שם פרטי ושם משפחה של הנספה: הלן חיה שוורץ (שם נעורים: גרינצוויג).
מה אנו יודעים על שם המשפחה שוורץ?
שוורץ הוא שם יהודי נפוץ בקהילות אשכנז. מקור השם שוורץ בשפה הגרמנית ופירושו "שחור". קריאת שמות המשפחה בדפי העד כמוה כקריאת אלף השנים של תולדות היהודים בלבה של אירופה, כפי שמתארת הסופרת והניצולה רות בונדי:
"כדי להבדיל בין משה למשה, יצחק ליצחק, לעתים דבקו בשמות היהודיים הנפוצים כינויים המתייחסים לתכונות בעליהם, גופניות ואחרות: ברשימות המלווים בריבית היהודים מהשנים 1505-1497 מופיעים דוד החיגר (Chromý), שמואל הקטן (Malý), משה הצולע (Kulhavý), פאיטל הרתחן (Vzteklý) ויון בעל העיניים הבולטות (Vokatý). היה גם מי שנקרא יודל החירש (Hluchý), משה היבש (Suchý), איזק חסר השיניים (Bezzubý), אנוך עקום הפה (Křivoústý) ושמעון המשוגע (Blázen). מטעמים מובנים לא המשיכו צאצאיהם לשאת את הכינויים האלה, להוציא החירשים והקטנים: Taub או Tauber ו-Klein. [...] הגדולים (Gross) והארוכים (Lang) היו מעטים יותר. ועוד סימן היכר – שחור ולבן: יותר מ-560 Schwarz ו-Černý כלולים בספר הזיכרון [ספר הזיכרון לטרזין המבוסס על רשימות המגורשים לגטו לודז' ולטרזין ומשם להשמדה], בתוספת עשרות שחורי שער או זקן (Schwarzkopf, Schwarzbarth)".
מתוך: רות בונדי, שורשים עקורים: פרקים בתולדות יהדות צ'כיה - 1945-1939, יד ושם, בית טרזין, ירושלים תשס"ב, עמ' 159, 180.
איך אנחנו יודעים את זה?
על מנת להרחיב את הידיעות שלנו, אנו משתמשים בספרות עזר בנושא השואה, הכוללת ספרי היסטוריה, ספרות זכרונית וסיפורת. במקרה הזה בחרנו בספרה של רות בונדי, שורשים עקורים: פרקים בתולדות יהדות צ'כיה - 1945-1939, שבו מצאנו פרק העוסק בשמות משפחה יהודיים.
מתברר כי בחיפוש בהיכל השמות עולים למעלה מ-6,000 דפי עד של אנשים מהונגריה הנושאים את שם המשפחה שוורץ (יותר מאלף מהם מבודפשט), בהם דפי העד של המחותנים של הלן (הוריו של דב ברנרד, בעלה של בתה שרה) מלבוב ששם משפחתם גם הוא שוורץ. בחיפוש במאגר המרכזי תחת שם המצהיר, עולים דפי עד נוספים שמלאה רינה אביגדורי. מסתבר כי שם משפחת סבה וסבתה מצד אביה אף הוא היה שוורץ. על מה מעיד הדבר? האם היה קשר משפחתי ביניהם? או אולי אין זה אלא מעיד עד כמה שוורץ היה שם משפחה יהודי נפוץ למדי? בכל מקרה, על-פי דפי העד, ניתן לראות כי הוריו של דב ברנרד, אביה של רינה אביגדורי, רגינה רבקה ומשה, התגוררו בסטרי שבגליציה והיו בעלי חנות עורות. הגרמנים ירו במשה למוות בכיכר העיר בשנת 1942, שם נרצח יחד עם סוחרים יהודיים נוספים מסטרי. בעקבות הלשנה, נתפסה אשתו רגינה במחבואה במרתף בסטרי ארבעה ימים קודם כניסת הרוסים לגליציה. בתם, יג'ה , אחותו של דב ברנרד וסטודנטית בלבוב, שמעה על הרצחו של האב והחליטה לשוב לסטרי מלבוב כדי להיות עם אמה, אולם היא לא צלחה את הדרך ונסיבות מותה/היעלמותה לא ידועות לרינה אביגדורי. בנם דב ברנרד, אביה של רינה התגייס לצבא האדום. כך שרד את המלחמה ונשא לאישה את שרה שוורץ, אמה של רינה אביגדורי.
איך אנחנו יודעים את זה?
חיפוש תחת שם המצהיר "רינה אביגדורי" בחיפוש מתקדם של מאגר המרכזי של שמות קורבנות השואה מניב את עץ המשפחה של אביגדורי משני צידי הוריה.
תמונת הנספה:
דף העד של הלן שוורץ חסר את תמונתה. מעטים דפי העד שמצורף להם תצלום של הנספה. רוב ניצולי השואה איבדו את מרבית בני משפחתם או את כולם. לעתים קרובות הם איבדו גם את כל רכושם במהלך המלחמה לרבות תצלומים אישיים ומשפחתיים. לעתים קרובות מי שמילאו דפי עד לא זכו להכיר את הקורבן באופן אישי אלא רק באמצעות סיפורים, ולכן לא מצויים בידם כל הפרטים, כל שכן תמונות. לא פעם ניתן למצוא דפי עד להם מצורף תצלום הנספה שאינו עדכני (לדוגמא מילדותו), כי זוהי התמונה היחידה הנמצאת ברשותם. יש שממלאי דפי עד ציירו את יקיריהם בדף העד כאשר לא הייתה בידם תמונה.
תאריך לידה: 28 באפריל 1896.
באיזו תקופה חיה הלן שוורץ?
הלן נולדה ב-28 באפריל 1896 בעיר מונקץ'. בשנה זו הייתה מונקץ' בשלטון האימפריה האוסטרו-הונגרית. עם תום מלחמת העולם הראשונה (1918-1914) התפוררה האימפריה האוסטרו-הונגרית, שני שלישים משטחה נמסרו לידי שכנותיה – רומניה, יוגוסלביה וצ'כוסלובקיה, והונגריה ואוסטריה הופרדו.
קודם מלחמת העולם הראשונה:
כשלושים שנה לפני הולדתה של הלן, בשנת 1867, התחזק מעמדם של היהודים בהונגריה בעקבות חקיקת חוק האמנציפציה. חוק זה קבע כי יהודי הונגריה שווים לאזרחי המדינה בזכויותיהם האזרחיות והפוליטיות. החוק היה מחווה להתגייסותם של היהודים למאבק לעצמאות הונגריה ב-1848. עם מתן שוויון הזכויות החלו היהודים להיות שותפים חשובים בפיתוח המשק הקפיטליסטי והשתלבותם במקצועות החופשיים גברה. נוסף על כך בלטה השתתפותם בתחומי התרבות, הספרות, התיאטרון והעיתונות. ככלל, לקהילות היהודיות במשטר האוסטרו-הונגרי הייתה אוטונומיה רבה יותר מאשר לקהילות שהיו באותה העת בשלטון פרוסי או רוסי.
בשנת 1868 יזמה קהילת פשט (Pest), שבעיר הבירה בודפשט את כינוס הקונגרס היהודי הארצי. מטרת הכינוס הייתה לדון בחילוקי הדעות המתמשכים בין חרדים לבין משכילים על ארגון הקהילות ועל האוטונומיה שלהן בענייני דת וחינוך. הדבר לא עלה יפה, ובעקבות הכינוס התפלגו יהודי הונגריה לשלושה זרמים: האורתודוקסים - שומרי מסורת ומצוות שסירבו לקבל כל סטייה שהיא מן ההלכה היהודית ופרשו מן הקונגרס; הנאולוגים – רוב יהודי הבירה, שהשתלבו כמעט לגמרי בחיי התרבות ההונגרית, ראו בעצמם הונגרים בה במידה שראו בעצמם יהודים וארגנו את קהילותיהם על פי תקנות הקונגרס; הסטטוס קוו - דרך הביניים של קהילות אשר מיזגו בין דרכם של האורתודוקסים לבין דרכם של הנאולוגים וביקשו להימנע מנקיטת עמדה כדי שלא לגרום לפילוג. תקופה זו הייתה תקופת השיא במאמציהם של יהודי הונגריה להבליט את נאמנותם לעם ההונגרי. בשנת הולדתה של הלן, 1896, התקיימו חגיגות שנת האלף להונגריה. יהודי בודפשט השתתפו השתתפות פעילה בחגיגות. ב-1910 נמנו בהונגריה כ-911 אלף יהודים, שהיוו כ-1.5 אחוזים מהאוכלוסייה הכללית.
לאחר מלחמת העולם הראשונה:
לאחר מלחמת העולם הראשונה הייתה מונקץ' העיר הראשית באזור רוסיה הקרפטית שבצ'כוסלובקיה. בהסכם מינכן שנערך במסגרת ועידה שהתכנסה ב-30-29 בספטמבר 1938 במינכן, ובה השתתפו ראשי ממשלות בריטניה, צרפת גרמניה ואיטליה, הוסדרה העברת שטחים מצ'כוסלובקיה לגרמניה. במסגרתו תבעה הונגריה את אזור קרפטורוס (Carpatho-Rusyn), ובנובמבר 1938 עברה מונקץ' לידי הונגריה.
איך אנחנו יודעים את זה?
בחרנו להרחיב את הידע שלנו באמצעות מרכז המידע אודות השואה, בו ניתן למצוא מושגי יסוד בסיסיים בחקר השואה באמצעות חיפוש אלפביתי.
מקום הלידה: מונקץ'
מה ידוע על עיר הולדתה של הלן?
הלן נולדה בשנת 1896 בעיר מונקץ' (Munkacs), אז חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית. יהודים התגוררו במונקץ' מאמצע המאה ה-17. הם הקימו בעיר ישיבה, גימנסיה עברית ובתי דפוס עבריים. מכיוון שמונקץ' קרובה לגליציה, הושפעו יהודיה מצמיחת תנועת החסידות, ולקראת סוף המאה ה-19 הייתה העיר למרכז חסידי. בתחילת המאה ה-20 היו כ-14 אלף יהודים במונקץ', יותר ממחצית מכלל התושבים בעיר. בימים ההם היו היחסים בין היהודים לבין תושבי העיר תקינים, והמשטר הליברלי במדינה מנע, ככל האפשר, את ההתפרצויות האנטישמיות. במלחמת העולם הראשונה ציית הרוב הגדול של יהודי מונקץ' לפקודת הגיוס למלחמה. עם סיום המלחמה קלטה העיר את זרם הפליטים מבוקובינה וממזרח גליציה. לאחר המלחמה עברה רוסיה הקרפטית, ובה העיר מונקץ', לידי צ'כוסלובקיה.
ב-1912 נוסדה במונקץ' האגודה הציונית הראשונה ומייסדה היה אהרון ויינגרטן. כבר בראשית דרכה החלה האגודה לפעול ומונקץ' הייתה למרכז ציוני שפעלו בו בית ספר וגימנסיה עבריים, וממנו יצאה תעמולה ציונית לכל ערי רוסיה הקרפטית. לעומת קהילות היהודים האחרות בהונגריה בכלל ובבודפשט בפרט, היה הדגש הציוני במונקץ' יוצא דופן מכיוון שהציונות נקלטה בהונגריה במידה מעטה מאוד אף שבנימין זאב הרצל, חוזה מדינת ישראל ומייסד הציונות כתנועה מדינית, היה בעצמו ממוצא הונגרי.
לאחר שכבשו הגרמנים את הונגריה במרס 1944, רוכזו היהודים בגטאות. במונקץ' היו שני גטאות – האחד ליהודי העיר והאחר לכ-14 אלף היהודים מהאזורים הכפריים שבמחוז ברג (Bereg). מחוז ברג היה מורכב בעיקר מכפרים ומיישובים קטנים, ומונקץ' הייתה על גבולו של המחוז. הגטו ליהודי המחוז הוקם במגרש הלבנים של שיוביץ'. את שני הגטאות ניהלה מועצת היהודים בראשותו של סגלשטיין. ב-15 במאי 1944 שולחו יהודי המחוז להשמדה. יהודי העיר הועברו במקומם למגרש הלבנים של שיוביץ', וב-24 במאי שולחו אף הם להשמדה. אחרי המלחמה סופחה מונקץ', עם כל אזור קרפטורוס, לברית המועצות והייתה לחלק מהרפובליקה האוקראינית הסובייטית. בסוף שנות ה-60 למאה העשרים ישבו במונקץ' כאלפיים יהודים.
איך אנחנו יודעים את זה?
גם במקרה זה הרחבנו את ידיעותינו באמצעות מרכז המידע אודות השואה, האוצר בתוכו מושגי יסוד בסיסיים בחקר השואה, ובו חיפשנו את שם העיר בה נולדה הלן שוורץ.
מצב משפחתי: נשואה ואם לשלושה ילדים.
מה עוד ידוע על משפחת שוורץ?
דפי העד מגלים כי להלן וינה-יעקב היו שלוש בנות: שרה (ילידת 1925), שושנה לאה (ילידת 1927) ואווה-הדס (ילידת 1929). המשפחה התגוררה בבודפשט, מקום הולדתו של יעקב, והשתייכה לזרם האורתודוקסי. הלן הייתה עקרת בית וגם עבדה במִחזור בדים ועורות בעסק שניהלה משפחת בעלה, יעקב. יעקב עצמו עסק במסחר והיה עצמאי. הבנות היו נערות בנות עשרה כאשר גורשו למחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ-בירקנאו עם הוריהן בשנת 1944. מהמשפחה שרדה רק הבת הבכורה שרה.
"כמיליון וחצי ילדים נרצחו בשואה. על פי האידיאולוגיה הנאצית, אין לחוס על ילדים יהודים, שהרי הם מהווים את דור ההמשך של היהדות, ולכן לא חסו הגרמנים על חייהם של ילדים ותינוקות, והחילו גם עליהם את "הפתרון הסופי". במחנות ההשמדה בהם לא נערכו סלקציות על הרציף, דוגמת בלז'ץ, סוביבור וטרבלינקה, נרצחו רוב היהודים מיד עם בואם. במחנות ששילבו בין מחנה ריכוז למחנה השמדה, דוגמת אושוויץ ומיידנק, נערכה סלקציה בה נבחרו הראויים לעבודה, וכך נשלחו רוב הילדים למוות מיד בהגיעם למחנה מאחר שלא היו כשירים לעבודה."
מתוך: נחום בוגנר, בחסדי זרים – הצלת ילדים בזהות שאולה בפולין, יד ושם, ירושלים תשס"א, עמ' 17.
באמצע מאי 1944 החלו הגירושים ההמוניים מהונגריה למחנה אושוויץ. בתוך פחות מחודשיים הגיעו למעלה מ-430 אלף יהודים הונגריים. היה זה הליך ההשמדה האכזרי, המהיר והמרוכז ביותר במלחמה. בציפייה לבואם של 12 אלף עד 14 אלף יהודים מהונגריה מדי יום, שיפצה מִנהלת הס"ס של אושוויץ את מנגנון ההשמדה של המחנה והרחיבה אותו. עד הגעת המשלוחים הראשונים ב-16 במאי הוכשר מנגנון ההשמדה כך שהמבצע יהיה סדיר, יעיל ורציף. המשרפות שופצו וחוזקו, ובורות גדולים נחפרו בקרבתם של תאי הגזים לשרפתן של גופות רבות שהמשרפות לא היו יכולות לטפל בהן:
"רובם המכריע של הילדים שגורשו מהונגריה נרצחו בתאי הגזים מיד עם הגיעם. מיוני 1944 שוכנו מקצתם לזמן קצר במחנות מעבר (טרנספורטים שלמים הועברו היישר מרציף הרכבת למחנות המעבר בלא סלקציה. רוב הילדים נספו במחנות המעבר, אם בשל התנאים הקשים ואם משום שנפלו קרבן לסלקציות)".
מתוך: רנדולף ברהאם, "יהודי הונגריה", בתוך: ישראל גוטמן ודניאל בירנבאום (עורכים), אושוויץ – אנטומיה של מחנה מוות, יד ושם, ירושלים תשס"ג, עמ' 467 – 483.
איך אנחנו יודעים את זה?
חיפוש תחת שם המצהיר "רינה אביגדורי" בחיפוש מתקדם של מאגר המרכזי של שמות קורבנות השואה מניב את עץ המשפחה של אביגדורי משני צידי הוריה. כאשר נבדוק את דפי העד של המשפחה המורחבת ייחשף לפנינו העץ המשפחתי כולו וסיפור המשפחה (כפי שניתן לראות בקישוריות לדפי העד המופיעות לעיל).
ספרי המחקר בהם נעזרנו הם: נחום בוגנר, בחסדי זרים – הצלת ילדים בזהות שאולה בפולין; ישראל גוטמן ודניאל בירנבאום (עורכים), אושוויץ – אנטומיה של מחנה מוות. בנוסף, השתמשנו במאגרי הידע של יד ושם; במידה ותחליטו להשתמש בפרויקט השילוחים, זכרו להזין את שמות המקומות בשמם הלועזי המדויק.
מקום המגורים הקבוע: בודפשט
באיזו סביבה התגוררה הלן?
הלן ומשפחתה גרו בבודפשט, עיר הבירה של הונגריה. בעקבות מלחמת העולם הראשונה עברה בודפשט לשליטת צ'כוסלובקיה ומשנת 1938, בעקבות הסכם מינכן, עברה לשליטת הונגריה. בודפשט נמצאת על שתי גדות נהר הדנובה ומורכבת מאיחוד הערים בודה (Buda) ופשט (Pest). בתחילת המאה ה-20 הגיע מספר היהודים בעיר לכ-200 אלף, כ-23 אחוזים מתושביה. הם מילאו תפקידים חשובים בפיתוח כלכלת העיר וחיי התרבות בה. רוב יהודי בודפשט ראו בעצמם נאולוגים, ושיעור נישואי התערובת היה גבוה. בין שתי מלחמות העולם הייתה בודפשט לאחד ממרכזי היהודים הגדולים ביותר באירופה – כ-44 אחוזים מיהודי הונגריה – והם השתלבו בתחומי החיים השונים בעיר.
בשנת 1920 נחקק חוק "נומרוס קלאוזוס" שהגביל את מספר היהודים שהיו רשאים להתקבל לאוניברסיטאות בהונגריה. היה זה החוק האנטישמי הראשון לאחר מלחמת העולם הראשונה, וממנו נפגעו בעיקר יהודי בודפשט. על אף החוק, מצוין בדף עד של אווה-הדס (בתם של הלן וינה-יעקב), כי היתה סטודנטית בבית הספר למסחר. כיצד יתכן הדבר? אולי בשל הצטיינותה בלימודים. מראשית שנות ה-30 למאה העשרים החלו יהודי בודפשט לחוש בהתגברות האנטישמיות. הונגריה הייתה המדינה הראשונה, אחרי גרמניה הנאצית, שחוקי אפליה כנגד יהודים חוקקו באופן רשמי. תהליך זה החל בשנת 1938 עם חקיקתם של חוקים גזעניים שונים: חוק המגביל פעילות יהודים בכלכלה (בעיקר בעלי מקצועות חופשיים ופקידים בענפי התעשייה והמסחר) וחוק שאסר על הוצאתם לאור של עיתונים יהודיים. התהליך הגיע לשיאו בחוק אנטי יהודי שלישי שנחקק ב-1941 ודמה לחוקי נירנברג שנחקקו בגרמניה בשנת 1935. החקיקה האנטי יהודית בהונגריה הוקצנה ככל שגבר שיתוף הפעולה של המדינה עם גרמניה הנאצית והשפיעה על כל תחומי החיים של היהודים. נוסף על חקיקה אנטישמית, מאביב 1940 החמירו שלטונות הונגריה את הפיקוח לאורך הגבולות בעקבות התגברות זרם הפליטים היהודים מפולין, וכן הונהגה עבודת כפייה: בשנים שבין 1940 לבין 1930 הונהג בהונגריה שירות עבודה מיוחד, שבמסגרתו גויסו יהודים יוצאי צבא, אך לא ניתנו להם נשק ואף לא מדי חיילים. תחת זאת שירתו יהודים אלו ביחידות משלהם, בגדודים ובפלוגות שמפקדיהם היו לא יהודים. הוטלו עליהם בעיקר עבודות שונות הדרושות לצבא, כגון: סלילת דרכים ותיקונן, חפירת חפירות הגנה ותעלות להגנה מפני טנקים. הם מילאו תפקידים אלו בהונגריה עצמה ומחוצה לה (בחזית אוקראינה ובחזית סרביה) עד שכבשו הגרמנים את הונגריה במרס 1944. ביחידות אלו נספו כמעט 42 אלף יהודים. בתקופה זו החלה פעילותה הבלתי רשמית של ועדת ההצלה והעזרה בבודפשט, בעיקר במתן סיוע לפליטים יהודים בהונגריה. ביוני 1941 הגיע שיתוף הפעולה בין גרמניה להונגריה לשיאו: הונגריה הצטרפה לגרמניה בפלישה לברית המועצות ("מבצע ברברוסה").
בינואר 1943 הוקמה באופן רשמי ועדת ההצלה והעזרה בבודפשט. בוועדה זו ישבו נציגי הקבוצות הציוניות, ובהנהגתה השתתפו אוטו קומויי, יושב ראש ההתאחדות הציונית בהונגריה; ינה פרנקל, איש "המזרחי"; ארנה סילדיי, איש "השומר הצעיר"; ויואל ברנד, ישראל רז'ה קסטנר ושמואל שפרינגמן מן "האיחוד". מנהיגה של הוועדה הלכה למעשה היה קסטנר. מטרותיה של הוועדה בתחילת דרכה היו הצלת יהודים על ידי הברחתם להונגריה, מתן סיוע לפליטים יהודים בהונגריה והכנת יהודי הונגריה לקראת יום פקודה.
אף על פי כן, מלבד טרגדיות מקומיות, הוסיפו יהודי בודפשט בפרט והונגריה בכלל לחיות בבטחה יחסית בשלטונו של העוצר מיקלוש הורטי. עד שכבשו הגרמנים את הונגריה ב-19 במרס 1944, האמינו היהודים מהזרמים השונים שהורטי לא ייתן יד לפגיעה באזרחים הונגריים והוא זכה באמונם.
איך אנחנו יודעים את זה?
במרכז המידע אודות השואה מצאנו ערכי לקסיקון של המקומות, הארגונים (יש להוריד בחיפוש את ה' הידיעה) ודמויות המפתח (יש לחפש על-פי שם משפחה) המצוינים לעיל. בנוסף, ערכנו חיפוש באנציקלופדיה של הגטאות, גם הוא ערוך בסדר אלפביתי.
מקום מגורים לפני הגירוש וארועים, פעולות ומקומות בזמן השואה: בודפשט, הונגריה.
כיצד השפיעה עליית היטלר לשלטון והמדיניות האנטי יהודית בגרמניה על יחסה של הונגריה ליהודיה?
הונגריה בשנות ה-30:
עם עליית היטלר לשלטון ב-1933 התעניינה הונגריה בברית עם גרמניה הן בשל הקִרבה האידיאולוגית בין שני המשטרים, והן בשל ראייתה בגרמניה שוק טוב למכירת מוצרי חקלאות. שיתוף הפעולה בין שתי המדינות החל בתחומי הכלכלה, וגרמניה תפסה את המקום הראשון בסחר החוץ של הונגריה. כוחה הגובר של גרמניה הניע את הונגריה להחזיר לעצמה את השטחים שנלקחו ממנה לאחר מלחמת העולם הראשונה. בשנת 1937 הציע היטלר להונגריה את תמיכת גרמניה לתיקון טריטוריאלי, ובתמורה נענתה לו הונגריה בתחומים מדיניים וכלכליים. עם סיפוח אוסטריה לגרמניה ב-1938 הייתה הונגריה לשכנתה של גרמניה. בעקבות ההסכם שהושג בוועידת מינכן בספטמבר 1938, זכתה הונגריה בחלק מצ'כוסלובקיה, ובמרס 1939, כשכבשה גרמניה את צ'כוסלובקיה, כבשה הונגריה את קרפטורוס. ביוני 1940 הורשתה הונגריה להשתלט על צפון טרנסילבניה ובתמורה נאלצה להרשות למפלגת "פולקסבונד" הנאצית להיות הנציגה הבלעדית של הפולקסדויטשה (גרמנים אתניים) בארצה. בספטמבר 1940 נחתמה ברית בין שלוש המדינות – איטליה, יפן והרייך השלישי - ובנובמבר הצטרפה הונגריה לחוזה המשולש, והוקמה בה מפלגה פוליטית חדשה שדבקה במצע הנאצי. במלחמה הצטרפו לציר (הברית המדינית-רעיונית בין גרמניה הנאצית לאיטליה הפשיסטית) גם רומניה, סלובקיה ובולגריה.
הונגריה במלחמת העולם השנייה:
ביוני 1941 הגיע שיתוף הפעולה בין גרמניה להונגריה לשיאו: הונגריה הצטרפה לגרמניה בפלישה לברית המועצות ("מבצע ברברוסה"). לאחר שהכריזה גרמניה מלחמה על ארצות הברית בדצמבר 1941, הכריזה בריטניה מלחמה על הונגריה, וכל קשריה החשובים עם המערב נותקו. עד מהרה מצאה עצמה הונגריה מבודדת ונתונה לחסדי הנאצים. לכן ממרס 1942 היא נקטה מדיניות זהירה יותר, ומינואר 1943 החלה ממשלתה לפעול לשחרורה מהברית עם גרמניה הנאצית.
הונגריה משנת 1944:
ב-19 במרס 1944 פלש צבא גרמניה להונגריה ונקט מיד צעדים חריפים נגד היהודים. בהונגריה הצליחו הנאצים להשלים את צעדי הפתרון הסופי נגד היהודים במהירות וביעילות מפתיעות בזכות שיתוף הפעולה של הממשלה: היא העמידה לרשות אנשי הס"ס את כלי השלטון הממלכתיים – המשטרה, הז'נדרמריה ושירות המדינה. חשוב לציין שהונגריה הייתה המדינה בה שיתוף הפעולה היה ההדוק ביותר עם הגרמנים. עוצר הונגריה מיקלוש הורטי הנהיג מדיניות אנטישמית במשך כל תקופת שלטונו, ולכן כאשר פנו הנאצים להחיל אתהנהיג מדיניות אנטישמית במשך כל תקופת שלטונו, ולכן כאשר פנו הגרמנים להחיל את "הפתרון הסופי" על יהודי הונגריה, הם לא נתקלו בהתנגדות רבה, להפך: כל המסמכים מתקופה זו שעניינם חוקים נגד היהודים כתובים בשפה ההונגרית דווקא. את שביעות רצון משיתוף הפעולה היעיל עם ההונגרים מבטאים אנשי ס"ס גם במסמכים שנשלחו מהונגריה לברלין בתקופה זו. כבר למחרת פלישת הגרמנים להונגריה פורקו כל הארגונים היהודיים, לרבות הקהילות. במקומם הוקמה בבודפשט הבירה, בהוראת הגרמנים, המועצה היהודית המרכזית (Zsido Tanacs) בראשותו של המנהיג הנאולוגי שמוּ שטרן. מועצה זו הייתה היודנרט המרכזי של הונגריה. במקומות האחרים המשיכו ההנהגות המקומיות להנהיג את הקהילות. אמנם שר הפנים של הונגריה הורה על הקמת גטאות, אך הגרמנים לא ראו צורך ממשי בהקמת מועצות יהודיות מחוץ לבודפשט מכיוון שתכננו ששלב הגטאות יימשך זמן קצר מאוד. אדולף אייכמן הגיע לבודפשט ב-17 באוקטובר 1944 והיה ממונה על החלת "הפתרון הסופי" על יהודי הונגריה. כדי להבטיח הגשמה יעילה של המהלך, דאגה יחידתו שלהגיע לבודפשט ב-17 באוקטובר 1944 והיה ממונה על החלת "הפתרון הסופי" על יהודי הונגריה. כדי להבטיח הגשמה יעילה של המהלך, דאגה יחידתו של אייכמן להכפפת כל הקהילות היהודיות למועצת היהודים המרכזית וליודנרטים המקומיים. מועצת היהודים המרכזית הייתה אחראית הן ליהודי בודפשט הן להעברת הצווים למועצות היהודיות ברחבי הונגריה. על היהודים נאסר לנסוע ברכבת, מכשירי טלפון ומקלטי רדיו של יהודים הוחרמו, והוצא צו לסגירת כל בתי העסק של היהודים בהונגריה. בבודפשט נסגרו כ-18 אלף בתי עסק כאלה. נוסף על כך הקימו כמה מהאנטישמים הבולטים בהונגריה את המכון היהודי לחקר בעיית היהודים. המכון פעל בבודפשט וקיבל ייעוץ והדרכה מהס"ס. מאפריל 1944 חויבו כל היהודים לשאת את הטלאי הצהוב. בתי עסק, מוסדות כספיים ודברי ערך אישיים של יהודים הופקעו והוחרמו. בהמשך הופץ חוזר למפקדי המחוזות של הז'נדרמריה ההונגרית, למפקדות המשטרה ולראשי ערים רבים בדבר "טיהור הארץ מיהודים". משמעותו המעשית של חוזר זה הייתה הקמת גטאות בערים המרכזיות ובערי השדה בהונגריה. בערי השדה הוקמו הגטאות תוך שיתוף פעולה הדוק בין רשויות הונגריה לבין יחידתו של אייכמן. באזורים הכפריים האחרים נצטוו היהודים להתרכז בבתי הכנסת או במרכזי הקהילות וכעבור כמה ימים הועברו לגטאות שבערי המחוז. גטאות אלו התקיימו זמן קצר בלבד, שבועיים עד שלושה שבועות, ובחודשים יוני ויולי גורשו היהודים מרחבי הונגריה לאושוויץ-בירקנאו.
לצפייה בסרטונים בנושא, לחצו כאן.
בשלב זה עדיין לא רוכזו יהודי בודפשט בגטו סגור אלא פוזרו בבניינים מיוחדים בעיר, שסומנו בכוכב צהוב, והם הורשו לצאת בבוקר לשעתיים בלבד לקניית מצרכים. כעבור זמן קצר שולחו כ-17 אלף יהודים מבודפשט וסביבתה לאושוויץ-בירקנאו. יתכן כי בטרנספורט זה היו הלן שוורץ ובני משפחתה. יהודי בודפשט נחשבו בעיני ההונגרים ואייכמן כיהודים משתלבים, לכן לא הושמו בגטו מיד. חשובה יותר בעיניהם הייתה השמדתם של יהודי הפרובינציות – מי שנחשבו כבעלי תודעה דתית ויהודית חזקה וסימלו במנהגם, באורח חייהם ובלבושם אויב מסוכן ביותר שיש להיפטר ממנו. על פי התכנית המקורית, יהודי בודפשט היו אמורים להיות מגורשים בחודש אוגוסט, לאחר יהודי הפרובינציות. אבל בתחילת יולי הורה עוצר הונגריה הורטי להפסיק את השילוחים להשמדה. הסיבה הייתה שינוי המצב בחזיתות המלחמה – גרמניה הפסידה ברוב החזיתות, והורטי הבין שאם ימשיך לתת יד לגירוש היהודים מהונגריה, ייזקף הדבר לרעתה של הונגריה לאחר סיום המלחמה. ב-15 באוקטובר הודיע הורטי על פרישת הונגריה מחברותה ממדינות הציר ועל חתימת הסכם שביתת נשק עם ברית המועצות. עוד באותו היום הדיחו הגרמנים את הורטי, ובמקומו מונה פרנץ סלאשי, מנהיג מפלגת צלב החץ - המפלגה הפשיסטית בהונגריה. מפלגה זו הייתה בעלת ברית נלהבת של הגרמנים, מילאה את הוראותיהם ואף יזמה בעצמה: אנשיה לקחו יהודים רבים לחופי הדנובה וירו בהם אל הנהר. בתקופה זו של תוהו ובוהו לקראת סיום המלחמה ניסו רבים מיהודי בודפשט להשיג תעודות טבילה לנצרות או תעודות חסות ממשלתיות שיגנו עליהם מפני גירוש. ועדת העזרה וההצלה ותנועות נוער ציוניות, שהחלו לפעול עוד בשנת 1943, המשיכו בעבודתם. את הברחת היהודים מהונגריה ארגנויואל ברנד וישראל קסטנר, בעזרת יהודים ולא יהודים. לאחר שכבשו הגרמנים את הונגריה, החל קומויי לטפל בצד ההונגרי, וקסטנר וברנד קיבלו עליהם לשאת ולתת עם הגרמנים. בהצלת יהודים עסק גם ראול ולנברג (לאחר המלחמה הוענק לו אות חסיד אומות העולם על פעילותו), דיפלומט שוודי, שהציל רבבות יהודים מבודפשט.
ולנברג נשלח מטעם משרד החוץ של שוודיה לבודפשט להגן על מאתיים אלף היהודים שנותרו שם. מעליית "צלב החץ" לשלטון הוציא ולנברג, במשך כשלושה חודשים, אלפי דרכוני חסות ליהודי בודפשט. נוסף על כך הוא הקים מעונות מיוחדים כדי להגן על היהודים מפני התנפלויות של אנשי "צלב החץ". במעונות אלו שוכנו כ-15 אלף יהודים. על יהודי בודפשט נאסר לצאת מבתיהם במשך שבוע, וב-21 באוקטובר גויסו אלפי יהודים והובלו אל מחוץ לעיר לבנות ביצורים להגנתה. בראשית נובמבר החל גירוש יהודי הבירה אל וינה - לימים כונה הגירוש "צעדות המוות" - כדי לבנות ביצורים להגנתה. גם אז נחלץ ולנברג לעזרת היהודים: הוא רדף במכוניתו אחרי השיירות והצליח להוציא מהן מאות בעלי דרכונים ולהחזירם לעיר. ב-29 בנובמבר 1944 הוחל בהקמת הגטו בבודפשט, ונכלאו בו כמעט 70 אלף יהודים אשר הועברו מהבתים המסומנים לגטו סגור. מ-15 במאי עד 9 ביולי 1944 עזבו את הונגריה 147 רכבות של קרונות משא אטומים, ובהם 434,351 יהודים. רובם נאספו מערי השדה ומחמישים וחמישה גטאות ומקומות ריכוז גדולים במשך כשמונה שבועות בלבד. רוב יהודי הונגריה נרצחו בתאי הגזים באושוויץ-בירקנאו, זמן קצר לאחר הגעתם למחנה
ב-26 בדצמבר השלים הצבא האדום את כיתורה של בודפשט, ועד אמצע פברואר שוחררו בודה ופשט. אין נתונים מדויקים על מספר היהודים ששרדו בעיר, אך ההערכות הן שבעת השחרור היו בגטו כ-70 אלף יהודים, 25 אלף יהודים תחת חסות דיפלומטית ועוד כ-25 אלף שהסתתרו (בדרך כלל בתעודות אריות מזויפות). סך הכול נותרו בעיר 120 אלף יהודים מ-200 אלף היהודים שהתגוררו בבודפשט לפני שכבשו אותה הגרמנים.
פרשת קסטנר:
הסערה הציבורית שהתחוללה בארץ בשנות ה-50 הקיפה את כל שכבות החברה. עניינה של הסערה היה אחת הסוגיות הקשות בתקופת השואה – יהודים שהצילו יהודים. הוויכוחים המרים על הצלתם של יהודי הונגריה – עד כמה ידעו מנהיגי היהודים על גורל היהודים המשולחים מהונגריה ואם היה אפשר להזהיר אותם בטרם עת או לעשות יותר למען הצלתם - לא נפסקו גם כאשר הגיעו הניצולים לארץ. מושא ויכוח מפורסם כזה היה ישראל קסטנר, מחברי ועדת ההצלה והעזרה בבודפשט שהצילה יהודים רבים בתקופת הכיבוש הגרמני ולפניו.
ישראל קסטנר היה עיתונאי, עורך דין ומנהיג ציוני. הוא נולד בעיר קלוז', שם החל את פעילותו הציונית, ולאחר סיפוח טרנסילבניה הצפונית להונגריה, ב-1940, עבר לבודפשט. בראשית 1943 היה קסטנר לסגן הנשיא של ועדת העזרה וההצלה בבודפשט ולמעשה היה האישיות הבולטת בוועדה. חברי הוועדה ידעו על המתחולל בפולין ובמקומות אחרים וניסו להפיץ את המידע, אך היהודים בהונגריה לא האמינו בנכונותו.
לאחר שכבשו הגרמנים את הונגריה במרס 1943, היו מגעים בין הוועדה ובין קבוצת אנשי ס"ס בראשותו של אדולף אייכמן שהיה ממונה על ההוצאה לפועל של התכנית להשמדת יהודי הונגריה. קסטנר היה סבור שבנסיבות ששררו בהונגריה, פתח ההצלה היחיד ליהודים הוא במשא ומתן עם הגרמנים. לכן ניתנו לס"ס סכומי כסף גדולים, ובמאי נשלח יואל ברנד לקושטא לשאת ולתת על שחרור יהודים רבים תמורת שליחת משאיות וחומרים שונים לגרמניה. (העסקה נודעה בשם "סחורה תמורת דם".) בסוף יוני יצאה מהונגריה רכבת ובה 1,684 יהודים שבחרו מנהיג הוועדה קומויי וסגנו קסטנר. ברכבת היו בני משפחתו של קסטנר וחבריו מקלוז', אך בעיקר נציגי כל המפלגות, הסיעות הדתיות ועשירים ששילמו סכומי כסף גדולים כדי לממן את שחרור האחרים. קסטנר היה סבור שהמקרה יהווה תקדים, אולם דבר זה לא קרה ולא נעשו עוד משלוחים כאלה. הרכבת הופנתה תחילה לברגן-בלזן, אך לבסוף הגיעו כל היהודים שבה לשווייץ ובכך ניצלו חייהם. אחרי המלחמה נקרא קסטנר לסייע לחוקרים במשפטי נירנברג אשר חקרו את מעשיהם של הפושעים הנאציים. במשפט העיד קסטנר לטובת כמה פושעים נאציים, בהם קורט בכר (שעמו נשא ונתן על "רכבת ההצלה").
קסטנר עלה לישראל וב-1954 הגיש תביעת דיבה נגד מלכיאל גרינוולד משום שהאשימו בבגידה ובאחריות למותם של יהודים רבים מהונגריה. פרקליטו של הנתבע, שמואל תמיר, הפך את המשפט לכתב אישום נגד קסטנר עצמו, וכן ניווט את המשפט לאפיקים פוליטיים נגד מפלגת השלטון מפא"י. השופט בנימין הלוי קיבל את רוב טענותיו של גרינוולד ופסק שקסטנר "מכר את נשמתו לשטן" כשנשא ונתן עם הגרמנים וש"רכבת קסטנר" הייתה פתח הצלה לקרוביו ולחבריו. בפסק הדין הסופי בינואר 1958 זיכה בית המשפט העליון את קסטנר מכל ההאשמות. קסטנר לא זכה לראות את זיכויו – עשרה חודשים לפני כן רצחו אותו קיצונים לאומנים.
פרשה זו ממחישה את הטרגדיה שהמשיכה ללוות את ניצולי השואה כאן בארץ, שנים לאחר סיומה של המלחמה. השאלות המטרידות - עד כמה ידעו מנהיגי הקהילה על היקף ההשמדה, אם ניתן כל המידע האפשרי על כך ומה עוד היה אפשר לעשות ולא נעשה כדי להציל יהודים – ממשיכות להעסיק את ציבור הניצולים והחוקרים גם היום.
איך אנחנו יודעים את זה?
מעבר לשימוש במרכז המידע אודות השואה בו מצאנו מושגים, ארגונים, מקומות ודמויות מפתח, נעזרנו גם במאגר התערוכות המקוונות של יד ושם (שימו לב שבתחתית העמוד ניתן להרחיב לרשימת התערוכות המלאה), ערכנו חיפוש באנציקלופדיה של הגטאות כמו גם בתת-אתר העוסק בחסידי אומות העולם, וכן בחומרים חינוכיים מגוונים העומדים לרשותכם. בנוסף, כדאי לבקר בסביבת הלמידה על הונגריה בתקופת מלחמת העולם השנייה והשואה, המגישה לכם את המידע הבסיסי והחשוב ביותר בעניין זה. יתר על כן, בדקנו את הנושאים בהם עוסק כתב העת המקוון זיקה וערכנו חיפוש בארכיון יד ושם, בו ניתן לערוך ביקור ולהיעזר בצוות הארכיון על מנת לנהל חיפוש משמעותי ומקיף ולמצוא מסמכים יוצאי דופן העומדים לרשות המבקר. יש לציין כי תלמיד המעוניין להרחיב את עבודתו ולהשתמש במקורות ויזואליים, יכול להיעזר במאגר התצלומים של יד ושם. מעבר לכך, פרשת קסטנר מסעירה עד היום את החברה הישראלית ובאתר יד ושם נמצאים חומרים רבים העומדים לרשות המשתמש.
מקום המוות: אושוויץ, אוקטובר 1944; נשארה בלאגר C ושם מתה עם שתי בנותיה (מתוך דף העד).
היכן מתה הלן ובאילו נסיבות?
ניתן ללמוד מתוך דף העד של הלן שוורץ, כי ביוני רוכזו היא ובני משפחתה בבית החרושת ללבנים "מונור", שם שהו במשך כחודש בשטח פתוח ללא מחסה. משם הובלו בני המשפחה בקרונות למחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ-בירקנאו בגירוש של יותר מ-400 אלף יהודי הונגריה בקיץ 1944. הלן ובנותיה הופרדו מאב המשפחה, עברו את הסלקציה הראשונית והיו לאסירות במחנה. הלן שהתה עם שלוש בנותיה בלאגר (מחנה) C. בלאגר זה שוכנו רוב הנשים שהגיעו מהונגריה ולא נשלחו לתאי הגזים מיד עם הגיען. כעבור ארבעה חודשים מתה הלן עם שתיים מבנותיה. נסיבות המוות אינן ידועות לממלאת דף העד. בעלה של הלן, ינה-יעקב, נרצח ככל הנראה בתאי הגזים, זמן קצר אחרי הגיעו למחנה. בתה הבכורה, שרה, אמה של רינה אביגדורי, הועברה באוקטובר 1944 לברגן-בלזן ונותרה בת המשפחה היחידה שנותרה בחיים. חודש לאחר הירצחם של בני משפחת שוורץ באושוויץ, בנובמבר 1944, ניתנה הוראה להפסיק את ההשמדה בתאי הגזים במחנה. פינוי המחנה החל תוך שחיילי הצבא האדום מתקדמים במהירות מערבה. במלחמת העולם השנייה נספו כ-564 אלף מיהודי הונגריה. כ-63 אלף נספו עוד לפני הכיבוש הנאצי (בגדודי העבודה וכו'). האחרים נספו בתקופת הכיבוש הגרמני של הונגריה.
איך אנחנו יודעים את זה?
גם כאן נעזרנו במידע המצוי במרכז המידע אודות השואה ובאנציקלופדיה של הגטאות.
פרטיו של ממלא דף העד: רינה אביגדורי (שוורץ), נכדתה של הלן שוורץ.
מה ידוע על ממלאת דף העד?
את דף העד שלפנינו מילאה רינה אביגדורי (לבית שוורץ), נכדתה של הלן שוורץ, בשנת 1999. אביגדורי ציינה שהיא אינה ניצולת שואה. בחיפוש בהיכל השמות נמצא כי רינה מילאה דפי עד על כל בני משפחתה של הלן, וכן על סבה, סבתה ודודתה מצד אביה. לעיתים חיפוש בארכיון יד ושם, על שם ממלא דף העד או שם הנספה מעלה מסמכים נוספים רלוונטיים לחקר. מתברר כי נוסף על דף העד שמילאה, שלחה רינה אביגדורי ליד ושם ריאיון שעשתה עם אמה שרה, ובו מידע רב וחשוב הנוגע לחייה ולמשפחתה של הלן שוורץ, אמה של שרה. תוכלו לעיין בו פה, ולהרחיב את הפרטים הידועים לנו על הלן שוורץ ומשפחתה.
איך אנחנו יודעים את זה?
מעבר לשימוש במרכז המידע אודות השואה, ערכנו חיפוש תחת שם המצהיר "רינה אביגדורי". חיפוש מתקדם במאגר המרכזי של שמות קורבנות השואה יכול להניב, באופן זה, את עץ המשפחה של רינה אביגדורי משני צידי הוריה. כאשר נבדוק את דפי העד של המשפחה המורחבת תיחשף בפנינו המשפחה כולה וסיפורם של בני המשפחה (כפי שניתן לראות בקישוריות לדפי העד המופיעות לעיל).
