מבוא ומטרות
היחידה שלפניכם מהווה דרך ייחודית, בין-תחומית, עבור אנשי חינוך להוראת השואה בכיתה. היא מורכבת מארבעה שירים המצורפים ליצירות אמנות מקוריות שנוצרו במיוחד עבור יחידה זו. כל שיר, מלווה ביצירת אמנות תואמת, מאפשר גישה חופשית ומגוונת לנושא הנידון בשיר, ונותן לתלמידים הזדמנות להתחבר אליו ברמות שונות. התמונות צוירו על-ידי אמנית ספציפית המציגה את התרשמותה האישית מהשירים. היבט הבין-תחומי זה יוצר דרכים חלופיות שבהן תלמידים שונים יכולים להשתמש בכישורי למידה שונים כדי להתמודד עם החומרים המוצגים.
מטרות היחידה:
- ניתוח שירים וציורים על-ידי ניתוח קשרים בין פרשנות ספרותית ואמנותית
- חקר שאלת הזהות היהודית לאחר השואה
- דיון בהפקת לקחים אוניברסליים בעקבות השואה
- דיון בחקר השואה דרך שירה
- הפניית התלמידים לעיסוק ביצירות אמנות אישיות
שימוש בשירה כאמצעי להוראת השואה מבוסס על ההנחה כי אמירה אישית, האופיינית לרוב שירי השואה, יכולה לעורר עניין בנושא ביתר אפקטיביות מאשר הגישה ההיסטורית. שירים מאפשרים להציג מבט אישי פנימי וזאת בניגוד לתיאור המרוחק יותר של ההיסטוריון. המימד האנושי, שהוא לעתים קרובות המוקד של שירה, ימשוך תשומת לב ביתר קלות מאשר האופי האימפרסונלי של התיאור ההיסטורי.
השירים שנבחרו כאן דומים לאבנים בצבעים שונים שמהוות חלק מפסיפס מורכב ומתארים, באופן אישי מאוד, זוויות שונות של התמונה המלאה. הם אינם קשורים זה לזה ולא תלויים זה בזה, אף על פי שניתן, כמובן, לפתח נקודות התייחסות משותפות בין כמה מהם על מנת להגיע לניתוח ומסקנות מעמיקים יותר.
הנושאים המובאים בשירים מוצגים בטבלה הבאה:
משורר | שם שיר | נושא |
|---|---|---|
פרימו לוי | שְׁמַ֖ע | חשיבות העדות לדורות הבאים |
| פאול פרידמן | הָפַרְפַּר | שיר גטו |
דן פגיס | כָּתוּב בְּעִפָּרוֹן בַּקָּרוֹן הֶחָתוּם | נושאים מגוונים |
מרטין נימולר | תְּחִלָּה הֵם בָּאוּ לָקַחַת הַיְּהוּדִים | העומדים מן הצד |
פרימו לוי/ שמע
שְׁמַ֖ע/ פרימו לוי
אַתֶּם הַחַיִּים בְּטוּחִים
בְּבָתֵּיכֶם הַחֲמִימִים
אַתֶּם הַמּוֹצְאִים בְּשׁוּבְכֶם בָּעֶרֶב
מָזוֹן חַם וּפָנִים יְדִידוּתִיּוֹת:
חִשְׁבוּ: הֲזֶהוּ אָדָם
הָעוֹבֵד בַּבֹּץ
וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ שָׁלוֹם
הַנֶּאֱבָק עַל חֲצִי לֶחֶם
וּמֵת בִּגְלַל כֵּן אוֹ בִּגְלַל לֹא.
חִשְׁבוּ: הֲזוֹהִי אִשָּׁה
בְּלִי שֵׂעָר וּבְלִי שֵׁם
בְּלִי כֹּחַ עוֹד לִזְכּוֹר
רֵיקוּת הָעֵינַיִם וְקֹר הָרֶחֶם.
וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּכֶם
חֲקוּקִים עַל לְבַבְכֶם
בְּשִׁבְתְּכֶם בַּבַּיִת וּבְלֶכְתְּכֶם בַּדֶּרֶךְ
בְּשָׁכְבְּכֶם וּבְקוּמְכֶם.
וְשִׁנַּנְתֶּם אוֹתָם לִבְנֵיכֶם
אוֹ שֶׁיִּמּוֹט הַבַּיִת, וּמַחֲלָה
תִּפּוֹל עֲלֵיכֶם,
וְצֶאֱצָאֵיכֶם יָסֵבּוּ אֶת פְּנֵיהֶם מִכֶּם.
פרימו לוי – משורר וסופר יהודי איטלקי. נולד בטורינו שבאיטליה בשנת 1919. לפני מלחמת העולם השנייה עסק בכימיה תעשייתית. בשנת 1943 נעצר ונשלח לאושוויץ. הוא שרד בסופו של דבר בזכות "תועלתו" לנאצים ככימאי. ספרו הידוע ביותר הוא 'הזהו אדם?', בו כתב על התקופה בה היה אסיר במחנה אושוויץ. החוויות הקשות שעבר בתקופה השואה לא הרפו ממנו עד שבשנת 1987 הוא התאבד.
הצעה למורה לדיון
1. ניתן לחלק את השיר לשלושה חלקים. אילו חלקים?
תיאור השגרה והנוחות בהווה, לאחר המלחמה בבית הראשון, תיאור השואה בבית השני ואזהרה לכלל האנושות בבית השלישי.
2. אל מי פונה לוי במילה אתם? מה הוא מבקש מהם?
3. לאיזו תפילה מתייחס השיר? מדוע בחר לוי דווקא בתפילה זו?
הבית השלישי מזכיר חלק מ'קריאת שמע' (שורות 3-6) ומכאן שם השיר – 'שמע'. הפרפרזה שעושה לוי לארבע שורות אלו מהתפילה היא הרקע לאזהרה רבת-העוצמה שלו ולהתראה לדורות הבאים, לחנך את ילדיהם לפי הלקחים מהשואה. תפילת שמע נאמרת פעמיים ביום, ערב ובוקר. לוי רוצה להנכיח ולקבע את זיכרון השואה ומה שאירע, שיהיה חקוק ונוכח תמיד, כמו קריאת שמע. לצפייה במבנה קריאת שמע לחץ כאן.
4. מהו האיום שעולה משלוש השורות האחרונות?
בשורות אלו ישנו איום שנשמע קיצוני. יש לזכור שהשיר נכתב כשנה לאחר שלוי השתחרר ממחנה אושוויץ-בירקנאו ועוצמת הרגשות שלו באה לידי ביטוי בשורות אלו. לפי לוי, אם אירועי השואה ישכחו ולקחים לא יילמדו, אירועים כאלו יחזרו על עצמם. ואז אלו היושבים בטוחה בבתיהם, בבית הראשון, ביתם יתמוטט עליהם.
דן פגיס/ כָּתוּב בְּעִפָּרוֹן בַּקָּרוֹן הֶחָתוּם
כָּתוּב בְּעִפָּרוֹן בַּקָּרוֹן הֶחָתוּם/ דן פגיס
כָּאן בַּמִּשְׁלוֹחַ הַזֶּה
אֲנִי חַוָּה
עִם הֶבֶל בְּנִי
אִם תִּרְאוּ אֶת בְּנִי הַגָּדוֹל
קַיִן בֶּן אָדָם
תַּגִּידוּ לוֹ שֶׁאֲנִי
דן פגיס – סופר; נולד בבוקובינה בשנת 1930. בצעירותו נכלאה במחנה ריכוז באוקראינה, משם ברח בסופו של דבר. הוא עלה לישראל בשנת 1946 ולימד ספרות עברית של ימי הביניים באוניברסיטה העברית בירושלים. פגיס הפך לאחד הקולות מלאי החיים והמרץ בשירה העברית המודרנית. התייחסותו לשואה בשיריו מוזכרת בעקיפין דרך שימוש בדימויים תנכיים או מיסטיים. הוא נפטר בשנת 1986.
הצעה למורה לדיון
1. לאיזה אירוע תנכי מתייחס השיר? מדוע משווה המשורר בין שני האירועים?
פגיס מזכיר בשיר את המשפחה האוניברסלית הראשונה – אדם, חווה, קין והבל. פגיס יוצר בשיר חיבור ישיר של יכולת האדם לחולל רוע מהרצח הראשון עד לרצח ההמוני בשואה באמצעות חיבור סיפורם של קין והבל לשואה דרך כותרת השיר.
2 .אילו נושאים מוזכרים בשיר?
הרצח הראשון; מקומה של האם באירוע התנכי ובתקופת השואה; גורל היהודים בתקופת השואה; הצורך להשאיר עדות, מסר כלשהוא.
3. מהיכן ניתן להבין שמדובר בשיר העוסק בשואה?
פגיס נוגע רק בעקיפין ברצח הבל בידי אחיו קין, ובדומה לכך, כך גם נושא השואה מוזכר בעקיפין בכותרת השיר. הנגיעות 'הקלות' הללו עוזרות להגדיל את פוטנציאל הנושאים המרומזים בשיר הקצר.
4. מה לדעתכם מבקשת האם להגיד?
האם מבקשת להעביר מסר אחרון לבנה, אך המסר נותר ללא ניסוח. אפשר לדון כאן על הצורך העז של הקוקבנות להשאיר אחריהם עדות אך לעיתים ללא יכולת לנסח ולתאר את שהתרחש.
5. כיצד מסתיים השיר, האם יש לו סוף ברור? מדוע בחר המשורר במוטיב זה?
השיר בעצם לא מסתיים, הוא מחזורי ואפשר לקרוא אותו מההתחלה לסוף שוב ושוב. בצורה זו פגיס מדגיש את עניין ההיסטוריה המחזורית מהרצח הראשון עד לרצח ההמוני בתקופת השואה.
התבוננו בציור של האמנית ליז אלסבי.
תארו מה אתם רואים. מי הדמויות המופיעות לדעתכם בציור?
האם ניתן להבין באיזו סיטואציה הם נמצאים?
מה מיוחד בדרך מה מוצגות הדמויות?
פאול פרידמן/הפרפר
הָפַרְפַּר/ פאול פרידמן
הוא היה אחרון, האחרון שבהם.
צבעו הצהוב היה מר ומסנוור,
כדמעת החמה באבן צחורה כי תקיש,
צבעו כזה, כזה.
בקלות התעופף למרומים,
ודאי רצה לנשק עולמי האחרון.
זה שבעה שבועות אני פה,
"גטואיזירט"
יקיריי מצאוני פה,
גם מרגניות קוראות לעברי,
אף ענף הערמון הלבן בחצר:
ופרפר לא ראיתי.
הוא היה האחרון -
אין פרפרים בגטו
פאול פרידמן - פרידמן היה משורר צעיר מגטו טרזינשטאט. מעט ידוע עליו אבל ככל הנראה היה בן 17 כאשר כתב את השיר 'הפרפר'. שיר זה נמצא במחבוא בגטו יחד עם שירים אחרים של ילדים מגטו טרזינשטאט בסוף מלחמת העולם השנייה. בסופו של דבר הוא נשלח לאושוויץ, שם נרצח ב – 29 בספטמבר 1944.
הצעה למורה לדיון
1.השיר נע בין שני קטבים, השלילי והחיובי, האופטימי והפסימי. אילו ביטויים מרמזים על כך?
התבוננו בציור של האמנית ליז אלסבי.
1.האם גם כאן ניתן לדעתכם לראות שני קטבים, פסימי ואופטימי?
הציור מאוד ממוקד מבחינת הגוונים. הניגוד בין הכהה והבהיר מקביל להבזקי האופטימיות והפסימיות בשיר.
2.מה מסמל הפרפר? מדוע בחר המשורר דווקא בו?
3.המשורר כותב: "צבעו היה מר ומסנוור". מדוע בחר המשורר בתיאורים שליליים לתיאור צבעו של הפרפר?
הצבע הצהוב מלא חיות, בניגוד לחיים בגטו. ולכן הוא נתפס בעיני פרידמן כמר ומסנוור
מרטין נימולר/תחילה הם באו לקחת את היהודים
תְּחִלָּה הֵם בָּאוּ לָקַחַת הַיְּהוּדִים/ מרטין נימולר
תחילה הם באו לקחת היהודים
ולא השמעתי את קולי, מפני שלא הייתי יהודי;
ואז הם באו ולקחו את הקומוניסטים –
ולא השמעתי את קולי,
מפני שלא הייתי קומוניסט;
ואז הם באו ולקחו את חברי האיגוד המקצועי
ולא השמעתי את קולי,
מפני שלא הייתי חבר האיגוד המקצועי;
ואז הם באו ולקחו אותי –
וכבר לא נותר אדם,
לדבר בעדי.
מרטין נימולר – כומר ותיאולוג, נולד בגרמניה בשנת 1892. למרות שבתחילה תמך במדיניותו של היטלר, בסופו של דבר התנגד אליו ואל דרכו. הוא נעצר.
הצעה למורה לדיון
1. אלו קבוצות מופיעות בשיר? מה משותף להן?
כל הקבוצות נרדפו על ידי הנאצים, מתוך תפיסה אידיאולוגית כי הן בעלי תפיסות שצריכות להיעלם מן העולם.
2. התבוננו בתצלומים המצורפים. מה התופעה העולה מן השיר? האם לדעתכם היא ייחודית דווקא לתקופת השואה?
הנאציים לא נתקלו בשום התנגדות כאשר רדפו והפלו מתנגדים פוליטיים או דתיים של המשטר הנאצי . תופעה זו מוכרת בשם 'העומדים מן הצד'. שאלה זו יכולה להוביל לדיון בנושא.
התבוננו בציור של האמנית ליז אלסבי.
על מה הדמויות מביטות?
תארו את התחושה העולה מן הציור.
מדוע בחרה הציירת בזווית זו לציור?
מה מייצג לדעתכם הכתם האדום?
