משפחה אחת, קהילת אחת: סיפורה של משפחת לוריא בשאוולי בתקופת השואה

הרחבה למורה על מהלך השיעור:

שקופיות 2-4 
היכרות קצרה עם "גיבור" השיעור, אריה לוריא ומשפחתו.

שקופית 5 
צפייה בעדות המקדימה את המאוחר, בה לוריא מתאר את הרגעים בהם פרצה המלחמה בשאוולי ואת ניסיון הבריחה של המשפחה בעודו ילד בן ארבע. למעשה מתאר לוריא כיצד הגיעו הקרבות של מבצע ברברוסה אל שאוולי. כדאי להפנות את תשומת לב התלמידים למשפט האחרון בעדות.

שקופית 6
מבט על של העיר שאוולי. המורה ירחיב על העיר ועל הקהילה היהודית בה על פי הזמן העומד לרשותו וכראות עיניו. יש להצביע בתמונה על בית הכנסת הגדול, להראות את גודלו ביחס לבתי העיר ולהדגיש את מרכזיותו – בנייתו בסמוך לשוק ומול הקתדרלה של העיר. 

שקופית 7
שאלה לדיון, במהלכה ינתחו התלמידים את הקשרים שבין התצלום של המבט על העיר שאוולי (שקופית 5) לבין חמשת התצלומים בשקופית זו (יש להגדיל אותן). ניתן ללמוד מהתצלומים כי הקהילה היהודית בשאוולי עתיקת יומין (שער בית הקברות העתיק מעיד על כך). המצבות מלמדות על מגוון יהודים בעיר (יידיש, עברית, ציורים המעידים על כמיהה לארץ ישראל). האלמנך (כתב עת) של שאוולי מציג בשער את בבית הכנסת הגדול אותו ראינו בשקיפות 5, ומתוכו מובאת מודעה המפרסמת את בית המרקחת של פיינברג, הנראה גם בתצלום הרחוב. כדאי לשים שבית המרקחת נמצא ברח' וילנה במרכז העיר.

שקופית 8
שאלה לדיון המתרכזת בסדרת תצלומים שנועדה לשקף את מגוון הנוער בשאוולי (הגדילו אותן). כדאי לשים לב גם לקבוצות שאין בידינו ייצוג ויזואלי שלהן (לדוגמא: אורתודוקסים, ככל הנראה משום שהתצלומים אבדו). מעבר למבנה בית הספר (בהגדלת התמונה ניתן להבחין בשלט "בית ספר צבורי"), כדאי להדגיש את הגיוון של הצעירים, תחביביהם, לבושם, ולשים לב לטקסטים בתמונות המלמדים על פריחת התנועה הציונית בשאוולי. 
יש להדגיש כי ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה, מנתה הקהילה כ-6,600 יהודים, שהיוו כחמישית מתושבי העיר. יהודי העיר השתייכו למפלגות שונות, מאגודת ישראל ומפלגות ציוניות ועד ל"בונד" ולמפלגה הקומוניסטית. בעיר פרחו תנועות הנוער הציוניות וקיבוצי ההכשרה. בין מוסדות החינוך היהודיים פעלו "חדר", בית ספר ביידיש ובתי ספר עבריים - אחד דתי ואחד של "תרבות", וכך גם גימנסיה עברית. בעיר נפתחו מוסדות צדקה וסעד, בהם ארגון אזע (OSE) שדאג לבריאות ילדי בתי הספר היהודים, וכך גם היו בנק יהודי ו"אגודה לאשראי הדדי".

שקופית 9
ארבעה תצלומים המלמדים על חשיבות המפעל לעיבוד עורות של חיים פרנקל, יהודי שייסד ב-1879 בשאוולי את מפעל העורות הגדול ביותר באימפריה הרוסית. כדאי להפנות את תשומת לב התלמידים לקו הרקיע של העיר ולהראות עד כמה המפעל היה מרכזי וחשוב בעיר, במיוחד עבור יהודי  שאוולי, שרובם מצאו בו פרנסה. בין התצלומים תמצאו גם תמונה של עובדי המפעל, המלמדת על פריחת תנועת הפועלים בקהילה היהודית בעיר. יש לציין כי ביתו הפרטי של פרנקל שימש כגימנסיה יהודית (שקופית 8), וכיום משמש מוזיאון בעיר שאוולי ודמותו מוכרת מאוד בעיר.

שקופית 10
לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה בספטמבר 1939, וכיבוש פולין בידי גרמניה ממערב וברית-המועצות ממזרח, נמלטו אל ליטא רבבות פליטים יהודים, כך גם הגיעו פליטים לשאוולי. השאלה לדיון עוסקת בפליטים הן לאחר מלחמת העולם הראשונה והן בפרוץ מלחמת העולם השנייה, במטרה להסביר כי לא רק שהגיעו לעיר משום שקהילת שאוולי פרחה ויהודים חיו בה בכבוד, אלא גם כדי להדגיש כי למרות פרוץ המלחמה וסיפוחה של ליטא לברית המועצות ביוני 1940, נהנו יהודי שאוולי מעוד שנה וחצי של שיגרה יחסית בטרם כיבוש העיר בידי הגרמנים.

שקופית 11
כיבוש שאוולי ב-26 ביוני 1941 בידי כוחות גרמניה הנאצית במסגרת מבצע ברברוסה. המורה ידגיש כי החל מהימים הראשונים הוצאו יהודים להורג. לרוב לא נותר בידינו תיעוד של הרצח (שאוולי בין המקרים הבודדים בה נותר תיעוד מרצח יהודי מזרח אירופה). כדאי לשים לב כי על פי לבושם של היהודים המובלים על המשאית, ניתן לזהות כי הם מראשי הקהילה, חלקם אכן זוהו. בתצלום הקטן (יש להגדיל) ניתן לזהות את שיטת הרצח – בורות ירי ולהתעכב מי הנוכחים סביב בעת הרצח. 

שקופית 12
מדיניות אנטי יהודית, החל מענידת טלאי צהוב וכלה באקציות, שנועדו לצמצם את מספר היהודים לקראת הכניסה לגטו, בראש ובראשונה מי שלא יכלו לעבוד והיוו עול כלכלי. 

שקופית 13
גטו שאוולי. הגדילו את מפת הגטו ואת המפות של חלקי הגטו. היכן ניצב הגטו ביחס לעיר? אפשר ללמוד על פי רח' וילנה שהפריד בין שני חלקיו כי הגטו הוקם במרכז העיר. המורה יפנה את תשומת לב התלמידים אל הקרבה לבית הכלא, בו נאסרו ונרצחו יהודים. בנוסף רצוי להבחין בקרבה למפעל העורות של פרנקל, ולשאול מדוע? (ניצול כוח העבודה של היהודים). 

שקופית 14
לא נותרו בידינו תצלומים רבים מהגטו. דווקא תצלום זה מייצג את היהדות האורתודוקסית בעיר. ניתן להציג עוד שני תצלומים שנותרו בידינו מתוך אלבום של חייל ורמכט. 
להרחבה: הנציגות השיגה 500 תעודות עבודה ליהודים – גברים ונשים; מאות הועסקו במפעל של פרנקל שמחוץ לגטו ובשדה התעופה הסמוך לשאוולי. אחרים עבדו בבתי מלאכה שהקימה הנציגות. 750 יהודים עבדו בכפרים סמוכים עד שנרצחו בדצמבר 1941. בגטו נערכה פעילות תרבות ואורגנו חוגים. תמונת בית הספר בגטו כך גם פעלו במחתרת תנועות הנוער "החלוץ" ובית"ר, הקומוניסטים ועוד. באוגוסט 1942 הוקם ארגון "מסדה" של כ-120 בני נוער מחוגים ציוניים, במסגרתו נאסף נשק ונערכו אימונים צבאיים. על אף שדנו חבריו בבריחה והצטרפות לפרטיזנים והתגוננות בגטו, תכניות אלו לא יצאו לפועל.

שקופיות 15-16
צפייה בעדויות ודיון בדילמה: עריכת ברית מילה בימי הסכנה של החיים בגטו.

שקופית 17
ניתן להבחין כי הגברים בבית הכלא הם אותם יהודים שהובלו והוצאו להורג (שקופית 11). שני האנשים המזוקנים בתצלום הם הרב נחומובסקי (מימין) והרב בקשט (משמאל).

שקופיות 18-19
אקציית הילדים לקראת הפיכת גטו שאוולי למחנה ריכוז. המורה יתעכב על השיר "ילד יהודי" וידגיש כי השיר נכתב לאחר רצח ילדי גטו שאוולי. מומלץ להשמיע את הביצוע בעברית, ואולי גם קטע קצר מהביצוע המקורי ביידיש. לאחר מכן ינתחו התלמידים את השיר וידונו בדילמות העולות מתוכו.

שקופיות 21-20
מחבוא. צפייה בעדויות.

שקופית 21
חיסול גטו שאוולי השחרור באוקטובר 1944. צפייה בעדות.

שקופית 22
חזרה לשאוולי. המורה יכול לדון עם התלמידים בשאלה מדוע לחזור לעיר? רצוי להגדיל את תצלום הילדים ולהתייחס למבנה בית הכנסת ההרוס.

שקופיות 23-25
החיים בגרמניה אחרי המלחמה. המורה יכול להרחיב על מחנות העקורים ושיקום חיי היהודים בהם. ראוי להתייחס לעדויות של אריה ולוריא ולהבחין כיצד הוא מתאר את שיקום החיים האישי שלו והחזרה ללימודים ולבית הספר. בשאלה לדיון יבחינו התלמידים בפרטים הקטנים שבתעודות, כגון: היכן בית הספר, פרטי אישיים של התלמיד, ארגונים יהודיים.

שקופיות 26-28
עלייה לארץ ישראל, השתלבות בארץ והקמת משפחה.