פאני בן עמי נולדה בשנת 1930 בעיר באדן באדן שבגרמניה.
הסרט שלפניכם עוקב אחר מסע ההצלה של פאני בן עמי מצרפת לשוויץ' עם ילדי בית הילדים 'שאטו דה שומון', תוך התמודדות עם סכנות וקשיים רבים.
עדותה משלבת קטעי אנימציה והיא מותאמת לתלמידים בכיתות ו'.
לפני הצפייה בסרט
לפני הצפייה בסרטההכנה של התלמידים לפני הצפייה בסרט חשובה ומאפשרת צפייה מתוך מקום של רוגע נפשי וביטחון.
סיפורה של פאני מדגיש את הבחירה בפעולה, ביוזמה ובאופטימיות. הוא מעלה דילמות ערכיות מוצגים בו גילויי בגרות ואומץ יוצאי דופן ונכונות לעזור לאחרים בתנאים של אי וודאות. החוסן הנפשי שפאני מגלה בעצמה מעורר השתאות, לאור העובדה שהיא ילדה צעירה ללא הורים וללא מבוגר שידריך אותה.
הסרט והפעילות החינוכית הנלווית, נותנים ביטוי להיבטים הרגשיים, האנושיים ולמאמצים שנעשו להצלת יהודים על ידי המחתרת בתקופת השואה.
סיפורה של פאני
פאני בן עמי נולדה ב-1930 בבאדן-באדן בגרמניה להירש וליוהאנה-חנה אייל. עם עליית היטלר לשלטון ברחה המשפחה לפריז. לבני הזוג אייל נולדו עוד שתי ילדות, אריקה וז'ורז'ט, וכאשר השניים יצאו לעבוד, שמרה פאני בת החמש על אחיותיה הקטנות.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, בספטמבר 1939, נאסר האב. לאחר הכיבוש הגרמני במאי 1940 נשלחו פאני ואחיותיה לבית הילדים שאטו דה שומון בעזרת , ארגון סיוע לילדים יהודים. פאני הייתה דמות אם לאחיותיה הקטנות ולילדים אחרים במעון. ביולי 1942 פוזרו ילדי בית הילדים בגלל הלשנה ובואם של גרמנים לאזור. אוז"ה העביר את פאני ואת דודתה להרי האלפים. כאן החלה פאני לסייע למחתרת. אוז"ה ביקש להבריח את פאני לשווייץ עם קבוצת ילדים. כאשר התקרבה הקבוצה לאזור הגבול התמלא ראש הקבוצה בהלה בגלל הנוכחות המסיבית של הגרמנים באזור וסירב להמשיך. בלית ברירה לקחה פאני פיקוד והבריחה את הילדים ברכבת דואר לאנמאס. משם ניסתה הקבוצה להגיע לגבול במשאיות, אך התגלתה בסריקה של המשטרה הצרפתית (הז'נדרמריה). הילדים נכלאו ונחקרו, אך פאני הצליחה להבריח אותם דרך חלון השירותים. בחוץ ציוותה פאני על הילדים לצעוד תוך כדי שירה כדי שלא לעורר חשד, כאילו היו בחופשה. הקבוצה ברחה ליער ופאני הצליחה להבריח אותה לשווייץ.
לאחר המלחמה נודע לפאני שהוריה נרצחו. פאני ואחיותיה חזרו לצרפת. ב-1956 עלתה פאני לישראל. לפאני ולבעלה בנימין ז"ל שני ילדים ושישה נכדים.
בסרט המביא את עדותה של פאני במשולב עם ציורים שהיא עצמה ציירה, פאני מתגלה כילדה בוגרת מכפי גילה אשר לא רק מצילה את הילדים אלא גם מנהיגה ומחזקת את רוחם ברגעי משבר. דרך ניתוח התנהגותה ודרכי ההתמודדות שלה, ניתן לפתח שיח על התמודדות עם פרידה, פחד ואי וודאות. התנהגותה מאופיינת באומץ לב יוצא דופן, קור רוח ויצירתיות.
שאלות לדיון בכיתה לאחר הצפייה בסרט
שאלות לדיון בכיתה לאחר הצפייה בסרט- אילו תחושות ומחשבות ליוו אתכם במהלך הצפייה בסרט?
- אילו תכונות מאפיינות את ההתנהגות של פאני לאורך מסע הבריחה עם הילדים לשוויץ? (דונו בחשיבות של תכונות אלו. לדוגמא: מהם האומץ, האחריות, הבגרות, הנחישות, האופטימיות, הדאגה לאחרים, היצירתיות וכו' שמאפיינים את התנהגותה של פאני).
- מה לדעתכם עזר לפאני להתמודד עם קשיים ופחדים במהלך המסע להצלת הילדים? (בחוויות הילדות שלה, באישיותה).
- ישנם שני משפטי מפתח שאומרת פאני בעדותה:
(אני) "לא מרגישה שהייתי גיבורה. היה. יכולתי. עשיתי".
"... פה היה צריך לעזור. ואיפה שצריך לעזור, אני עוזרת".
בחרו אחד מהם והסבירו, מה אתם חושבים עליו.
כרטיסיות לעבודה בקבוצות
כרטיסיות לעבודה בקבוצותערכת כרטיסיות להדפסה >
- •הנחו את התלמידים לזהות את האירוע מן הסרט המתקשר לציור.
- •אילו רגשות מעורר בהם הציור? כיצד בחרה פאני לבטא את תחושותיה מבחינה אומנותית, בבחירת הצבעים, משחקי אור וצל ומיקום הדמויות בתמונה?
רקע היסטורי - צרפת במלחמת העולם השנייה
רקע היסטורי - צרפת במלחמת העולם השנייהבמאי 1940 פלשה גרמניה לצרפת ותוך חודש וחצי, ב 22 ביוני, היא נכנעה לצבא הגרמני. צרפת חולקה לחמישה איזורים, מהם שניים עיקריים – האזור הצפוני שנשלט על ידי הגרמנים והאזור הדרומי, שכונה גם 'האיזור החופשי' ונשלט על ידי ממשלת וישי, ששיתפה פעולה עם הגרמנים, בראשותו של מרשל פטן. עם חלוקת צרפת, ברחו מיליוני צרפתים, בהם יהודים רבים, אל האיזור החופשי. באיזור הצפוני הכבוש סבלו היהודים מרדיפות, מעצרים וגירושים. ממשלת וישי חיזקה יותר ויותר את קשריה עם גרמניה, כך שגם באיזור הדרומי סבלו היהודים מחקיקה אנטישמית שחוקקה הממשלה, חקיקה שהלכה והחמירה. בהמשך היא אף עצרה וגירשה יהודים רבים. החל מקיץ 1942 החלו להתחזק קולות מהאוכלוסייה הצרפתית שהתנגדו לממשלה ואל הצעדים האנטי יהודיים שהיא מוציאה לפועל. בעקבות כך התחזקה תנועת המחתרת, נערכו מחאות פומביות וחלקים מן האוכלוסייה עזרו ליהודים במציאת מקומות מסתור, בכפרים ובמנזרים, ואף בבריחות אל מעבר לגבול צרפת. לחץ דעת הקהל על הממשלה להפסיק את צעדיה כנגד היהודים הלך וגבר. אך במקביל גרמניה המשיכה ללחוץ על ממשלת וישי להגביר את הרדיפות ולגרש מספר גדול יותר של יהודים. לבסוף בנובמבר 1942, כבשו הגרמנים גם את אזור הדרום החופשי, וצרפת הפכה כמעט כולה לאזור כיבוש גרמני. חלק קטן נותר עבר לשליטה איטלקית למשך כמה חודשים, אך גם הוא נכבש בסופו של דבר בספטמבר 1943 על ידי הגרמנים. כעת היהודים בכל צרפת היו נתונים לסכנה ממשית של רדיפות וגירושים והגרמנים חיפשו אחרי יהודים שהסתתרו והוחבאו. ממשלת וישי המשיכה להיות ממשלה פעילה, אך תחת הוראותיהם הברורות של הגרמנים.
לבסוף באוגוסט 1944 שוחררה צרפת על ידי בעלות הברית.