פתיחה
בשיעור זה נעמיק ונלמד על פוגרום ליל הבדולח שהתרחש בלילה שבין התשיעי לעשירי בנובמבר 1938. כמו כל אירוע היסטורי, יש לבחון את הפוגרום בתוך הקשרו הרחב, ובמקרה שלנו, אירועי שנת 1938. לעניין זה חשיבות רבה גם בהבנת משמעותו של כל תהליך היסטורי על מנת להבין נכונה את חשיבותו ותוצאותיו. כפי שנלמד ונראה, ליל הבדולח היה שיאו של תהליך שהתרחש בשנת 1938, ועוד לפניה. נעמוד על הגורמים והנסיבות שהובילו לפוגרום, בשילוב ניתוח של מקורות ראשוניים בני התקופה.
קהל יעד: חטיבת ביניים ותיכון
מטרות
- התלמידים ילמדו על ליל הבדולח דרך ההקשר של אירועי שנת 1938 עד לשיאם בפוגרום ליל הבדולח ויתנסו בעבודת חקר ברשת.
- התלמידים ימפו אירועים היסטוריים על גבי טבלה שיתופית.
- התלמידים יישמו את מה שלמדו בשיעור במשימת סיכום יצירתית.
"כנראה אין זה מקרה כי שנת 1938, שנת הגורל, לא זו בלבד שהביאה לידי הגשמה את המושג של גרמניה גדולה יותר, אלא אף קירבה באותה עת את השאלה היהודית לפתרונה. המדיניות הגרמנית כלפי היהודים הרי הייתה הן הסיבה והן התוצאה של מאורעות 1938".
כעת ננסה להתחקות ולהבין מדוע אירוע זה התרחש בסוף שנת 1938, ומה ניתן ללמוד ממנו. לשם כך עלינו לסקור את האירועים העיקריים במהלך שנת 1938, שכן ליל הבדולח לא יכול להיות מנותק מהאירועים שקדמו לו בשנה גורלית זו.
המורה יכול בדלב זה לחלק את התלמידים לחדרים בזום או לקבוצות בכיתה, כך שכל חדר או קבוצה יעבדו על אירוע ספציפי. על התלמידים לחפש מידע על האירוע (אפשר לשלוח את התלמידים לחיפוש באתר יד ושם), ללמוד על האירוע ועל השפעתו על היהודים בגרמניה ולכן לקרוא את המסמך הראשוני הרלוונטי. לאחר מכן, יחזרו התלמידים לדיון במליאה וכל קבוצה תציג את האירוע 'שלה'.
משימה זו הינה מונחית ומלווה בטבלה אותה יצטרכו התלמידים למלא יחד עם המורה. הטבלה מופיעה במצגת.
אירועי 1938
- 13 במרס 1938: "אנשלוס": סיפוח אוסטריה לרייך השלישי
חשיבות: זוהי התפשטות של גרמניה מעבר לגבולות שנקבעו לה בהסכמי ורסאי. אין כאן לכאורה כיבוש, כי היטלר נקרא על ידי הממשלה האוסטרית להחזיר את אוסטריה לחיק האומה הגרמנית. מבחינתו של היטלר יש פה התחלת הגשמתה של התביעה להבאת כל הגרמנים לשליטתו של הרייך הגרמני הגדול. חשוב לזכור גם שאוסטריה היא ארץ הולדתו של היטלר.
מדיניות אנטי-יהודית: לאחר הסיפוח מופיעים אייכמן ואנשי המחלקה היהודית של הגסטפו בווינה ומפעילים ביחס ל- 200,000 יהודי אוסטריה את מדיניות ההגירה הכפויה. רק מעטים מצליחים להגר בפועל, בשל חוקי ההגירה של מדינות מערב אירופה וארצות הברית.
התוצאה: היווצרותה של בעיית הפליטים היהודיים או, בשם הצופן שלה: בעיית הפליטים הפוליטיים.
- 13-6 ביולי 1938: ועידת אוויאן
וועידה בינלאומית שהתכנסה באוויאן שבצרפת לפי יוזמתו של נשיא ארצות הברית רוזוולט כדי לדון "בשאלת ההגירה מאונס ובגורל בני האדם האומללים שנפגעו ממנה". ואולם החלטות הוועידה לא הביאו ישועה או אף הקלה ליהודי אוסטריה, או ליהודים אחרים המנסים להגר: שום מדינה במערב לא הייתה מוכנה לשנות את חוקי ההגירה שלה. רק הרפובליקה הדומיניקנית הסכימה לתת אשרות ל- 100,000 יהודים.
תגובת היטלר: העולם כולו בוכה בדמעות תנין על גורל היהודים בגרמניה, אך באמת אינו מוכן לעשות דבר למענם.
חשיבות: למרות מראית העין של פעילות מדינית נותרים יהודי אוסטריה (בשלב זה עדיין רק הם) חשופים לגורלם וחסרי אונים לפעול לשנותו.
- 17 באוגוסט 1938: התקנה בדבר שינוי שמות ליהודים
כל גבר יהודי מחויב להוסיף לשמו את השם "ישראל" וכל אישה יהודייה - את השם "שרה". היה זה שימוש באמצעות חקיקה לסימון ברור של היהודים כולם, דבר החושף אותם בפני כול ומבדיל אותם. ראוי להדגיש שקיימת ענישה על אי מילוי הצו הזה, והחשיפה המוחלטת של כל יהודי באמצעות שמו מקֵלה כל פעולה שתבוא בעתיד. - 29-28 בספטמבר 1938: ועידת מינכן
וועידה מתכנסת לדיון בדרישתה של גרמניה לסיפוח חבל הסודטים המאוכלס בגרמנים רבים ומהווה חלק מצ'כוסלובקיה. משתתפות הוועידה: גרמניה, בריטניה, צרפת ואיטליה. צ'כוסלובקיה אינה משתתפת.
חשיבות: מבחינת גרמניה יש פה המשך המדיניות התובעת שליטה גרמנית על כל בני הלאום הגרמני החיים מחוץ לגרמניה והכללת חבלי הארץ המיושבים בהם בתוך הרייך. צ'כוסלובקיה נדרשת לוותר על אזור מתועש ועתיר ביצורים, המהווה למעשה רצועת ביטחון בינה לבין גרמניה. בסיומה של ועידת מינכן מכריז היטלר שאין לו יותר תביעות טריטוריאליות, וצ'מברליין, ראש ממשלת בריטניה, שמיישם את מדיניות ה"פייסנות", מכריז: "הבאנו שלום לדורנו."
- 28-27 באוקטובר 1938: גירוש זבונשין, בו גורשו יהודים בעלי אזרחות פולנית מגרמניה
כ-16,000 יהודים נתיני גרמניה בעלי אזרחות פולנית מגורשים לפולין, לאזור עיירת הגבול זבונשין. הפולנים מסרבים לקבלם, והמגורשים נודדים בין שני צדי הגבול. בין המגורשים: משפחת גרינשפאן. הרשל גרינשפאן בנם אינו בין המגורשים משום שהתגורר בפאריס. אחותו מתארת לו במכתב את שאירע למשפחה. אירוע זה אינו נזכר במסמך משרד החוץ, אך הוא מתקשר היטב לעניין כפיית ההגירה על היהודים, ובמיוחד על אלה שהם אזרחים של מדינה אחרת - פולין, במקרה זה. - 7 בנובמבר 1938: ההתנקשות בשגרירות הגרמנית בפאריס
לאחר שקנה אקדח והשאיר פתק לדודו שאצלו התגורר, יצא הרשל גרינשפאן לשגרירות גרמניה בפאריס וירה במזכיר הראשון שם, פון ראט, כמחאה על גירוש הוריו. וכך כתב בפתק: "לא יכולתי לפעול אחרת. לבי שותת דם כשאני חושב על הטרגדיה שלנו ושל 12,000 היהודים. עלי למחות בדרך שכל העולם ישמע את מחאתי, וזאת בכוונתי לעשות. אני מבקש את סליחתך". - הלילה שבין 10-9 בנובמבר 1938: פוגרום "ליל הבדולח"
כתגובה כביכול על היריות בפאריס מפעיל הגסטפו תכנית מגירה (ראו בקישורים רלוונטים את הוראות היידריך ל"ליל הבדולח") לפוגרום אנטי- יהודי ברחבי גרמניה כולה. הפוגרום כלל שריפת מאות בתי כנסת והריסת עוד 76, אלימות פרועה נגד חנויות (7,500 חנויות יהודיות הרוסות) ובתים יהודיים, אלימות כלפי יהודים ואף רצח: 92 יהודים נרצחו ומאות נפצעו. 30,000 גברים יהודיים נלקחו למחנות ריכוז. השלטון נותן להמון המשתולל לעשות כרצונו, וכך נוצר הרושם של התפרצות ספונטנית.
הצגת המאורעות מלווה בהתייחסות להשלכות הבולטות שלהם על "שנת הגורל", כפי שהן באות לידי ביטוי במסמך הנזכר לעיל של משרד החוץ הגרמני.
אירועים שהחלו לפני 1938 והתרחשו במהלכה:
- סיום תהליך האריזציה של הכלכלה הגרמנית
תהליך החרמת רכוש יהודי והוצאתם הכוללת של היהודים מן הכלכלה הגרמנית החל בשנת 1937 והושלם במהלך 1938. המסמך של משרד החוץ הרחיב מאוד על המשמעות הכוללת של חיסול עמדות הכוח הכלכליות של היהודים. חשיבות: גם יהודים שביקשו להגר התקשו לעשות זאת, שכן נושלו מרכושם או שהם נתונים בסכנת נישול. התרוששות כלכלית של יהודים יחידים השפיעה גם על אפשרויות הפעולה של הארגון המרכזי של יהודי גרמניה.
- השלמת תהליך הנאציפיקציה של גרמניה:
במהלך 1938 השלים היטלר את התהליך האיטי יחסית של הפיכת כל זרועות השלטון לנאציות. הדבר בלט במיוחד בהחלפת שר החוץ פון נויראט, שהיה איש המפלגה השמרנית אך לא נאצי, בפון ריבנטרופ, חבר המפלגה ואיש אמונו של היטלר. כמו כן הוחלף שאכט, שר האוצר.
חשיבות: החלפת שר החוץ היא ביטוי לתחושת הביטחון של היטלר וראשי משטרו בשליטתם המוחלטת בגרמניה, לאי-תלותם בחוגים פוליטיים שנזקקו להם להשגת מכובדות בראשית ימיהם בשלטון, ולתחושתם שאין הם זקוקים עוד לשר חוץ לא-נאצי שייראה מתון כלפי העולם.
עצם הכנת המסמך של משרד החוץ המתייחס לנושא הכולל של המדיניות האנטי-יהודית הגרמנית היא ביטוי לחילופי השרים במשרד החוץ.
פוגרום ליל הבדולח היה שיאו של תהליך שלם שהחל עם עליית הנאצים לשלטון. פירוט האירועים המופיע כאן ממחיש היטב, שבשנת 1938 מגיעה גרמניה הנאצית לשיאים במדיניותה בשני קווי הפעולה העיקריים - מדיניות החוץ והמדיניות האנטי-יהודית. לא עוד פעילות זהירה אלא סיפוח ומימוש של תביעות טריטוריאליות, תוך קריאת תגר ברורה על המערב ובמיוחד על בריטניה. לא עוד פעולות של חקיקה, ביטול זכויות אזרחיות וכפיית הגירה, אלא אלימות והתחלתו של איום קיומי על יהודי הרייך. "מדיניות הפיוס" של צרפת ובריטניה כלפי גרמניה מגיעה אף היא בשנה זו לשיאה, ובועידת מינכן היא מקבלת ביטוי קיצוני ביותר. היטלר מבין שדרישותיו לא ייתקלו בהתנגדות ובאיומי מלחמה, ולכן הוא הולך ומקצין אותן. בה בעת הוא מבין גם שמדיניותו האנטי-יהודית יכולה להקצין, וגם היא לא תיתקל במחאות ופעולות של הדמוקרטיות המערביות. וכך יכול משרד החוץ לסקור את הפעילות בשני הערוצים הללו ולציין בסיפוק שההצלחות היו מושלמות: גרמניה גדלה, והשאלה היהודית מתקרבת לפתרונה.
נראה שחשוב ביותר לעסוק בשנת 1938 כולה, על כל שהתרחש בה, ולא להפריד בין מדיניות החוץ לבין הפעילות האנטי-יהודית. ספק אם ללא תוצאותיה העקרות של ועידת אוויאן היה היטלר מעז כפי שעשה בוועידת מינכן; ספק אם ללא תוצאות שתי הוועידות היה מתרחש גירוש היהודים הפולנים. קשרים פנימיים קיימים בין המאורעות וניתן לראות שהפעולות נעשות לסירוגין, פעם במדיניות החוץ ופעם במדיניות אנטי-יהודית. לכן, בתשובה לשאלה שנשאלה בתחילת השיוער, דווקא משרד החוץ עוסק בעניינים לכאורה שלא קשורים ישירת למשרדו אך בעצם קשורים עד מאד.
"ליל הבדולח" הוא אפוא סופו ושיאו של תהליך, פוגרום מתוכנן שהמתין לשעה המתאימה ולתנאים ההולמים לביצועו.
אלו הם עיקרי הדברים שיש לדון עם התלמידים לאחר סקירת האירועים ולימוד על פוגרום ליל הבדולח.
העוצמה של פוגרום ליל הבדולח וחשיבותו כנקודת מפנה מתוארות בעדויות רבות. צפו בשלוש העדויות לפניכן ודונו עם התלמידים בשאלה שלאחריהן.
בקשו מהתלמידים להכנס לתערוכה המקוונת "המכה באה מבפנים" אשר מביאה סיפוריהם האישיים של יהודים מגרמניה ואוסטריה שחוו על בשרם את אירועי הימים ההם.
התלמידים יוכלו להשתמש בתמונות גם מתוך ארכיון התצלומים
על התלמידים לבחור חפץ, תמונה או עדות מצולמת שנגעו בהם ביותר ולהציג אותם בעזרת תוצר דיגיטלי ןלשתף בכיתה. (התוצר יכול להיות סרטון קצר, פוסטר דיגיטלי ועוד.)
התוצר יכלול את הפריטים והמידע הבא:
- תמונות
- סרטונים
- סיכום הסיפור
- הצגת הדמויות
- היכן זה קרה
