עיון
דרך ללא מוצא - ד"ר ישראל מילייקובסקי 1887–1943
דרך ללא מוצא - ד"ר ישראל מילייקובסקי 1887–1943
מאת נעמי מנוחין
הוצאת מרכז זלמן שזר , 2022
זוהי הסימפוניה הבלתי גמורה, מלאת המשמעות, שנכתבה בידי רופאים יהודים ב-1942. במילים אלה פתח ד"ר ישראל מילייקובסקי, רופא, מנהיג ציבור ופובליציסט, את 'מחקר הרעב' פורץ הדרך שניהל והוביל בגטו ורשה בימים האפלים שקדמו לפינוי הגטו.
זמנים אפלים
זמנים אפלים
מאת דן דינר
הוצאת מאגנס 2022
אסופה זו מקבצת מבחר מאמרים מכתביו של דן דינר מתוך ארבעה עשורים של מחקר. זוהי ארכיאולוגיה טקסטואלית, המתעדת כרונולוגית את דרכו האינטלקטואלית. הציר התמטי של הכתבים שקובצו כאן הוא המאה העשרים מוכת הטלטלות, ובראש ובראשונה מה שכינה "שבר ציוויליזטורי": אותה קריסה של האמיתות הקיימות שמצאה את ביטויה ההיסטורי המזוקק בשואה. האסופה נפתחת בדיון על רפובליקת ויימאר, בתורה הגיאו-פוליטית הגרמנית ובהגות על האנטישמיות; עוברת אל האפיסטמולוגיה וההיסטוריוגרפיה של השואה ומלחמת העולם השנייה ואל תזוזת הפרדיגמות ההיסטוריות מזו של חברה לזו של זיכרון; ונחתמת לבסוף במתח המתמשך בין ההיסטוריה המערבית, על צורות ההכרה המושרשות בה, ובין ההיסטוריה הבתר-קולוניאלית. שינויים ותהליכים אלה נבחנים דרך פרספקטיבת החוויה היהודית, ומציעים בה בעת את נקודת המבט של הפרשנות האוניברסלית.
בצריחות אילמות: נשים יהודיות באושוויץ־בירקנאו, 1945-1942
בצריחות אילמות: נשים יהודיות באושוויץ ־ בירקנאו, 1945-1942
מאת נעמה שי"ק
הוצאת יד ושם בשיתוף למדא עיון, 2022
הספר הוא מונוגרפיה מקיפה העוסקת בתלאותיהן של האסירות היהודיות באושוויץ־בירקנאו. המחקר דן בחוויותיהן הייחודיות של הנשים היהודיות במחנה משנת 1942, אז הגיעו אליו האסירות היהודיות הראשונות, ועד שחרורן על ידי כוחות בעלות הברית באביב 1945, וכן בשלבים הראשונים של חזרתן לחיים.
עבודה לא משחררת: עבודת ילדים ונערים יהודים בגטאות בתקופת השואה
עבודה לא משחררת:
הוצ' ספרי ניב 2020
רבות סופר על אודות השואה, אולם סיפורם של הילדים היהודים שעבדו בכפייה בגטאות עדיין לא נודע במלואו. ספרו של פרופסור אביהו רונן “נידונה לחיים” מביא את קורותיה של שרה קליינר, בת 10 ועוד כ-150 ילדים ייצרו משחקים בנגרייה בסוסנוביץ, פולין, לשימוש חיילים גרמנים. כיום שרה חיה בתל אביב ולה נכדים ונינים רבים. סיפורה הביא למחקר מרתק הקשור באלפי ילדים שעבדו בגטאות בבתי מלאכה ובמפעלים יזומים. תנאי חייהם ועבודתם היו מחפירים, דרישות הייצור היו מחמירות, הילדים נדרשו להקפדה על איכות ועמידה בזמנים. תמורת עבודתם קיבלו הילדים מנת מרק יומית דלה, פרוסת לחם, ו”כרטיס עובד” שאמור היה להוות מעין תעודת ביטוח חיים משום שמי שלא עבד – הומת. הוריהם עשו כל שביכולתם להצילם, כולל מעשי תרמית ושחיתות. מעטים מהם שרדו והיו לעובדים מקצועיים, איכותיים, יוצרים ובונים, חלקם הגיעו לארץ והשתתפו בתקומת מדינת ישראל. זהו סיפורם וניצחונם.
אבל היתה שם אהבה – עיצוב זיכרון השואה
אבל היתה שם אהבה – עיצוב זיכרון השואה
מאת מיכל גוברין, דנה פריבך־חפץ, אתי בן־זקן (עורכות)
הוצ' כרמל, 2021
מה תפקידו של זיכרון השואה מול הווה משתנה? כיצד לעצבו כאחריות חברתית וכמחויבות אישית? ומהו הזיכרון היהודי? שמונה עשורים אחרי מלחמת העולם השניה, ככל שמתמעט דור הניצולים, מתעצמת השאלה כיצד להעביר את זיכרון השואה לדורות הבאים. הדי השואה מוסיפים לרדוף את האנושות ונמשך המאבק על הנרטיב של הזיכרון.
זר שלגים
זר שלגים
מאת בני מר
הוצאת אפרסמון ספרים 2021
זֵר שלגים מפגיש את הקוראות והקוראים בעברית עם שירת יידיש המודרנית: יצירה מרהיבה ורחבת ידיים שהתפתחה במשך יותר מ-150 שנה בשלוש יבשות שונות. שירה מגוונת ומרגשת זו הִקדימה לא פעם בדור או שניים את השירה העברית החדשה, והיא מוכיחה כי יצירת יידיש במיטבה היא יצירה נועזת ורבת-רבדים, הנמצאת במרחק שנות אור מהתדמית שדבקה בה.
יידיש בסימן קריאה: מלשון דיבור לשפת תרבות
יידיש בסימן קריאה: מלשון דיבור לשפת תרבות
מאת נתן כהן
הוצאת מרכז זלמן שז"ר 2020
ספרות יפה או עיתונות? מדע, פרוזה או שירה? פנטזיה או מתח? מה היה טעמם הספרותי של יהודי הקיסרות הרוסית לפני מלחמת העולם הראשונה? מה היו התכנים שסיפקה להם יידיש, שרבים ראו בה ז'רגון שיש להשליך ולשכוח? ומי היו הקוראים והקוראות? יידיש בסימן קריאה – מלשון דיבור לשפת תרבות עוקב אחר תמורות שחלו ביהודי הקיסרות הרוסית דרך שוק הספרים התוסס, שסיפק תכנים מגוונים ביידיש לקהלי יעד שונים; ודרך התפתחות הספרייה הציבורית, העיתונות, המו"לות, התרגומים מול ספרי מקור, ומעמדה המשתנה של יידיש, "שפת ההמון", לעומת רוסית מכאן ועברית מכאן.
הספר סוקר שינויים שחלו בהרגלי הקריאה ביידיש בקיסרות הרוסית בין השנים 1860–1914. הוא מגיש לקוראיו מחקר מקיף ומעמיק בתחום ההיסטוריה התרבותית, המתאר, באמצעות הסתעפותה רבת הפנים של הקריאה החילונית ביידיש, חברה הנמצאת בתהליך מעבר ממסורת למודרניות.
אלימות מצד המדינה
אלימות מצד המדינה
מאת עמנואל מרקס
הוצאת רסלינג, 2021
ספרו החדש של עמנואל מרקס מנתח אלימות מצד המדינה בראי שלוש שנים גדושות אירועים בהיסטוריה של גרמניה הנאצית – פרעות ליל הבדולח, הכיבוש של פולין והפלישה לרוסיה הסובייטית. אירועים אלה היו חלק מהפרויקט הנאצי להפוך את מזרח אירופה למושבה גרמנית, לרוקן אזורים נרחבים מתושביהם ולהושיב במקומם מתיישבים ממוצא גרמני. לאחר הפלישה הגרמנית לפולין, בספטמבר 1939, נרצחו מאות אלפי אזרחים פולנים, יהודים וקתולים. לאחר הפלישה לרוסיה הסובייטית, ביוני 1941, התרחבו הרציחות ההמוניות של שבויי מלחמה ואזרחים. אך כבר כחודשיים לאחר הפלישה, באוגוסט 1941, התברר למנהיגים הנאצים שאין בכוחם לנצח במלחמה; או-אז הם הציגו את השמדת היהודים כמטרת המלחמה, כחלק מפינוי השטח למתיישבים וכניצחון פורתא, ואילו יישוב השטח נדחה לימי שלום.
הדיפלומטיה של הפתרון הסופי - משרד החוץ הגרמני ויהודי גרמניה, 1933 – 1944
הדיפלומטיה של הפתרון הסופי - משרד החוץ הגרמני ויהודי גרמניה, 1933 – 1944
מאת אירית דובלון-קנבל
הוצאת מאגנס 2022
"השאלה היהודית לא תיפתר בעיניה של גרמניה גם אם לא יֵשב עוד איש מבני הגזע היהודי על אדמת גרמניה", כתב ב-1937 בכיר במשרד החוץ של גרמניה הנאצית, והוסיף: "השאלה היהודית היא מן השאלות החשובות ביותר של מדיניות החוץ של גרמניה".
לילי קשטיכר האישה שכתבה באושוויץ
לילי קשטיכר האישה שכתבה באושוויץ
מאת לילי הלפרט-זמיר
הוצאת ספרי מורשת-בית עדות ע"ש אנילביץ' 2022
הספר מביא את קולה ופעלה של לילי קשטיכר קרוב לחמישה עשורים לאחר מותה וחושף את סיפורה יוצא הדופן, שהביא להצלתה ולהצלת חברותיה והוא מאיר את המאפיינים המגדריים של גורל הנשים בשואה, בדמות אישה צעירה ומיוחדת.
בין זרות לחברות: קליטת ילדים ניצולי שואה בחברת ילדי הקיבוץ
בין זרות לחברות: קליטת ילדים ניצולי שואה בחברת ילדי הקיבוץ
מאת יונה אלטשולר
הוצאת כרמל 2022
יומם ולילה
יומם ולילה
מאת איתמר לוין
הוצאה עצמית 2020
בתוך מערבולת הימים: משה פראגר, היסטוריון שואה חרדי
בתוך מערבולת הימים: משה פראגר, היסטוריון שואה חרדי
מאת מלי איזנברג
הוצאת יד ושם בשיתוף מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות
משה פראגר, יליד ורשה ואיש רוח ומעש, סייע במבצע מורכב להברחתו ארצה של האדמו"ר מגור – הרב אברהם מרדכי אלתר, ובמסגרתו יצא אף הוא מפולין והגיע לארץ-ישראל בשנת 1940. תקוותו למלט את משפחתו שנותרה בוורשה נכזבה והוא נשא את אשמת עזיבתו אותם כל ימיו. מיד עם הגיעוֹ לארץ, תיאר פראגר את אֵימי שלטון הנאצים מעל כל במה ובמאמרים רבים בעיתונים, ולאחר מלחמת העולם השנייה נמנה עם חוקרי השואה החלוצים בארץ.
תעמולה ורדיפות: סיפורה המורכב של הרזיסטנס ויחסה ליהודים
תעמולה ורדיפות: סיפורה המורכב של הרזיסטנס ויחסה ליהודים
מאת רנה פוזננסקי
הוצאת יד ושם, 2021
הספר דן בדרכי הפעולה של ארגוני המחתרת שהרכיבו את תנועת הרזיסטנס בצרפת, ומתמקד ביחסה המורכב ליהודים בזמן השואה לנוכח הרדיפות והרצח. המחקר מסתמך על קורפוס מרשים של עיתוני המחתרת מכל גוני הקשת ושל שידורי ה-BBC בצרפתית, ומנתח את "מלחמת המילים" שהתחוללה על במת התקשורת בת הזמן. בחינה של הפרסומים מציירת תמונה קשה של דימוי היהודי, אשר נתפס כשונה, כ"אחר", בחברה הצרפתית בכלל ובקרב האליטות שהתנגדו לכיבוש הנאצי בפרט.
עקורים בביתם - פליטים במארג החיים היהודיים בוורשה, ספטמבר 1939-יולי 1942
עקורים בביתם
פליטים במארג החיים היהודיים בוורשה, ספטמבר 1939-יולי 1942
מאז פרוץ מלחמת העולם השנייה ועד לגירוש הגדול מגטו ורשה בקיץ 1942 נסו אלפי יהודים מכל רחבי פולין לוורשה ואלפים גורשו אליה בשלושה גלי גירוש ומנוסה מובחנים. באמצעות תיעוד בן התקופה המחברת דנה במאפייני גלי הגירוש והמנוסה, מתחקה אחר תהליכי הגירוש ממקומות המוצא ואחר קליטת הפליטים בוורשה, ובוחנת הן את המדיניות הגרמנית והן את תגובת הציבור היהודי והנהגתו במקומות הגירוש ובוורשה וכן את ההשפעה של הפליטים על מארג החיים היהודיים בוורשה לפני ייסוד הגטו ולאחריו.
אספו ורשמו! התיעוד היהודי של השואה באירופה בשנים הראשונות אחרי המלחמה
אספו ורשמו!
התיעוד היהודי של השואה באירופה בשנים הראשונות אחרי המלחמה
מאת ליאורה יוקוש
הוצאת יד ושם, 2022
זהו מחקר פורץ דרך המתאר לראשונה בהרחבה על סמך אוסף עצום של מקורות את פעילותם הנמרצת של הניצולים שייסדו ועדות היסטוריות ומרכזי תיעוד באירופה מיד אחרי מלחמת העולם השנייה. בעשור הראשון אחרי המלחמה אספו המרכזים הללו אלפי מסמכים נאציים לצד עדויות, זיכרונות, יומנים, שירים וחפצי אמנות של הקורבנות היהודים וכוננו את המסדר להיסטוריוגרפיה של השואה שבמרכזה החוויה היהודית. במחקר הזה לאורה יוקוש מפריכה את ההנחה הרווחת בדבר שתיקתם של הניצולים אחרי המלחמה. אספו ורשמו! מתאר את פעילות התיעוד הנרחבת בצרפת, בפולין, בגרמניה, באוסטריה ובאיטליה מתוך ניתוח מניעיהם של פעילי התיעוד לצד ניתוח שיטות האיסוף והמחקר ומדיניות הפרסומים ההיסטוריים של הוועדות ההיסטוריות ומרכזי התיעוד.
איום מבית - דימוי היהודי באנטישמיות בפולין – קריאה חדשה
איום מבית
דימוי היהודי באנטישמיות בפולין – קריאה חדשה
מאת יואנה ביאטה מיכליץ
הוצאת יד ושם, 2021
הספר מציע קריאה חדשה בהיסטוריה של האנטישמיות הפולנית. הוא בוחן את הדעות הקדומות בחברה הפולנית והשפעתן עלהתרבות הפולנית בשנים 2000-1880, מראה כיצד התעצבות הדימוי החברתי והתרבותי של היהודי כזר עוין סייע בהנמקה ובהצדקה של שימוש באלימות נגד היהודים ומתאר את התהליכים החברתיים, הפוליטיים והתרבותיים שהתחוללו בפולין. מאחרית הדבר שנוספה למהדורה העברית עולה כי תהליכים שהתרחשו בפולין משנת 2000 ואילך מעידים על כך שמרבית הסיסמאות האנטישמיות בימינו שייכות לרפרטואר הישן־חדש, אשר במרכזו היהודי עודנו מצטייר כאויב אנטי־פולני. כך התפתח הדימוי האנטישמי העכשווי של “היהודי כפוי הטובה“ המשמיץ את פולין ואינו אסיר תודה על העזרה הרבה שהושיטו פולנים אתניים ליהודים בתקופת השואה.
העיתונות היהודית בגרמניה הנאצית: מקורות ומחקר (כרך 10): העיצוב החזותי בעיתונות היהודית בגרמניה, 1938-1933
העיתונות היהודית בגרמניה הנאצית: מקורות ומחקר (כרך 10): העיצוב החזותי בעיתונות היהודית בגרמניה, 1938-1933
מאת טוביאס אברכט-הרטמן | עורך הסדרה: גיא מירון
הוצאת יד ושם, 2022
המאמר מתאר את הממד החזותי ואת השימוש בתצלומים בעיתונות היהודית ברייך השלישי בשנות השלושים של המאה הקודמת. העיתונות היהודית הושפעה מצד אחד מהמסורת היהודית השמה את הדגש על המילה הכתובה והמסתייגת מהשימוש באיורים, אך מצד אחר היא נפתחה גם להתפתחות המהירה בתחום הוויזואליה בגרמניה בעשורים הראשונים של המאה העשרים, שבעקבותיה נעשה הרובד החזותי מרכזי בחיי החברה והתרבות. שילוב מִגוון המסורות בעיתונות היהודית מתבטא בעיקר בשנות השלושים של המאה העשרים, אז נאלצו עיתונאים יהודים שהודרו מהעיתונות הגרמנית הכללית לעבוד במערכות של העיתונות היהודית, וזו נעשתה "המרחב הציבורי" של היהודים.
זיכרונות ויומנים
התרמיל ששָׂרד – זיכרונות מתקופת השואה בבּזֶ’זָ’ני
התרמיל ששָׂרד – זיכרונות מתקופת השואה בבּזֶ’זָ’ני
מאת אליעזר שקלאי
הוצאת כרמל, 2022
זהו סיפורו של ליפא וגשל (ד”ר אליעזר שקלאי), רופא משפחה מחדרה ושל בני משפחתו ששרדו את תופת השואה. ד”ר וגשל נולד בשנת 1903 בבז’ז’ני, עיירה בגליציה המזרחית שהייתה באותה עת חלק מהקיסרות האוסטרו־הונגרית. אביו היה תלמיד חכם, אימו אישה פיקחית ומהירת מחשבה שפירנסה את המשפחה מניהול חנות תבלינים. ליפא התחיל לימודיו ב”חדר”, ובעצת אימו סיים תיכון פולני. בנעוריו נתפס לרעיון הציוני והיה חניך בתנועת השומר הצעיר. הוא הצטרף להכשרה, אך עבודת האדמה לא קסמה לו ולכן פנה ללימודי רפואה. את השכלתו הרפואית רכש בפרג ‒ צ’כיה והשתלם באוניברסיטאות של וינה ושל ווַרשה. הוא חזר לעיר הולדתו, שם נשא לאישה את פפקה שאיתה למד בפראג ושם נולד בנם מתי. ד”ר וגשל עבד בבית החולים העירוני ששירת גם את הסביבה הכפרית החקלאית, ופיתח פרקטיקה פרטית משגשגת. הוא היה מעורה בחיי הקהילה היהודית וקשר קשרים הדוקים עם חבריו למקצוע ‒ יהודים, פולנים ואוקראינים. עולם שלֵיו לכאורה זה התהפך עליו פעמיים: עם פרוץ מלחמת העולם ב־1939, ימי שליטת הסובייטים על האזור וב־1941 עם תחילת הכיבוש הנאצי. זיכרונותיו מקיפים תקופה זו ועד עלייתו ארצה בשנת 1947.
יומן עברי מגטו טרזיינשטט
יומן עברי מגטו טרזיינשטט
מאת ב"ז קדר ומרגלית שלאין
הוצאת בית טרזין, 2021
בתיק השמור בארכיון YIVO בניו-יורק מפוזרים תשעה דפים אשר מתארים, בעברית רבנית, אירועים שהתרחשו בגטו טרזיינשטט.
פלשוב: התחנה האחרונה של יהודי קרקוב
פלשוב: התחנה האחרונה של יהודי קרקוב
מאת יעקב שטנדיג
הוצאת יד ושם 2021
"איני יודע איזה משפט תוציא ההיסטוריה עלינו, כלומר על המהנדסים ממשרד הבנייה [...] האם היה טעם לסרב לפקודה? ידועים מקרים רבים שאחד סירב למלא פקודה ולא רק הוא נענש אלא קבוצה שלמה נענשה איתו, ואחר הפקודה מילא השני או השלישי או העשירי". פעילותו החברתית וכישוריו המקצועיים הביאו את האדריכל יעקב שטֶנדיג, יליד 1891, לצומתי דרכים מרכזיים בתולדות יהודי קרקוב לפני השואה ובמהלכה. ביודנרט עמד שטֶנדיג בראש המחלקה הטכנית של הקהילה, ובקיץ 1943 חודשים אחדים לאחר שגורש מגטו קרקוב עם 8,000 יהודים אחרים למחנה פלשוב, הוא מונה לתפקיד בכיר במשרד הבנייה של המחנה. לאחר מסכת ייסורים ארוכה שרד שטֶנדיג, ובשנת 1946 עלה לארץ, חידש את פעילותו כאדריכל והיה ממקימי בית ציוני אמריקה בתל אביב. הוא נפטר בשנת 1952. בדוח מפורט שהגיש לוועדה היהודית ההיסטורית בפולין סמוך לתום המלחמה גולל שטֶנדיג את קורות בנייתו של המחנה לעבודת כפייה פלשוב ואת גורל אסיריו וכן הביא עדויות של אסירים יהודים נוספים שנכלאו במחנה, מהם מי שהיו שותפים מרכזיים לתכנון התשתיות השונות בפלשוב ולהנחתן ותִפעולן. כמי שהופקד על מפעלי הבנייה המרכזיים במחנה, בשלהי 1944 הוטל על שטֶנדיג בין השאר לפוצץ את הבניין המפואר של אולם הלוויות של בית העלמין היהודי שעתה נכלל בתחום המחנה ושימש כאורווה. בחיבורו העלה בכתב את רגשות האשם שליוו אותו עת ביצע את תפקידו בהחרבת הבניין, והוא הוסיף והדגיש כי “איני מעלה את ההרהורים האלה כדי לחפש מחילה ולהצדיק את תפקידי בפיצוץ הבניין הזה. איני יכול לחפש סליחה וגם לא אמצא אותה, [...] אך כנסיבה מקלה יש לראות את העובדה שלקחתי איתי למחנה את אשתי ואת בִתי, והן בוודאי היו נופלות קורבן איתי במקרה של סירוב".
ורשה היהודית
ורשה היהודית
מאת משה זונשיין
הוצאת כרמל, 2022
"בספר זה אני רוצה להחיות בזיכרון ולהעלות על הכתב את כל מה שאני יכול להיזכר בו", פותח משה זונשיין את ספרו ורשה היהודית. ואכן, בספר זה מעלה המחבר מתהום הנשייה את ורשה היהודית בתחילת המאה העשרים ובין שתי מלחמות העולם, בתקופה שהייתה המרכז היהודי הגדול והחשוב באירופה. זונשיין מוליך את הקוראות והקוראים על פני הרחובות נלבקי, מילה, סמוצ'ה ואחרים, מזמין אותם לבקר בגן קרשינסקי, בבית הכנסת הגדול, בחצרות הבתים ובבית הקברות ברחוב גנשה, ומפגיש אותם עם הטיפוסים הססגוניים שהתהלכו שם ועם הריחות והצלילים האופייניים להם. פרקי זיכרונות אלה, המתפרסמים לראשונה בתרגום מיידיש לעברית, כתובים ביד אמן ובלי להיכשל בתוויות סטריאוטיפיות או בהתרפקות נוסטלגית מתקתקה. גם ההשלמות הספרותיות נקראות באותה מידה של אמינות ומשתלבות היטב בריאליה המתוארת. הספר מלווה בתמונות הרואות כאן אור לראשונה ובהקדמה היסטורית מקיפה מאת פרופ' נתן כהן.
כָּמֵהַּ למכתבים: יומן ממחנה פוּכט, 1943–1944
כָּמֵהַּ למכתבים: יומן ממחנה פוּכט, 1943–1944
מאת דוד קוקר
הוצאת יד ושם , 2022
בפברואר 1943 נשלח דוד קוקר מאמסטרדם ונכלא במחנה פוּכט שבדרום הולנד, ומאז ועד גירושו לאושוויץ-בירקנאו העלה על הכתב את רשמיו באורח כמעט יום-יומי. ביומנו מתייחס דוד לבעיות הקשות שנתקלו בהם הוא ועמיתיו האסירים ומתאר גם את דיוקנאותיהם של אנשי הס"ס. ביוני 1944 נכלאו דוד, אחיו הצעיר ואביהם באושוויץ, ובשלהי אוגוסט 1944 הם הועברו ללַנגֶנבּילאוּ והוצבו לעבודה במפעל האגֶנוּק ברייכֶנבָּך. האב מת באפיסת כוחות ודוד קפא למוות ברכבת שהובילה אסירים חולים למחנה הריכוז דכאו.
שלוש שנים ללא שם: אושוויץ 1945-1942
שלוש שנים ללא שם: אושוויץ 1945-1942
מאת יוליה שקודובה. עורכות: חנה יבלונקה, נעמה שיק
הוצאת יד ושם, בשיתוף ידיעות ספרים, 2022
יוליה שקודובה, שנולדה בשם יוצי פולדי באוגוסט 1914 בעיירה לבוצ'ה שבמזרח סלובקיה, היא אחת מאותן נשים. שנים ספורות לאחר השחרור העלתה את קורותיה על הכתב, וסיפורה מרעיד הנימים רואה אור לראשונה בעברית. הספר מציג בפני הקורא את מחנה אושוויץ־בירקנאו מבפנים ומספק הצצה נדירה אל קרביו של המחנה ואל חוויותיהם היומיומיות של הקורבנות היהודים, ובפרט אל חייהן של הנשים. כיצד פירשו את המראות והאירועים בזמן אמת? מתי ובאיזה אופן הבינו את מהותו של המקום שאליו הגיעו? איך עלה בידן לשרוד את התופת? מענה לשאלות הללו ולרבות אחרות ימצא הקורא בין דפי הספר על פס הזמן הארוך של העדות ולאור המראות המשתנים במחנה.
תיאורי החיים במחנה, ייסורי השאול של צעדת המוות והשיבה הנוגה הביתה הם עוצרי נשימה, עוכרי שלווה ומטלטלים, אך בה בעת שזורות בהם אהבת אדם, רעות מופלאה ותובנות אנושיות מרגשות.
חלמתי על שמחה: קופנהגן, טרזיינשטט, ישראל
חלמתי על שמחה: קופנהגן, טרזיינשטט, ישראל
מאת רוברט פישרמן
הוצאת יד ושם, 2021
צעד אחד לפנים: זיכרונות, 1939-1950
צעד אחד לפנים: זיכרונות, 1939-1950
מאת דנה עזריאלי
הוצאת יד ושם, 2022
סיפור חייו המרתק של דוד עזריאלי, יליד העיירה מאקוב-מזובייצקי בפולין, שרוב משפחתו נספתה בשואה. מסע ההצלה שלו עובר על פני ארצות שונות ובין תחנותיו: אוקראינה, טשקנט, בוכרה, שירות בצבא אנדרס ומסע מפרוורי בגדד לגבולה של ארץ-ישראל. הספר מתאר את הגעתו של דוד לארץ, התאקלמותו בקיבוץ מעוז חיים, לימודיו בטכניון והשתתפותו בקרב לטרון. דוד עזריאלי נעשה בכוח אישיותו ותושייתו לאחד מענקי הכלכלה בעולם היהודי.
הנצחה
״ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם״: תצוגת בית הכנסת ביד ושם
״ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם״: תצוגת בית הכנסת ביד ושם
הוצאת יד ושם, 2022
החפצים המוצגים בבית הכנסת ביד ושם הם חלק מאלפי חפצים המצויים באוספי יד ושם אשר מספרים את סיפורו של העם היהודי. חשיבותם של החפצים מועצמת באמצעות השזירה שלהם כחלק ממארג המעצב זיכרון קולקטיבי מתוך שלל שברי זיכרונות אישיים. חלל בית הכנסת ביד ושם והתצוגה שמוצבת בו כרוכים זה בזה ומספרים את הסיפור של רקמת החיים היהודיים שאבדה בשואה. סיפורים אלה הם עדות אילמת להיסטוריה ולמורשת של יחידים וקהילות בתקופת השואה. הופק בידי אגף המוזיאונים.
ילדים ונוער
לולק
לולק
מאת מיכל כהן חי
הוצ' משכל (ידיעות ספרים) 2021
מוכרי הסיגריות מכיכר שלושת הצלבים
מוכרי הסיגריות מכיכר שלושת הצלבים
מאת יוסף ז'מיאן
הוצאת יד ושם בשיתוף מורשת, 2022
