מסע חיים
שרגא מילשטיין
משרד הביטחון
תל-אביב, תשס"ו, 2006
191 עמודים
מחבר הספר נולד בעיירה פיוטרקוב שבמחוז לודז' בפולין. הוא שרד את גיטו פיוטרקוב, את בוכנוואלד ואת ברגן-בלזן. את אמו ראה בפעם האחרונה עת עלתה לרכבת שנסעה למחנה רוונסבריק. משם הועברה האם לברגן-בלזן שם גססה ומתה. אביו הוצא להורג בבוכנוואלד, ורק אחיו מרדכי ניצל ממחנה בוכנוולד והצטרף לשרגא אחרי השחרור. ב-3 באפריל 1948, שבועות ספורים לפני הקמת המדינה, הגיעו שני האחים לחופי הארץ בעזרת "עליית הנוער". הנער היתום מאב ואם החליט לפתוח דף חדש בחייו, למרות השכול ואובדן משפחתו. בחגיגת בר-המצווה שלו, שהתקיימה בשטוקהולם, מגיע הנער למסקנה כי: "אתה לעצמך, שרגא, שיננתי לעצמי. חייך ועתידך בידיך, והחלטות ההווה שלך יכריעו ויעצבו את המשך חייך". קבלת הפנים הידידותית והחמה לה זכה בארץ הייתה עבורו "כמשב רוח רענן". החברה הישראלית, שקיבלה אותו ואת אחיו בזרועות פתוחות, שימשה במידה מסוימת תחליף למשפחה שאבדה. ממשפחת מילשטיין כמעט לא נותר איש בחיים.
בשנת 1961 הגיע מילשטיין לכפר שמריהו, ומאז קשר את גורלו ביישוב פורח ומשגשג זה, שהפך שם נרדף למקום איכותי, מבוסס ותרבותי. היישוב, שנוסד בשנת 1937 בידי עולי גרמניה, שהגיעו ארצה ב"עלייה החמישית", גדל והתפתח עם השנים והרכב אוכלוסייתו השתנה בהתאם: לא רק "הייקים" וצאצאיהם התגוררו מאז בכפר שמריהו, אלא גם ישראלים בעלי מקצועות חופשיים, אנשי אקדמיה, אנשי ציבור וגם שגרירים וקונסולים חברי הסגל הדיפלומטי מארצות שונות. בשנת 1983 נבחר שרגא מילשטיין לראש מועצת כפר שמריהו, תפקיד אותו מילא עד לשנת 1997. במהלך כהונתו הוביל מילשטיין את היישוב להישגים בולטים בתחומים שונים, ודאג במיוחד לשמור על תקציב מאוזן. כל ההוצאות, בין אם לפיתוח, בינוי או חינוך, כוסו מהתקציב העצמי וממקורות עצמיים. דגש מיוחד שם מילשטיין על ההיבט התרבותי, וביוזמתו קמו מוסדות תרבות איכותיים, שגולת הכותרת שלהם הייתה הקמת מרכז וייל. הנער שניצל מהגטו ומהמחנות, הציב במדינת ישראל תמרור יוצא דופן וחריג של ניהול מועצה מקומית בהגינות, באנושיות, ביושר וברמה מוסרית גבוהה, חסרת תקדים. כפר שמריהו נחשב בימיו של מילשטיין ליישוב בעל רמת החיים ואיכות החיים הגבוהות ביותר בארץ. כל אותם ערכים שספג שרגא בילדותו בפולין – יושמו הלכה למעשה בעבודתו כראש מועצת כפר שמריהו. הוא לא נרתע מאיומים, שמר על קלה כבחמורה במנהל הציבורי וצבר מוניטין של אדם נקי כפיים וישר כסרגל. אחרי פרישתו לגמלאות המשיך מילשטיין בעבודתו הציבורית הענפה, והוא משמש בין השאר כחבר הוועד המנהל של מוסד "משואה" שבתל-יצחק. מלבד זאת הוא פעיל בשורה ארוכה של גופים ציבוריים, זאת כדי להעניק מעצמו ומיכולתו לחברה הישראלית, שבה מצא את ביתו החם.
