרון ובשירים שהשאירה אחריה. הילדה הקטנה והעקשנית הפכה לסמל של חלוציות וגבורה.

האיש מן הצד האחר

אורלב, אורי

הוצאת כתר ספרים, 2018

 

מַרְיָאן, נער פולני בוורשה של מלחמת העולם השנייה, יודע שמעֵבר לחומת הגטו כלואים יהודים. הוא אפילו עוזר לאביו החורג להתפרנס מהברחת מצרכים אל תוך הגטו. יום אחד, יחד עם שניים מחבריו, הוא שודד יהודי שמנסה לברוח. כשאימו הזועמת תופסת אותו, היא מגלה לו סוד שמטלטל את עולמו. ואז הוא פוגש איש. את האיש מן הצד אחר. האיש שהמפגש עימו יוביל את מריאן אל מרד גטו ורשה, ויגרום לו להקשיב לליבו ולהבין מה חשוב באמת.

תאטרון הילדים

מאת שלומית הרטמייר

הוצאת רימונים, 2017

 

במרתף הבית של לאון ובטקה הקימו האח והאחות בני השמונה והשש תיאטרון בובות מיוחד. בתיאטרון היו בובות גדולות וקטנות, תפאורה, מסך מווילון קטיפה אדום ומחזה מרתק. הדוד רפאל עזר להם בהקמת התיאטרון, והם ערכו  חזרות לקראת ההצגה, שאליה הזמינו את ילדי הכיתה והשכונה. כך נולד תיאטרון הילדים.
השנה הייתה 1939. לאון ובטקה גרו בפולין והימים היו הימים הסוערים של לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, שבה נספו שישה מיליון יהודים ועוד בני עמים נוספים. ללאון ולבטקה וגם לחבריהם הייתה ילדות מאושרת עד שפרצה המלחמה. הספר מתאר את סיפורו של תיאטרון הילדים שהם הקימו יחד עם עוד שלושה חברים בגילם, את ההרפתקה הגדולה שעברה עליהם, את השמחה וגם את הכאב וההתמודדות עם נערים אנטישמיים, שרדפו אחריהם לאחר שעות הלימודים, נאבקו עימם ואפילו פגעו והכאיבו לכלב הקטן והמתוק שלהם, גולי.
 

החברה של אנה

מאת נטלי שוחט

הוצאת רב מכר, 2017

 

מדוע כתבה הנערה יערה לוי יומן כשחזרה מטיול באמסטרדם? מיהי הלן ומה בינה לבין אנה פרנק? האם ייתכן קשר עמוק בין שתי נערות ממרחק של למעלה משבעים שנה?

שאלות אלה ועוד רבות אחרות יקבלו מענה ביומן הנעורים המיוחד שלפניכם. יערה לוי, נערה בת שתיים עשרה כמעט, מחליטה לכתוב בלוג, מעין יומן מודרני, בו היא מספרת על אודות קורותיה של נערה רגילה: לימודים, חברים, מסיבות בת מצווה, טיולים, ענייני בנות ועוד. אלא שאין זה יומן רגיל כלל ועיקר. זהו יומן מיוחד במינו "המתכתב" עם דמותה של אנה פרנק ועם יומנה המפורסם שנכתב בהולנד, במסתור, בתקופת השואה. בסוף כל פרק חותמת יערה בכינוי "החברה של אנה", וזהו גם שמו של הבלוג שלה. 

סיפור שמתחיל בחלום

מאת רונית חכם

הוצאת קרן, 2018

 

בחלום שחלמה עמדה מולה ילדה עם כובע אדום...
"מי את?" שאלה אלונה את הילדה בחלום.
"קוראים לי אלונקה," ענתה הילדה.
"אבל מי את?" ביקשה אלונה לדעת.
"אמרתי לך, קוראים לי אלונקה," ענתה הילדה עם הכובע האדום, והוסיפה: "תבקשי מסבא שלך שיספר לך..."

אלונה, שמתארחת בבית סבהּ, מתעוררת מחלום מטריד. היא חשה שהילדה שהופיעה בחלומה קשורה בסוד שסבא מסתיר ממנה. היא מחליטה שעליה לגלות מיהי אותה אלונקה, ומתחילה לשאול את סבא על ילדותו וחייו כדי לפצח את התעלומה. צעד אחרי צעד נפרשים חייו של סבא. סיפור ילדותו המאושרת בעיר קוֹריץ, שנקטעת באחת בגלל אותה מלחמה נוראה.
זהו סיפורו של נער ששרד לבדו את הזמנים הקשים ההם, סיפור מלחמתו בפחד, ברעב ובבדידות, וסיפורם של אנשים טובים שהסתכנו ונתנו לו מחסה. זהו גם סיפור על תקווה ועל חלום, שנתנו לנער כוח להמשיך למרות הכול. 

לספרים באנגלית לחצו כאן