ספר באנגלית שהתגלגל לידיה של מורה בתיכון על שם ליאו באק בחיפה חשף אוצר היסטורי. בספר קובצו מאות קטעי זיכרונות קצרים של מי שהיו "ילדי קינדרטרנספורט", וכמעט ולא נותרו בעולם עותקים של הספר. לתלמידי החטיבה העליונה שהתעניינו בסיפורים הוצע לתרגם את החוויות לעברית ולרכז את התרגומים באתר שהוקם לצורך העניין, ובכך להנגיש את הסיפורים עם קישורים לנושאים נלווים גם לדוברי העברית המבקשים להעמיק חקר באירוע ההיסטורי ובחוויות מן התקופה. ואכן תלמידים רבים נענו להצעה, והפרויקט שנולד ממנה אף זיכה את בית הספר באחד משלושה פרסים שהעניק יד ושם לתכנית חינוכית בהוראת השואה בטקס חלוקת הפרסים השנתי שנערך ביד ושם ב-15 ביוני 2016.
בבית הספר היסודי עמק יזרעאל בקיבוץ גניגר הונהגה תכנית מקיפה ורב-שכבתית בנושא חיי הילדים בגטו טרזין. את התכנית ליווה צוות מורים גדול ומסור, ובשיאה הם ערכו אירוע קהילתי לקראת יום השואה, ובו הוצגו תוצרים אמנותיים בצד סיפורי חיים וחוויות של מי שהיו ילדים בטרזין בתקופת השואה.
הפרס השלישי בקטגוריית התכניות החינוכיות הוענק לבית הספר המקיף א' מגאר שבו לומדים יחד מוסלמים, נוצרים, דרוזים ובדווים. בבית הספר בחרו ללמד בכיתות ט' את יומנה של אנה פרנק. היומן עורר עניין רב בקרב התלמידים, והם חקרו את הנושא ואף עיבדו את הספר באמצעים אמנותיים והציגו אותו לפני תלמידי בית הספר. בסופו של התהליך חשו התלמידים שותפים לשיח חדש של סובלנות והקשבה לאחר.
"השנה זכינו לראות כיצד הוראת נושא השואה חוצה שכבות גיל, מקומות ומגזרים", הסבירה שרית הוך-מרקוביץ, מנהלת המחלקה להכשרת מורים בישראל בבית הספר הבין-לאומי להוראת השואה של יד ושם. "שלוש התכניות שזכו הן עדות לדחיפות ולהתגייסות של צוותי הוראה להנגיש את הנושא לתלמידים. האמצעים המגוונים שנקטו סללו דרך לא רק לתלמידים שהיו שותפים ללמידה, אלא גם לסביבה ולקהילה נרחבת יותר שבמסגרתה פעלו".
פרס על מפעל חיים חינוכי בתחום השואה הוענק השנה לחנה גפרית שסיפור חייה וילדותה בתקופת השואה תועד בספר הילדים רציתי לעוף כמו פרפר. הספר סלל את הדרך לעיסוק בנושא השואה בקרב תלמידים צעירים, וגפרית עצמה היא דמות מופתית של ניצולת שואה הרואה במפגשים עם ילדים ובני נוער מכל העולם הזדמנות לספר את סיפורם של ילדים בתקופת השואה.
פרס על ספר לילדים ולנוער יוענק השנה לאיריס ארגמן על ספרה הדובי של פרד. פרד לסינג היה ילד כאשר פלשו הגרמנים להולנד. הוא הוסתר אצל משפחה נוצרית, ואתו דובון צעצוע שהיה לחברו היחיד, שותפו לסוד ומקור נחמתו. הדובון נשאר עם פרד שנים רבות גם לאחר המלחמה עד שהסכים למסרו ליד ושם. ארגמן בחרה לספר את סיפורו של ילד יהודי במסתור בתקופת השואה דרך נקודת מבטו של דובון הצעצוע לאחר ששמעה על סיפורו של לסינג ועל החלטתו להפקיד את הדובון באוסף יד ושם (שם הוצג בתערוכה "אין משחקים ילדותיים").
"רכבת הילדים", הצגה בעיבוד של תלמידות אולפנת אוריה, אלון שבות (זוכה בקטגוריית עבודות גמר מצטיינות תשע"ו)
פרס על עבודות גמר מצטיינות בנושא השואה הוענק השנה על חמש עבודות ופרויקטים שנעשו במסגרת חובות לימודים במקצועות בגרות שונים. איילה דניאלי מבית הספר אור תורה סטון בירושלים חקרה בעבודתה באופן רגיש ומעמיק את "חיי החינוך והתרבות בגטו וילנה". עבודת הגמר שכתבה התלמידה רוני שפירא מהתיכון למדעים ואמנויות בירושלים הייתה "במה מתאפיינים דימויים אוטוביוגרפיים של אמנית מתקופת השואה, לעומת דימויים באותו הנושא המטופלים מנקודת מבט משנית באמנות עכשווית?" אסף אספורמס מתיכון עירוני ד' בתל אביב כתב עבודה בנושא "היסטוריוגרפיה השוואתית בין האסכולה הפונקציונליסטית לאסכולה האינטנציונליסטית כדרך לבחינת התפתחות רעיון 'הפתרון הסופי' – השמדת העם היהודי במהלך מלחמת העולם השנייה". ססיל רוטנברג וליאור ברוך מאולפנת צביה הרצליה, במסגרת הרחבת לימודי ההיסטוריה לבגרות, כתבו בלוג על שידורי הבי-בי-סי בתקופת המלחמה. הפרס החמישי הוענק לחמש תלמידות אולפנת אוריה על פרויקט הגמר שלהן לבגרות במגמת תאטרון שבו הציעו עיבוד ייחודי למחזה רכבת הילדים – סיפוריהם של ילדים שהועברו לבריטניה בתקופת המלחמה במסגרת מבצע הקינדרטרנספורט.
מענק על תכנית לימודים העוסקת בתולדות יהודי צרפת וצפון אפריקה בשואה ניתן השנה לארבעה בתי ספר: חטיבת הביניים על שם אילן רמון בכוכב יאיר, חטיבת הביניים שרת בכפר סבא, התיכון על שם הרצוג בכפר סבא וחטיבת הביניים זלמן ארן בראשון לציון. בכל אחת מהתכניות הושם דגש מיוחד באירועי המלחמה ובסיפוריהם האישיים של יהודים מצרפת ומצפון אפריקה. בכל התכניות התקיימה למידה פעילה, ובשיאן הוצגו העבודות של התלמידים.
