שרידי זקסנהאוזן מספרים: 60 שנים לגמר מלחמת העולם השניה - אברהם לנצמן

שרידי זקסנהאוזן מספרים – 60 שנים לגמר מלחמת העולם השניה
אברהם לנצמן
עמותת ניצולים יהודים ממחנה הריכוז זקסנהאוזן בישראל
תל-אביב, תשס"ה, 2005
693 עמודים

מחנה הריכוז זקסנהאוזן הוקם במרחק של כ-35 קילומטר צפונית-מזרחית מברלין. עד לשנת 1938 היו בו אסירים יהודים מעטים יחסית. אחרי "ליל הבדולח" שולחו אליו אלפי יהודים. 450 מהם נרצחו, והאחרים עונו קשות. סיפור תולדות היהודים במחנה מקוטע ואינו רציף: בספטמבר 1939, עם פרוץ המלחמה, הובאו למחנה כ-900 יהודים מפולין. לא ידוע מה עלה בגורלם. מספטמבר 1940 נותרו רישומים המעידים על שילוח יהודים מזקסנהאוזן לדכאו. בשנת 1941 נכלאו במחנה 426 שבויי מלחמה סובייטים יהודים. כולם נרצחו. במאי 1942 נרצחו בזקסנהאוזן 250 יהודים ובאוקטובר, באותה שנה, נשלחו לאושוויץ מהמחנה 454 יהודים. בנובמבר 1942 הגיעה למחנה קבוצה של 46 יהודים שהועסקו במפעל הממלכתי הגרמני-נאצי לזיוף שטרות כסף של מדינות אירופה. באוגוסט 1943 הובאו למחנה אחד עשר נערים יהודים כדי לערוך בגופם "ניסויים רפואיים". באותה שנה הגיעה קבוצה של 91 יהודים, שחלקם היו שענים מקצועיים, ועסקו במיון ותיקון שעונים. ביולי 1944 נשלחו כל החולים לאושוויץ. באוקטובר 1944 הובאו למחנה ששת אלפים יהודים מהונגריה, 500 אחרוני היהודים מגטו לודז', ועוד 700 יהודים הונגרים שהסתתרו ביוגוסלביה. בפברואר 1945 נרצחו במחנה 1200 אסירים יהודים שהובאו ממחנה החוץ ליברוזה. ב"צעדות המוות" נרצחו עוד אסירים יהודים רבים. כל השלבים הללו מתועדים בכרך עב כרס זה, באמצעות סיפוריהם האישיים של הניצולים המעטים ששרדו את גיהנום זקסנהאוזן, מחנה שבו הרבו אנשי ה-ס"ס לענות את קורבנותיהם, בייחוד את היהודים שבהם. העורך, אברהם לנצמן כותב:

"אלה הם סיפורי אמת אותנטיים, של אלה שנותרו בחיים. מי שמסוגל להקשיב להם, לא ישכח אותם לעולם. ...כמעט כולם מספרים את אותו הסיפור עצמו, אך כל אחד מהם עושה זאת מזווית אחרת, לפי תפיסת עולמו והחשיבות שהוא מייחס לאירועים השונים. ... הדבר שהניצולים מבקשים הוא, שרשימת האשמים בפשעים נגד האנושות תישאר לדיראון עולם, שלא תטושטש, שלא ייגרע ממנה דבר."