האבודים, שישה מתוך שישה מיליון
יום א' - ה': 17:00-9:00
יום ו' וערבי חג: 14:00-9:00
יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל
הכניסה למוזיאון לתולדות השואה תתאפשר רק לילדים מעל גיל 10. אין כניסה לתינוקות בעגלה או במנשא.
יום א' - ה': 17:00-9:00
יום ו' וערבי חג: 14:00-9:00
יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל
הכניסה למוזיאון לתולדות השואה תתאפשר רק לילדים מעל גיל 10. אין כניסה לתינוקות בעגלה או במנשא.
האבודים, שישה מתוך שישה מיליון
האבודים, שישה מתוך שישה מיליון
דניאל מנדלסון
ספרי עלית הגג, ידיעות אחרונות, ספרי חמד
2008
צילומים: מתיו מנדלסון
תרגום: אביעד שטיר
648 עמודים
במהלך עשרות השנים האחרונות פורסמו ספרים רבים העוסקים בשואה; ספרי היסטוריה, ספרי זיכרון, יומנים, ספרי ילדים ועוד, במאמץ בלתי פוסק לפענח את התקופה החשוכה ביותר בהיסטוריה של המין האנושי.
כותרת המשנה של הספר "שישה מתוך שישה מיליון" מכריזה כי בלב הסיפור עומד חיפוש אישי. למעשה, הסופר שעורך את החיפוש, חושף את הקורא לכל ההיבטים הרגשיים שבו, וכתוצאה מכך נשאב הקורא לתוך הסיפור האישי. הספר כתוב בגוף ראשון, ומנדלסון יודע היטב כיצד למשוך את הקורא ללב הסאגה המשפחתית הרב שכבתית. המחבר, שנולד 15 שנה לאחר תום מלחמת העולם השנייה, מציג בפני קוראיו את פרטי החיפוש שנראה חדור בנחישות של אלה המכונים על-ידינו "דור שני".
אולם, זהו אינו המקרה של מנדלסון, אשר סביו חיו בביטחון בארצות-הברית בשעה שהנאצים צעדו בחוצות אירופה. כבר בראשית הספר מציג המחבר את הסוד המשפחתי:
"וכך, אחרי שנה בארצות הברית, הוא חזר – ומשום שבסופו של דבר הוא היה שמח בבולכוב ועסקיו עלו יפה, הוא ידע שבחירה שלו נכונה. לא אין קבר בכלל".1
כך שמואל יגר, הנזכר כאן, הדוד הגדול שביקר בארצות הברית בשנת 1913, ובחר לחזור לפולין לאורח החיים העדיף עליו, מוצג בראשית הספר כגיבור הסיפור, ויהפוך לדמות הטרגית שלא זכתה לקבר בגלל החלטה זו.
מנדלסון מתחיל את החיפוש שלו עם מעט מאוד מידע, במהלכו יבקר פעמים חוזרות ביבשות שונות עד אשר יגלה את הפרטים אודות הירצחם של בני משפחת דוד אימו; כיצד היכן ומתי, ככל שרק ניתן. הפגישות עם האנשים שהכירו את משפחת יגר במהלך שנות ה-30 הופכות להיות חלק מסיפור בלשי מרתק שמגיע לפתרונו הטרגי רק בסופו של הספר.
חלק מהאנשים שפוגש מנדלסון הם ניצולים מהעיירה בולכוב שהכירו וזוכרים את בני משפחת יגר. הניצולים הללו פזורים ביבשות שונות, ולכן הקורא נחשף לנסיעות הרבות של הסופר, לעיתים בליווי אחיו. הוא פוגש גם את המקומיים, זקני העיירה בתקווה שמי מהם שהיה שכן או מכר של שמיל יגר, עדיין זוכר אותו או את משפחתו. מנדלסון מחפש פרטים על אורח החיים של ששת בני המשפחה, ומבקש בכך "להחיות" אותם לאחר מותם.
ואולם הסיפור מכיל רבדים רבים מעבר לסיפור הבלשי. מנדלסון חוזר למקורות ובייחוד לספר בראשית, והקורא מוצא עצמו בתוך סיפורי התנ"ך, מהבריאה ועד להטבעה האלוהית של העולם בפרשת נח. הספר מתמקד באופן מיוחד ביחסי האחים שבין קין להבל המתוארים בפרק הרביעי של ספר בראשית. מנדלסון שוזר באופן מסקרן קטעים מתוך הסיפור התנ"כי על יחסי הקנאה והרצח הראשון עלי אדמות בתוך הסיפור המשפחתי - היומיומי וזה שהתרחש בשואה. הספר מחולק לחמישה פרקים שארבעה מהם נושאים את שמות ארבעת הפרשות הראשונות של ספר בראשית, אותן קוראים בארבע השבתות הראשונות של השנה המתחדשת. הפרק השני של הספר הוא החריג. בעמוד השער של הפרק נכתב:
קין והבל
או
אחים
(1939/2001)2
"החטא בין האחים", כך נקרא תת הפרק הראשון בפרק.3 קורא בעל רגישות יחוש בסערה המתקרבת. במהלך פענוח המוות של בני משפחת יגר, מנדלסון נזכר:
"בכל הסיפורים שאותם שמעתי בנעורי על האופן שבו שמיל ומשפחתו מתו, היה הפשע הנורא, היתה הבגידה הנוראה: אולי השכן המרושע, אולי המשרתת הפולנייה הבוגדנית. אבל אף אחת מן הבגידות האלו לא הדאיגה אותי כפי שהדאיגה אותי האפשרות של הבגידה שהיתה הרבה יותר נוראה".4
הבגידה שכה הדאיגה את מנדלסון היתה התגובה, או אולי חוסר התגובה, למכתבים ששמיל שלח לאחיו במהלך שנת 1939, ובהם תחינה לעזרה ולהצלה. על מנת להתמודד עם הקושי של המחבר הוא דן בשאלת הבגידה במישור המקראי, דרך דיון פרשני בחטאו הקדמון של קין.5
הסאגה המשפחתית של משפחות יגר, מיטלמארק ומנדלסון עולה וצפה בפני הקורא תוך כדי החיפוש אחר שש הנפשות האבודות של המשפחה. סגנון הכתיבה של המחבר לוכד את הקורא בתוך נבכי הסיפור המשפחתי החובק עולם. בתוך הטקסט אין הסבר להקשר שבין גוף הסיפור לבין פרשנות המקרא של המחבר, הוא מצפה מהקורא שיעשה זאת בעצמו. אך לא מדובר רק בפרשנות; המחבר שוזר בסיפור מחשבות העולות לו במסע, והרהורים בשאלות פילוסופיות לגבי משמעותו של הרוע. הוא בוחן סוגיות כעקידת יצחק, פרשת סדום ועמורה, השיחה בין אברהם לאלוהיו ועוד.
אני מבקש לסכם בפרדוקס העולה מתוך סיפור המסע; בראשית החיפוש כותב מנדלסון על הסוד שלא דובר במשפחה, זה ש"אי אפשר לדעת אותו" - משפט שמנדלסון חוזר עליו פעמיים.6 וכך, לקראת סוף המסע והספר כותב המחבר שוב: "כל כך הרבה דברים יישארו תמיד בגדר 'אין לדעת'".7 גם לאחר קריאה של 600 עמודים, גם לאחר מסע מפרך לגילוי תשובות וחיפוש קרובים, במשך כמה שנים על גבי יבשות שונות, נותר המחבר ויחד איתו הקורא בחוסר הידיעה; כלומר, בכל הנוגע לעובדות ולאמיתות בשואה - ככל שאנו יודעים יותר, כך מתברר עד כמה איננו יודעים.
אנו מודים לך על הרשמתך לקבלת מידע מיד ושם.
מעת לעת נעדכן אותך אודות אירועים קרובים, פרסומים ופרויקטים חדשים.
החדשות הטובות הן שאתר עבר לאחרונה שידרוג משמעותי
החדשות הפחות טובות הן שבעקבות השדרוג אנחנו מעבירים אותך לדף חדש שאנו מקווים שתמצאו בו שימוש
שאלות, הבהרות ובעיות אנא פנו ל- webmaster@yadvashem.org.il