שְׂרֵפָה, אַחִים, שְׂרֵפָה!
עיירתנוּ בּוֹעֲרָה כֻּלָּהּ,
בָּה רוּחוֹת שְׁחֹרוֹת יִסְעָרוּ,
לַהֲבוֹת חֻרְבָּן יִבְעָרוּ,
עִקְּבוֹתֶיהָ לֹא נִשְׁאָרוּ,
הִיא עוֹלָה בָּאֵשׁ.
וְאַתֶּם חוֹבְקִים יָדַיִים
בְּלִי הוֹשִׁיט עֶזְרָה,
בְּלִי כַּבּוֹת אֶת אֵשׁ הַלַּהַב,
אֵשׁ הָעֲיָרָה.
שְׂרֵפָה, אַחִים, שְׂרֵפָה!
קְרוֹבָה, חַס וְחָלִילָה, הַשָּׁעָה,
כִּי הַלְּהָבוֹת יַתְמִידוּ,
אֶת כֻּלָּנוּ פֹּה יַשְׁמִידוּ,
רַק שְׂרִידֵי קִירוֹת יָעִידוּ
מַה שֶּׁפֹּה הָיָה.
וְאַתֶּם חוֹבְקִים ידיים
בְּלִי הוֹשִׁיט עֶזְרָה,
בְּלִי כַּבּוֹת אֶת אֵשׁ הַלַּהַב,
אֵשׁ הָעֲיָרָה.
שְׂרֵפָה, אַחִים, שְׂרֵפָה!
רַק בְּיַדְכֶם בִּלְבַד הִיא הָעֶזְרָה.
חִישׁ הוֹשִׁיטוּ יָד אוֹהֶבֶת
וְהַצִּילוּ מֵהַמָּוֶת,
בְּדַמְכֶם כַּבּוּ שַׁלְהֶבֶת,
חִישׁ כַּבּוּ בְּדָם.
מֵרָחוֹק אַל תַּעֲמֹדוּ,
כִּי הָאֵשׁ עוֹלָה.
אַל נָא תְּחַבְּקוּ יָדַייִם,
הַשְּׂרֵפָה גְּדוֹלָה!
העיירה בוערת הוא שיר יידי מאת המשורר והמלחין היהודי-פולני מרדכי גבירטיג. השיר נכתב בשנת 1938 כתגובה לאנטישמיות הגוברת בפולין ועל רקע הפוגרומים שנערכו ביהודי פולין במהלך שנות השלושים. תוכנו העיקרי של השיר הוא תיאור השריפה, החורבן, העתיד הנורא וההשמדה, ומובאת בו גם קריאה לעזרה. שיר זה נחשב לשיר נבואי, אשר נתפס בדיעבד כמעין אזהרה על השואה המתקרבת. בזמן השואה השיר הושר בגטאות ובמחתרות היהודיות.
מרדכי גבירטיג הוא שם העט של מרדכי ברטיג אשר היה משורר ומלחין יידי יהודי-פולני. גבירטיג נולד בשנת 1877 בעיר קרקוב (Kraków), שבגליציה (האימפריה האוסטרו-הונגרית). גבירטיג נרצח על ידי חייל נאצי במהלכה של פעול גירוש יהודים מגטו קרקוב למחנה ההשמדה בלזץ' ב-4 ביוני 1942.
