מידע למבקרים
שעות פתיחה:

יום א' - ה': 17:00-9:00

יום ו' וערבי חג: 14:00-9:00

יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל

הכניסה למוזיאון לתולדות השואה תתאפשר רק לילדים מעל גיל 10. אין כניסה לתינוקות בעגלה או במנשא.

הוראות הגעה:

הנחיות למורה למערך השיעור: ספרי יזכור והעיירות היהודיות

השיעור שלפניכם עוסק בספרי יזכור (ביידיש "יזכור ביכער" ברבים ו"יזכור בוך" ביחיד) של עיירות יהודיות במזרח אירופה. במהלך השיעור התלמידים יבינו את מטרת כתיבתם של ספרי היזכור וייחשפו למרקם החיים היהודיים בעיירות. 

השיעור מותאם הן ללמידה מרחוק דרך הזום והן ללמידה בכיתה.

מטרות השיעור

  • הכרת ספרי היזכור, תוכנם ומטרתם.
  • הכרת אורח החיים בעיירה היהודית לפני השואה באמצעות קטעי זיכרונות מספרי יזכור.

קהל יעד
השיעור מיועד לחטיבה עליונה.

מה הם ספרי יזכור?

ספרי יזכור אלו ספרים שנכתבו לצורך תיעוד והנצחה של קהילות יהודיות, בעיקר במזרח אירופה, שהושמדו בשואה. 
מי שלרוב היה אחראי לכתיבתם ולפרסומם של ספרי היזכור היו ה"לאנדסמאנשאפטן"- ארגוני יוצאי הקהילות. ארגונים אלו פעלו  בדרכים רבות למען קהילת המוצא והנצחתה. אלו פנו לשורדי שואה ומהגרים מהקהילות אותן ייצגו בבקשה שישלחו אליהם קטעים כתובים ואיגדו אותם בספרי היזכור האלה.

 

הספרים נכתבו בעיקר ביידיש ובעברית אך יש כאלה שנכתבו גם בשפות אחרות. ישנם ספרים המוקדשים לקהילה אחת וישנם כאלה המוקדשים למספר קהילות.

מאות ספרי יזכור יצאו לאור, רובם בין שנות ה-50 לשנות ה-70 של המאה ה-20.

 

הספרים שונים זה מזה אך ישנם מאפיינים שחוזרים על עצמם.
החלוקה בספרים לא מוגדרת אך באופן כללי הם עוסקים בשלוש תקופות, ובנויים בצורה כרונולוגית: 
 
  • התקופה שלפני מלחמת העולם הראשונה 
  • השנים שבין שתי מלחמות העולם (1918 - 1939) 
  • תקופת השואה 

הספרים כוללים זיכרונות ותיאורים של הקהילות ומארג החיים בהן, סיפורים אישיים ומשפחתיים, תיאורים של דמויות הנהגה - רבנים ומנהיגים פוליטיים, התייחסות למוסדות דת וחינוך, תנועות נוער ופעילות פוליטית וציונית, וגם עיסוק נרחב בשואה. לעיתים אף מצורפת מפה של העיר, העיירה או הכפר שצוירה מתוך זכרונו של אחד מאנשי הקהילה וברובם  של ספרי היזכור ניתן למצוא גם רשימות של שמות הנספים מהקהילה בשואה. 

מהלך השיעור

פתיחה: 
שימוש במצגת מלווה

  1. בררו עם התלמידים את המושג "יזכור". המילה מעלה אסוציאציות שונות. בקשו מהם לחשוב על שורש המילה ומתי משתמשים בה.
  2. הציגו והסבירו לתלמידים מה הם ספרי יזכור.

כאן מומלץ להדגיש ולדון עם התלמידים על כך שהכותבים בספרי היזכור משתפים את חוויותיהם וזיכרונותיהם האישיים. זיכרון של אדם אחד אינו מייצג זיכרונות של אחרים ואינו מתיימר לשקף תמונה מלאה של החיים בקהילה. מן הצד השני ישנה משמעות גדולה לזיכרונות שאדם נושא בתוכו ולאירועים ולסיפורים של חיי היום יום ויש לכך ערך גדול שלא בהכרח ניתן ללמוד ממקור היסטורי אחר. 

פעילות בקבוצות

לאחר מכן יחולקו התלמידים לפעילות בקבוצות. כל קבוצה תקבל קישור ובו קטע מספר יזכור של עיירה, מידע על העיירה ושאלות על הקטע ותדון עליהם. לאחר מכן תציג את העבודה המשותפת במליאה. 

הקישורים לפעילות נמצאים במצגת המלווה וגם כאן:
ספר יזכור של לופאטין.
ספר יזכור של ליז'נסק.
ספר יזכור של טיקטין (טיקוצ'ין).
בספר יזכור של קולבושובה.
ספר יזכור של טורקה.


שאלות מנחות להצגה במליאה:

  1. ספרו על הקטע שקראתם ועל העיירה.
  2. מדוע לדעתכם נכתב הקטע ולמי הוא מיועד? (שאלה שהתלמידים דנו עליה בפעילות הקבוצתית).

המורה מסכם לתלמידים שהספרים נכתבו לשם הנצחה וזיכרון של הקהילות שנספו. הם משמשים כתחליף למצבה לנספים שלא זכו למקום קבורה וכמו כן משמשים מצבה לעיירה שאיננה עוד.

סיכום השיעור: 
שימוש במצגת מלווה
בשקופית מופיע שער מתוך ספר יזכור. בקשו מהתלמידים להסביר כיצד התמונה מבטאת את מטרת כתיבתם של הספרים.

 

אוסף נרחב של ספרי יזכור נגיש לציבור באולם הקריאה של ספריית "יד ושם". 

מאות ספרי יזכור נסרקו והועלו בגרסאות דיגיטליות לאתרים הבאים:
אתר ספריית העיר ניו יורק
אתר ה-Yiddish Book Center
ניתן להוריד בהם גם את הספרים בגרסת PDF.

הערות:
1. על אף שישנם ספרי יזכור לסוגי התיישבות שונים (ערים, ארצות ועוד), ההתמקדות בפעילות בשיעור היא רק בעיירות.
2. שימו לב ששם העיירה שמופיע בכותרת ובתוכן של ספר היזכור הוא לרוב שם העיירה ביידיש ולעיתים הוא שונה מהשם הרשמי שלה (לדוגמא: קאָלבושאָב ו- קולבושובה).