עדותו של אליהו נטף על תנועת הצופים היהודים התוניסאים

"בגיל שתים עשרה הצטרפתי לתנועת הצופים היהודים התוניסאים. שם באמת היה לנו מחנך טוב מאוד בשם ז'יל כהן סולן. הוא זה שארגן את כל הצוות הזה של החינוך בצופים. שם היינו עושים כל חג, נגיד בט"ו בשבט היינו יוצאים לשטח, עושים קמפינג (מחנה) לילה אחד או שני לילות. בפורים גם כן היינו מתאספים. כל אחד היה אוסף כמה דברים, היינו הולכים לשכונה שבה גרו העניים ומחלקים להם משלוח מנות, אוכל, והיינו אוספים את הילדים. בקיץ היינו עושים מחנות לילדים האלה, היינו הולכים אתם או ליערות או לשפת הים לחודש ימים. אנחנו הבוגרים של הצופים היינו המדריכים שלהם".1