מרחוק כוכב מנצנץ
מרדכי צ'יכנובר
בהוצאת המחבר, בשיתוף יד ושם
ראיון ועריכה: אסתר אברהם (שמחוביץ)
תל-אביב' תשס"ה, 2005
349 עמודים
ספרו של מרדכי צ'יכנובר הוא לא ספר זיכרונות שיגרתי של אחד מניצולי אושוויץ-בירקנאו. ייחודו של הספר הוא בכך שמחברו השתייך לפלוגת "מתקני הגגות", קומאנדו עבודה שאפשר לחבריו מרחב תמרון גדול בהרבה משל שאר האסירים, ובכך יצר למענם אפשרות לבקר ברוב חלקי המחנה ולהיכנס למקומות, שכף רגלו של אסיר רגיל לא דרכה בהם. הודות לכך הצליח צ'יכנובר ליצור קשר עם חברי המחתרת בבירקנאו ובמיוחד עם מחתרת אנשי ה"זונדרקומאנדו". צ'יכנובר הוא אחד היחידים מקרב אסירי אושוויץ, שיכלו לבקר בתדירות גבוהה באופן יחסי בצריפם של אנשי ה"זונדרקומאנדו" ולהתוודע אל עולמם, שהיה עלום וחסום מעיני שאר אסירי המחנה. על שיחותיו עם אנשי הפלוגה ועל העבודה המחתרתית באושוויץ, שעד היום רב הנסתר על הנגלה בה, מוסר המחבר בספר זה פרטים חשובים ביותר, שכמותם לא נמצא בשום מקור אחר.
בין הגורמים שהקלו על צ'יכנובר את יכולת התנועה במחנה ואת קשריו הטובים עם גורמים במחתרת הייתה האחווה ששררה בין בני העיירה מאקוב-מאזובייצקי, שהמחבר נמנה עם בניה. לרוע המזל גויסו צעירים יהודים רבים מבני העיירה לשירות ב"זונדרקומאנדו" - ה"פלוגה המיוחדת" עם הגיעם למחנה, והם השתדלו לשמור על קשרים בינם לבין עצמם גם בהיותם אסירי המחנה. רבים מהם השתתפו במרד ה"זונדרקומאנדו", שהתרחש ב-7 באוקטובר 1944, ונהרגו במהלכו.
אהבתו של צ'יכנובר לעיירתו, שם עברו עליו ילדותו ונעוריו, באה לביטוי בחלקו הראשון של הספר, המוקדש לחיי היהודים במאקוב-מאזובייצקי בתקופה שבין שתי מלחמות העולם. החלק המוקדש לעיירה רווי נוסטלגיה, געגועים וצער, על העולם הקסום שאבד לעד. המחבר מעניק לנו תמונה שלמה של חייו בעיירה, של משפחתו ושל הזרמים הרוחניים ששררו בתוככי קהילת מאקוב-מזובייצקי.
מרדכי צ'יכנובר ניחן בזיכרון מופלא. אף לא פרט אחד נשמט מתיאורו המפורט, הנוטל את הקורא אל אירועים ומקומות בצורה הפלסטית והריאליסטית המרבית. מעטים הם ספרי הזיכרונות, המוסרים מידע כה רב וכה מדויק על אושוויץ-בירקנאו כספר זה. המידע על חייהם הפנימיים של אנשי ה"פלוגה המיוחדת" הוא נדיר וייחודי. מחנה בירקנאו מתואר בצורה תלת-ממדית ואמינה. יתרון נוסף של המחבר הוא יכולתו להתבונן על האירועים בפרספקטיבה הנכונה ולפרשם באורם האותנטי גם לאחר 60 שנה.
הספר "מרחוק כוכב מנצנץ" הוא לדעתנו אחד מספרי הזיכרונות האיכותיים והמרגשים ביותר של ניצולי אושוויץ שראו אור בשנים האחרונות וחבל, שהוא נאלץ להופיע בהוצאה פרטית, ולא בהוצאת ספרים מקצועית, עובדה היוצרת לעיתים יחס בלתי-מכובד כלפי ספרים מסוגו, ללא כל הצדקה. אולי ניתן לתקן את המעוות גם עתה מאחר שהספר עומד בכל אמות המידה המקצועיות.
הספר הופיע בפורמט מהודר ואסתטי, נקי משגיאות דפוס מיותרות ורק חבל ששמות גיאוגרפיים ומונחים שונים נדפסו במירכאות. ניכר גם חסרונו של אינדקס, שכן צ'יכנובר מזכיר אנשים ומקומות מרובים בעדותו החשובה, אותה הוא מעביר בספר זה לדורות הבאים.
