מידע למבקרים
שעות פתיחה:

יום א' - ה': 17:00-9:00

יום ו' וערבי חג: 14:00-9:00

יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל

הכניסה למוזיאון לתולדות השואה תתאפשר רק לילדים מעל גיל 10. אין כניסה לתינוקות בעגלה או במנשא.

הוראות הגעה:

פעילות חינוכית – נקודות לדיון בכיתה בשילוב קטעי עדות של ניצולי שואה מהציבור החרדי

  1. ז'אן אמרי, מעבר לאשמה ולכפרה, עם עובד, 2000, עמ' 38-39.

התעללויות והשפלה

הכיבוש הגרמני התאפיין לא פעם בהתעללויות ביהודים מקומיים. רבים מהם נחטפו לעבודות כפייה כגון ניקוי רחובות ופינוי שלג, ולעיתים נדרשו לבצע עבודות מבישות ולא נצרכות. אולם יותר מכל סבלו יהודים אורתודוקסים מהתעללויות פיזיות והשפלות קשות שנמשכו לאורך הכיבוש הנאצי.  מדוע לדעתכם ספגו היהודים האורתודוקסים יחס משפיל במיוחד?

סגירת בתי ספר


בעדותה מתארת דבורה ברגר כיצד נסגר בית הספר בו למדה. היתה זו תופעה רחבת היקף, שאינה ייחודית דווקא ללודז'. מדוע לדעתכם מנע הממשל הנאצי מילדים יהודים (ופולנים) ללמוד בבתי ספר ומדוע פירקו את מרבית מוסדות החינוך היהודיים ברחבי הכיבוש במזרח אירופה?

הגירוש לגטו


בעדויותיהם, דבורה ברגר, הרב סיני אדלר והרב ישעיהו זיידנפלד, מתארים את הגירוש לגטו ואת ניסיון ההורים להעניק להם, הילדים, ביטחון על אף החרדות וחוסר הוודאות מפני העתיד הקשה הצפוי להם. היכן מצאו ההורים כוחות להגן על ילדיהם?

עבודות כפייה


כפי שתראו בעדויות, רבים מהיהודים נשלחו לעבודות כפייה, לעתים עבדו בתוך הגטו ולעתים נשלחו למחנה עבודה או למפעלים גרמניים, או אפילו גויסו לעבודות כפייה במסגרת הצבא. ברבים מהגטאות נאלצו ילדים לעבוד על מנת לפרנס את משפחותיהם, אולם בגטו לודז' חויבו הילדים לעבוד מחשש שיגורשו להשמדה. לנוכח זאת, מה ניתן ללמוד על אופי הכיבוש הגרמני ועל יחסו ליהודים?  

חיי תרבות בגטו


בעדותה מתארת דבורה ברגר אפיזודה מחיי התרבות בגטו כפי שחוותה אותם, לצד חרדת הקיום היומיומית בגטו. יש לציין שבגטאות שונים הושמעה ביקורת של אנשי הגטו כלפי הצגות שהועלו ואירועי תרבות אחרים. מדוע? מה לדעתכם היה תפקידה של התרבות בחיי הגטו, והאם עמדה בסתירה למציאות החיים הקשה בגטאות?

הגירוש ברכבות


בעדויותיהם מתארים הרבנים אדלר וזיידנפלד את גירושם ברכבות למחנות מלווים באבותיהם. צפו בעדויות. דומה כי חוויית הנסיעה בקרונות נצרבה בזיכרונות הילדים שבגרו, אך לצידה נצרבה חוויה נוספת. מהי? מדוע?

אמונה בתקופת השואה


בספרו מעבר לאשמה ולכפרה, מתייחס ז'אן אמרי לבעלי אמונה: "עלי להודות שהערצתי, ועודני מעריץ [...] את חברי למחנה הדתיים [...]. בין שהיו אנשים 'רוחניים' [...] ובין שלא היו – ברגעים המכריעים ביותר היתה להם אמונתם הדתית או הפוליטית עזרה יקרה מפז; [...] אמונתם או האידיאולוגיה שלהם שימשה להם נקודת אחיזה איתנה בעולם, שממנה הם עקרו, במובן הרוחני, את מדינת הס"ס מציריה. [...] היהודים שומרי המצוות, אף על פי שסבלו חרפת רעב כל ימי השנה, היו צמים ביום כיפור [...] והם היטיבו להחזיק מעמד או מתו מיתה מכובדת יותר מחבריהם האינטלקטואלים, חסרי כל אמונה דתית או פוליטית".1
כיצד דבריו של אמרי באם לידי ביטוי בעדויותיהם של הרבנים אדלר וזיידנפלד? 

הקרבה לבורא עולם


על אף כי אין זה דבר מובן מאליו, דווקא ברגע המקפיא בו ניצב המוות מול עיניהם, מצאו עצמם הרב סיני אדלר והרב ישעיהו זיידנפלד קרובים יותר לבורא עולם. מדוע?