שבטך ומשענתך: הרהורים ומחשבות אחרי השואה
הרב סיני אדלר
הוצאת גנזך קידוש השם
בני ברק, תשס"ח, 2008
62 עמודים
הרב אדלר, יליד פראג, עבר תחנות רבות בדרכי השואה. הוא גורש עם הוריו לגטו טרזינשטט, אחר כך למחנה ההשמדה אושוויץ בירקנאו, שם היה אסיר ב"מחנה המשפחות". הוריו נרצחו במחנה. משם שולח למחנה הריכוז מאוטהאוזן שבאוסטריה ולבסוף למחנה הריכוז גונסקירכן. ספר זה מבוסס על ספרו הקודם, "בגיא צלמוות", בעקבותיו פיתח הרב אדלר את השקפתו הדתית-אמונית, שעיקריה פרושים בספר זה. חוט השני של החיבור הוא התמודדותו של יהודי מאמין ושומר מצוות עם גזרות השואה, עם האתגר של סוגיית הסתר הפנים, עם השאלות ההלכתיות שהשואה מעלה. העדות מכלי ראשון, כשהיא משולבת בפרקי הגות, מהווה חיבור ייחודי, הכתוב מנקודת מבטו של איש אמונה ותלמיד חכם.
אדלר מנסח את מטרתו העיקרית במילים אלה: "להחדיר ולחזק בתוכנו את האמונה בהשגחה פרטית של הקדוש ברוך הוא עלינו". כותרת הספר היא בעלת מסר ומשמעות: ריבון עולם, שייסר את עמו, הוא שיחוס עליו, יקימו מעפר ויהא לו משענת ועוגן הצלה. המחבר מוליך את הקורא בנתיבי סיפור השואה האישיים שלו ומלווה כל פרק בדברי הגות הנסמכים על המקורות ההלכתיים. המוטו של אדלר הוא כדלקמן: "המטרה העיקרית של כל הדברים והסיפורים המובאים כאן הינה חיזוק האמונה בהשגחתו של הקדוש ברוך הוא עלינו. למרות המכות הנוראות שספגנו בשואה עם ישראל חי וקיים, כותב סיני אדלר, לכן אנחנו חייבים להודות ולהלל את הקדוש ברוך הוא, עד כמה שידנו מגעת, על עצם קיומנו". יהודי חייב לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה שנעשתה לו. באותה מידה שהאדם חייב ללמוד את הנהגתו של אלוקי ישראל בשעה שהאל עושה עמו ניסים ונפלאות, וישועות גדולות, באותה המידה עליו להלל ולשבח את האלוקים כאשר נמתחת עליו מידת הדין. "על כל פרק ופרק בחיי האדם אשר ממנו הוא לומד את בוראו, לטוב ולמוטב, חייב הוא להודות, כי לא על ההצלה בלבד אנחנו מודים ומברכים, אלא גם על כך שה' מלמדנו על קיומו ועל הנהגתו אותנו".
.png)
