מיועד לתלמידי החטיבה והתיכון
משך הפעילות: שעה וחצי
מטרות
- התלמידים ילמדו על הקשריות ותפקידן בתוך המציאות ההיסטורית של תנועות הנוער במלחמת העולם השנייה.
- התלמידים יעשו שימוש במיומנויות אורייניות של הבנת טקסט וסיכום מידע.
- התלמידים ינתחו עדויות ויגיעו למסקנות בנושא.
מהלך הפעילות
הפעילות עוסקת במקומה של תנועת הנוער במרידות ובתפקידן של הקשריות בתנועות אלו. הפעילות כוללת רמות שונות של תהליכי למידה – לימוד היסטורי, עבודה בקבוצות, ניתוח טקסטים בני התקופה.
חלק ראשון – במליאה: המורה יסביר בפני הכיתה את הרקע ההיסטורי לפעילות הקשריות, בעזרת המצגת המלווה ותוך כדי דיון בשאלות המופיעות בה. למורה ישנן הרחבות להנחיית הדיון והעברת המידע.
חלק שני – עבודה בקבוצות: הכיתה תחולק לארבע קבוצות. כל קבוצה תקבל לידיה כרטיסיות עדויות העוסק בפן מסויים בתפקידן של הקשריות עדויות וכן שאלות לדיון בהתאם. לאחר מכן כל קבוצה תציג את מסקנותיה ומחשבותיה לפני כל המליאה. למורה ישנן הרחבות לצורך הנחיית הדיון.
לצפייה במצגת במסך מלא
שקף 1
- את המרד הובילו דווקא הצעירים, חברי תנועות הנוער
- מנהיג המרד היה בן 23
- למרות הסכנה העצומה של גירוש וסכנת מוות, הם ניסו להילחם בגרמנים
- הם הצליחו להשיג נשק
- חלומם הגדול לא היה להינצל לאו דווקא אלא עצם קיום תנועת הגנה יהודית
מרידות ותנועות נוער מחתרתיות התקיימו במקומות נוספים מלבד גטו ורשה – בביאליסטוק, בצ'נסטוחוב ובבנדין שבפולין ובווילנה ובקובנה שבליטא.
רוב המורדים בגטאות היו חברי תנועות נוער, שהיו מהראשונים, ולעיתים אף היחידים, לאמץ את רעיון המאבק החמוש. הדבר נבע הן מגילם והן בשל העובדה שצעירים אלו היו נטולי משפחה וילדים, דבר שהקל מאד על ההחלטה להצטרף למאבק שכזה. בנוסף, הם היו בעלי אמונה עזה בדרכם ובעקרונות האידיאולוגיים שלהם, חברי תנועות הנוער היו אלה שהקדימו להבין ולהפנים כי גורלם של יהודי הגטו נחרץ וסיכויי ההישרדות אפסיים. מרד גטו ורשה היה בעיקרו קרב של צעירים מאורגנים וגם התקוממות עממית של משפחות ויחידים, שנאבקו במשך כחודש עד שהוכרעו. אבל, חברי תנועות המרי לא היו מנותקים מהמתרחש סביבם. הם היו מודעים לסיכויי ההצלחה האפסיים של המרד המזויין ולכן דחיקת הגרמנים או הצלת יהודי הגטו לא היו חלק ממטרותיהם. מרידות בגטאות נועדו להשיג שתי מטרות עיקריות אחרות – הצלת הכבוד היהודי ונקמה בנאצים. המורדים קיוו כי למרות 'חוסר ההיגיון' במרידות, הדבר יכנס לדפי ההיסטוריה כאירוע בו שמרו היהודים על כבודם האישי והלאומי. בנוסף הם קיוו כי למרות הפער הברור של הכוח הצבאי, הגרמנים יספגו בכל זאת אבדות וישלמו מחיר מסוים.
הקשיים השונים שעמדו בפני המורדים היו רבים - היעדר סיוע חיצוני, שכן, ברוב המקרים לחמו המחתרות לבדם, ללא כל סיוע מגורמים שנמצאו מחוץ לגטו, אפילו היו אלה גורמים שבעצמם התנגדו לגרמנים פיזית; הסביבה העוינת ואף האנטישמית בה נמצאו וחוסר שיתוף פעולה שכלל לא פעם הלשנות של התושבים המקומיים; מחסור קבוע בנשק ובתחמושת, שנבע מכך שלא היה בידי הלוחמים אמצעי תשלום להשגת נשק והם נאלצו להשתמש בנשק מאולתר ופחות יעיל; היעדר הכשרה צבאית, שבלטה יותר אל מול הצבא הגרמני המיומן; היעדר מודיעין ומידע בנוגע לתוכניות הגרמנים, מה שהקשה מאד על קבלת החלטות בנוגע לעיתוי פרוץ המרד; קשיי היומיום של מציאות החיים בגטו והייאוש וחוסר התקווה שליוו את המורדים בשל מצבם של בני משפחתם; התנגדות פנימית של חלק מיושבי הגטו ולעיתים גם של הנהגת הגטו וחברי היודנראט, שקיוו כי הידיעות על תבוסת הנאצים בחלק מהקרבות והעובדה כי הגטו יוכל להמשיך ולהיות יצרני, יובילו להצלת היהודים. בחלק מן המקרים, התנגדות שכזו הובילה לידי מאבק של ממש בין חברי המחתרת להנהגת הגטו וחלק מן הציבור.
המורדים ניצבו מול דילמות ולבטים רבים ומגוונים. ראשית, הם נאלצו להתמודד עם לקיחת האחריות הציבורית על מעשיהם. היה ברור להם כי המרד יגרור בעקבותיו תגובה קשה מצד הגרמנים והם וציבור היהודים בגטו יאלצו לשלם את המחיר. הבנה זו הכבידה על ההחלטה הסופית לפתוח במרד. בנוסף, הם נאלצו להתמודד עם דילמות טכניות הקשורות לאופן ניהול המרד – היכן כדאי לנהל אותו: האם ביערות (במידה והיו בקרבת הגטו) או דווקא בתוך שטח הגטו; האם כדאי בשלב מסוים, תוך כדי כאוס הלחימה, לברוח אל מחוץ לגטו ובעצם לנטוש בו את הציבור היהודי; מתי כדאי להתחיל את המרד, כי היה ברור לכל שפתיחה שכזו מבשרת על חיסול הגטו ותושביו, ולכן ניסו המורדים לנחש את כוונת הגרמנים לחסל את הגטו בכל מקרה על מנת לפתוח בהתנגדות.
שקף 2
תנועות הנוער - שאלות שיח עם התלמידים
האם אתם חברים בתנועת נוער?
מה היא תנועת נוער בשבילכם?
- מה התפקיד שיכולה למלא תנועה שכזו עבור בני נוער?
שקף 3
תנועות הנוער פעלו מכמה עקרונות מרכזיים –
- ראיה כלל-ארצית כחלק מהמסורת התנועתית. הן ניהלו מראשית היווסדן קשר קבוע עם ובין הסניפים השונים. המחויבות והאחריות של חניכיהן היו תנועתיות-כלליות ולא רק אישיות. עוד קודם למלחמה היו ראשי התנועות נוסעים ומבקרים בסניפים הפזורים ברחבי פולין. הביקורים היו כלי שגרתי בפעילות תנועות הנוער. היו שליחים שנדדו במשך שבועות בין העיירות. מטרת שליחותם הייתה מוראלית וחינוכית.
- השליחות הייתה חלק מהמסורת התנועתית. בזמן המלחמה היא הותאמה למציאות ולצרכים המשתנים.
- חינוך לנאמנות מוחלטת, שחייב את החברים לתנועה ולערכיה. הדבר בא לידי ביטוי ביתר שאת בתקופת השואה, אז התנועה הפכה לבית.
- אחריות ונאמנות לערכים בהם האמינה כל תנועה. מלכתחילה ערכי תנועות הנוער דגלו בשינוי והתחדשות, בניגוד לדור ההורים. ערכים אלו הם שהובילו ליכולת התאמה של הצעירים למצבים המשתנים, ולהבנה בהירה יחסית של המציאות הטרגית. הבנה זו הובילה לאחדות ולפעולה משותפת של כמה תנועות כגוף אחד במהלך המלחמה..
- חוסר המחויבות למשפחה והגיל הצעיר של החברים בתנועה הקנה להם חופש פעולה, חופש תנועה, חשיבה משוחררת וצלולה ויכולת להבין את המציאות באופן ריאלי יותר יחסית לרוב הציבור.
שקף 4 –
מי הן הקשריות? - שאלות שיח עם התלמידים
- מה פירוש המילה קשרית?
- מה אפשר ללמוד מזה על תפקידן? בין מה למה, או מה למי הן קישרו? ולאיזה צורך?
- מדוע לדעתכם בלשון נקבה?
שקף 5 –
לפניכם ביוגרפיות קצרות של הקשריות שפעלו בתקופת השואה.
הצעה לפעילות:
- המורה יכול להציג בקצרה כל אחת מהן אל מול כל הכיתה
- לחלק לכל קבוצת תלמידים ביוגרפיה אחת והן יציגו אל מול הכיתה פרטים מעניינים על כל קשרית ואת המקומות העיקריים בהם פעלה. כדאי לסמן על מפת גוגל את המקומות ולהמחיש את המרחקים שנאלצו לעבור, בתקופה מסוכנת ותחת זהות בדויה.
קבוצה 1 - פעילות תחת סכנת מוות
שאלות לדיון
מה הסכנות בפניהן ניצבו הקשריות במסען ממקום אחד למשנהו?
כיצד ניסו להתגבר על הסכנות?
- כיצד לדעתכם עובדת היותן נשים השפיעה וסייעה לפעילותן?
למורה –
לשימוש לדיון בעדויות במליאה -
בכל פעם שיצאו לשליחות היה עליהן לעבור בשלום שלוש תחנות: ביציאה מן הגטו, במעבר גבול של מחוז או נפה ובכניסה שוב אל הגיטו אליו נסעו. הסכנה ארבה הן מן השוטרים הפולנים או האוקראינים, הן מן השוטרים היהודים והן ממלשינים פולנים או יהודים. לרוב, לנערות אלו היה מראה ארי-סלאבי ושפה מקומית מושלמת, מה שעזר להן מאד לעבור ממקום למקום. חשוב גם לזכור כי אלו בדיוק הדברים שהיו יכולים לסייע להם לשרוד ולחיות בזהות בדויה בצד הארי ולהינצל. אולם הן בחרו פעם אחר פעם, יום אחר יום לחזור אל הגטאות, לצאת ולהיכנס, עם עוד פיסת מידע, עם עוד דרישת שלום מן העולם החופשי, עם עוד דברי עידוד עם תחמושת. פעם אחר פעם הן בחרו לסכן את חייהן.
פרוץ המלחמה וכל סדרי החיים, זימנו לנשים, בכלל ובאופן מאוד בולט לחברות בתנועת הנוער, אפשרות לפרוץ את המעגל ולשנות את חוקי הקיום שהיו עד אז. מכיוון שמהר מאוד נמצאו היהודים תחת מגבלות ורוכזו בגטאות, הדרך היחידה לפרוץ את המעגל היתה באמצעות גורמים מקשרים בין הגטאות והריכוזים היהודיים. לנשים היה בכך יתרון יחסי, מכיוון שקל היה להן להסוות את יהדותן בצורה יותר טובה, בנוסף לתכונות אופי של חוצפה ותעוזה. כל אלו קיבלו מקום משמעותי תוך כדי נסיעה ברכבת כשמסביב מקומיים שידעו לזהות ניואנסים של מראה, שפה ואפילו מבט מושפל.
הכוחות הנפשיים, המילוליים והנשיים שלהן סייעו להן לעשות את הכמעט בלתי אפשרי.
קבוצה 2 – משמעות התפקיד
שאלות לדיון –
- על פי העדויות, מדוע לדעתכם תפקיד הקשריות היה כה משמעותי בתקופת הגטאות?
- האם אפשר לדעתכם להגיד שמהות תפקידן הייתה יוצאת דופן? הסבירו מדוע
למורה –
לשימוש לדיון בעדויות במליאה -
לא היה מדובר בתפקיד הצלתי בלבד. היה פה עניין מהותי ואמיתי של דאגה לגורל התנועה וחניכיה, לעידוד, למורל, להעברת ידיעות על מנת לדעת כיצד להתמודד עם המצב שהשתנה והחמיר מחדש בכל פעם. והיו אחראיות לשיקומן מחדש של תנועות הנוער שקרסו עם הכיבוש. כל אלו סייעו לפעולה משותפת של כמה תנועות כגוף אחד, והפיכתן של תנועות הנוער לתנועות מרי.
קבוצה 3 – משימות ותפקידים
שאלות לדיון –
- לפי העדויות, וכן לפי הביוגרפיות שקראתם ושמעתם, במה עסקו הקשריות? הכינו רשימה.
- מה ניתן ללמוד מהעדויות שלפניכם על היחס שלהן אל התנועה? מה היו המניעים שהניעו אותן לדעתכם למלא משימות מסוכנות כל כך?
למורה –
לשימוש לדיון בעדויות במליאה -
חשוב לחזור ולהדגיש בפני התלמידים (שקף 4 במצגת) את המקום שתפסה ומילאה תנועת הנוער באותם ימים אצל חבריה. המחויבות והאחריות של חניכיהן היו תנועתיות-כלליות ולא רק אישיות. השליחות הייתה חלק מהמסורת התנועתית, ובזמן המלחמה היא הותאמה למציאות ולצרכים המשתנים. החינוך לנאמנות מוחלטת חייב את החברים לתנועה ולערכיה. פעמים רבות בתקופת השואה ההתמסרות והיכולת "ללכת עד הסוף" היו רק לאחר אובדן המשפחה - אז התנועה הפכה לבית. כלומר, לקשריות היתה מחויבות ונאמנות עצומות אל תנועות הנוער אליהן השתייכו. הן ראו את התנועה כתחליף לבית שאבד להן ולמקום שייכות חזק כל כך. כל אלו הניעו אותן לבצע תפקידים משמעותיים ומסוכנים.
קבוצה 4 – מאיפה הכוחות?
שאלה לדיון –
לפי העדויות שלפניכם, מה הניע את הקשריות לפועלן הקשה והמסוכן?