פאולה (איינטר) בריינר | Paula (Einetter) Breiner

פאולה איינטר נולדה וחיה בעיר לושונץ, בת ליוסף, מסגר במקצועו, וליוליאנה. במהלך מלחמת העולם השנייה הייתה לושונץ חלק מהונגריה. לאחר פלישת הצבא הגרמני ב-19 במרץ 1944 נכנסו לתוקף חוקים שאילצו את היהודים למסור את כל רכושם למדינה. תוך פרק זמן קצר פנו לפאולה שני יהודים שביקשו ממנה להחביא עבורם את חפצי הערך שלהם. האחד היה ד"ר דוד ריינפלד, שהיה רופא המשפחה של איינטר זה שנים רבות. בין משפחתה של פאולה לבין ד"ר ריינפלד ואשתו נרקמו יחסי ידידות. לבקשתו של ד"ר איינפלד, הסכימה פאולה להסתיר תכשיטים השייכים למשפחתו, והציעה להסתיר גם את דוד ואשתו בעת הצורך. היהודי השני שפנה לפאולה בבקשת עזרה היה ד"ר שנק, וגם לבקשתו היא נעתרה.
לא עבר זמן רב וד"ר ריינפלד ואשתו נאלצו לקבל את הצעתה של פאולה. באפריל 1944 הם הופיעו על מפתן דלתה וביקשו מחסה, והיא החביאה אותם במזווה. באחד מלילות יוני פשטה המשטרה על ביתה של פאולה עקב הלשנה. השוטרים ערכו חיפוש והחרימו את התכשיטים של היהודים. למרות זאת, הם לא גילו את מקום המסתור של בני הזוג ריינפלד.
פאולה נעצרה בשל החזקת רכוש יהודי השייך למדינה, נכלאה בבתי כלא בלושונץ ובבודפשט, ולאחר מכן הועברה למחנה המעצר צ'ורגו. לאחר שלושה שבועות קשים שבהם עברה פאולה חקירה ועינויים היא הורשתה לחזור לביתה, אך הוגבלה מאוד בתנועותיה ונותרה תחת פיקוחה של המשטרה. כששבה לביתה לא מצאה שם את בני הזוג ריינפלד.
באוקטובר 1944, למרות הסכנה המרובה להמשיך בפעילותה בנסיבות אלה, החביאה פאולה יהודי נוסף, דוד בריינר, שנמלט מגדוד עבודה בכפייה שהיה אמור להישלח לגרמניה. השניים הכירו עוד מן התקופה שבה דוד התלמד אצל אביה המסגר. פאולה החביאה את דוד מאוקטובר 1944 ועד לשחרור העיר בינואר 1945, וזאת למרות העובדה שהייתה תחת ביקורת המשטרה. בני הזוג ריינפלד שרדו את המלחמה ועברו לארצות-הברית.
ב-1946 מימשו פאולה ודוד את אהבתם ונישאו, וב-1949 הם עלו ארצה וקבעו את ביתם בחדרה. 
מעשי ההצלה האמיצים של פאולה והסיוע הנדיב שהגישה ליהודים למרות הסכנה המיידית לחייה, נבעו מאהבתה לזולת ומאהבתה לדוד בריינר. היא לא ביקשה ולא קיבלה כל תמורה עבור פעולותיה הנאצלות.
ב-20 ביוני 1990 הכיר יד ושם בפאולה בריינר (לבית איינטר) כחסידת אומות העולם.
ב-28 באוגוסט 2000 הלכה פאולה בריינר לעולמה בגיל 90. היא נטמנה בבית העלמין החדש בחדרה.