דפים לחקר תקופת השואה, כרך י"א - מחברים שונים

דפים לחקר תקופת השואה, כרך י"א
המכון לחקר תקופת השואה המשותף לאוניברסיטת חיפה ולבית לוחמי הגטאות 
תשנ"ד
284 עמודים

בקובץ זה נכללים כמה מאמרים חשובים לענייננו. נציין את הבולטים בהם. מסקרן במיוחד הוא מאמרה של נעימה ברזל על עמדת מפ"ם כלפי מזרח גרמניה. ברזל כותבת, כי מפ"ם גיבשה קו רעיוני, שתאם את עמדת מזרח גרמניה, לפיו הנאציזם על כל היבטיו הוא תופעה השייכת לעבר. מפ"ם התנגדה לראייה, שהמדינה המזרח-גרמנית היא ממשיכתה של ההיסטוריה הגרמנית מימי מלחמת העולם השנייה. מכאן, ששוב לא תתבע מפ"ם מגרמניה המזרחית גינוי או חרטה באשר לעבר הנאצי. הנאציזם הוגדר כתופעה פאשיסטית, לא גרמנית. לעומת זאת מיהרה מפ"ם לגנות את המשטר הפאשיסטי שצמח כביכול בגרמניה המערבית. מפ"ם סירבה לגנות את הפושע הגרמני באשר הוא ואת העבר הגרמני הנפשע. נהייתה של מפ"ם אחרי ברית-המועצות, שהתבטאה בין השאר בהכרה דה-פקטו בקיומה של "גרמניה חדשה" במזרח-גרמניה, הביאה לכך שמפ"ם הייתה מוכנה לצמצם במודע את שאלת האחריות והאשמה של העם הגרמני כולו ולתחום אותה למשטר הנאצי לבדו. שוב אין האדם הגרמני נושא באחריות לפשע, והשואה הפכה לעוד ביטוי של המשטר הפשיסטי, שמוגר לבלי שוב על-ידי השיטה הקומוניסטית.

את מאמרו על משפט אייכמן כנקודת מפנה מסכם פרופ' יחיעם וייץ בקביעה, כי המשפט היה חוויה מאחדת ומטהרת. במידת מה הוא היה הקתרזיס, שבאמצעותו נחלצו מאות הקלון המוני היהודים, שבמצחם הוטבע אות קלון כזה בשנות החמישים לנוכח אופי התנגדותם הפסיבי ודפוסי תגובתם כנגד רדיפות הגרמנים. היחלצות זו הייתה תנאי הכרחי ליציאה לדרך חדשה ולהתמודדות עם תפיסות חדשות, מסכם וייץ. השפעת המשפט הייתה ניכרת בכל רובדי החיים בארץ, והוא חולל שינויים תרבותיים וערכיים, שהבשלתם התחוללה מאוחר יותר, בשנות השבעים והשמונים.

המשפט היה לא רק אירוע שמיקד את תשומת לבו של הציבור הישראלי במשך חודשים רבים אלא גם גרם לשינוי מהפכני ביחסה של החברה הישראלית אל השואה ואל קורבנותיה. מציאות זו ניצבה גם היא ברקע היחסים הנרקמים בין הישראלים לגרמנים, הנסקרים בספרים שלעיל.

____________________________________________

לקריאה נוספת נמליץ על ספרים אלה:

• תום שגב, המיליון השביעי: הישראלים והשואה, כתר, ירושלים 1991.
• נעימה ברזל, "התביעה ביישוב להענשתה של גרמניה 1944 - 1947 ", בתוך: קתדרה לתולדות ארץ-ישראל ויישובה, הוצאת יד יצחק בן צבי, ירושלים תשרי תשנ"ה, חוברת 73, עמודים 158-180.
• נעימה ברזל, "הכבוד, השנאה והזיכרון בדיונים בשאלת הפיצויים והשילומים מגרמניה בשנות החמישים", בתוך: יד ושם - קובץ מחקרים, כ"ד, יד ושם, ירושלים תשנ"ה, עמודים 203 - 225.
• ישעיהו ילינק, "מזרח-גרמניה, השילומים ומדינת ישראל 1949 - 1952", בתוך: גשר: כתב-עת לעניינים יהודיים, הוצאת הקונגרס היהודי העולמי, ירושלים, סתיו-חורף תשנ"ד, שנה 39, חוברת 127-128, עמודים 80-92.
• שלמה שפיר: יד מושטת. הסוציאל-דמוקרטים הגרמנים ויחסם ליהודים ולישראל 1945-1967, זמורה ביתן, תל-אביב, 1986.
• פליקס אליעזר שנער, בעול כורח ורגשות. יחסי ישראל-גרמניה 1951-1966, שוקן, ירושלים ותל-אביב 1967.
• שלמה שפיר, "גולדמן ואדנאואר", בתוך: גשר: כתב-עת לעניינים יהודיים, הוצאת הקונגרס היהודי העולמי, ירושלים, קיץ תשנ"ד, שנה 40, חוברת 129, עמודים 59-83.
• יחיעם וייץ, "הדרך לוואסנר: כיצד אושרה ההחלטה על משא ומתן ישיר בין ישראל לגרמניה", בתוך: יד ושם - קובץ מחקרים, כ"ח, יד ושם, ירושלים תש"ס, עמודים 247-275.