הביטו בכרזה שלפניכם:
מהם המוטיבים המרכזיים המופיעים בכרזה?
הכרזה הזוכה בתחרות עיצוב הכרזה הממלכתית תשפ"ג (2023)
הכרזה שלפניכם בנויה משלושה מוטיבים מרכזיים. המסגרת היא מפה שמעניקה לכרזה נופח מוחשי של מקום על פני האדמה. לעומתם שני המוטיבים האחרים מופשטים. האחד הינו העיגול הצהוב שנדמה כשמש במלואה הנותנת מאורה על האדמה. המוטיב המרכזי מונח על גבי המפה והוא כתם שחור. במבט ראשון קשה למקם את אותו הכתם השחור. עולה השאלה האם הוא מצוי מעל פני האדמה? חלקו נראה שוקע פנימה מתחת לפני השטח. מהי הצורה שנדמית לפנינו? מהי משמעות הכתם השחור שמופיע כדימוי על פני המפה? מה יכול לסמל מיקומו מעל ומתחת לפני האדמה? מהי משמעותה של השמש המאירה ואיך נותר הכתם השחור כה כהה בעוד השמש מאירה עליו? האם לדעתם יש משמעות למפה והאם היא עומדת בניגוד לשני המוטיבים האחרים?
מטרת הדיון היא להתייחס לפן האומנותי והחידתי של הכרזה. לאפשר לתלמידים להתדיין בייצוג של מרד גטו ורשה כפי שמצטייר על גבי הכרזה. לאחר דיון זה הציגו בפניהם את המפה שלפניכם:
מפת גטו ורשה בזמן המרד.
מהם ההבדלים של ייצוג גבולות הגטו בין המפה לבין הכרזה?
מדוע לדעתכם בחרה המעצבת את הדימוי של גבולות הגטו למוטיב המרכזי של הכרזה חציון 80 שנה למרד גטו ורשה?
למורה: אין תשובה אחת לשאלה שנשאלה כאן. מטרת הדיון היא להשוות בין מציאות לייצוג. המציאות של רחובות הגטו הופכת בזיכרון לכתם שחור גדול שקשה להאירו, הוא יורד לתהום הנשייה ומבקש מאתנו לבדוק מה קרה שם באמת, לפני השקיעה הגדולה.
לפניכם הסבר למושג 'מרד גטו ורשה'. צפו בסרטון הקצר בכדי שהדיון בכיתה ייבנה על ההקשר ההיסטורי הנכון.
צפו בקטעי העדויות שלפניכם
לפניכם עדויותיהם של ניצולי מרד גטו ורשה. חלקם לחמו במרד וחלקם היו שייכים לציבור היהודי שהתבצר מתחת לפני האדמה בבונקרים שהוכנו עוד קודם למרד והיוו בסופו של דבר חלק אינטגרלי מהמרד עצמו. במהלך המרד הגרמנים למעשה כבשו בונקר אחר בונקר, עד אשר החליטו להעלות את הבניינים באש, כך שלא ניתן היה להישאר בבונקרים שתחתיהם, ובכך הכניעו את המרד.
המרד אם כן היה, , מרד שחלקו על פני השטח וחלקו מתחת לפני השטח - כמו בדימוי המרכזי של הכתם – מפת הגטו שבכרזה. מיעוט הלוחמים עמדו מעל פני האדמה עם הנשק הדל שהיה בידם מול הכוחות הצבאיים האימתניים של הגרמנים. בעוד רוב הגטו הלוחם התבצר מתחת לפני השטח, עמוק באדמה למשך שבועות.
נקודות מרכזיות לצפייה:
עדותו של פרופ' ישראל גוטמן, לוחם במרד גטו ורשה והיסטוריון.
- איך ייתכן שימי הלחימה היו מעטים אך המרד נמשך שבועות?
- באיזו מידה ההתבצרות בתוך הבונקרים הייתה משמעותית בזמן המרד?
- מהי להבנתכם, משמעות עדותו של פרופ' גוטמן?
עדותה של לאה זהיב
- "אנחנו היינו בבונקר ומעלינו היו שלוש ארבע קומות"- נסו לדמיין שורה זו על גבי הכרזה. היכן הייתם ממקמים אותה? כיצד? מדוע?
- לאה זהיב מתארת את היציאה מהבונקר, העליה לפני השטח שבו התגלתה לפניהם שריפת הענק שכילתה את הגטו. בסוף עדותה, כשהיא מתארת כיצד הם שבו אל הבונקר היא אומרת "ידענו שבבונקר אנחנו מחכים למעשה לסוף" מה למעשה מתארת לאה בעדותה? מה קורה לאזור הגטו שבו היא נמצאת?
עדותו של הלוחם שמחה רותם
"אנחנו עזבנו את השטח אחרי שהשטח שלנו עמד בלהבות" - מה המשמעות של שריפת הגטו? מה נותר מהמקום, הבתים, הרחובות וקווי המתאר של האזור?
האם לאחר הצפייה בעדויות ממרד גטו ורשה הדימוי של הכתם השחור על המפה מקבל עבורכם משמעות והבנה שונה?
למורה: אזור הגטו עלה בלהבות וכפי שמתואר בעדויות האספלט הפך לנוזלי ולא היה בית שעמד על תילו. אותו דימוי העולה מן הכרזה הוא שטח שהתכלה לחלוטין והפך לאפר. הכיליון הפיסי עמד בהלימה עם כליונה של יהדות ורשה, בירתה של פולין בה חיו המספר הגדול ביותר של יהודים לפני השואה ובזמן השואה.
המרד היה בסופו של דבר מרד עממי שכלל את המרחב הטופוגרפי של כל אזור הגטו בשעתו. הדימוי העולה מן הכרזה צובע את האזור כולו בשחור. השמש הממשיכה בשלה וזורחת לא יכולה להאיר על ואת הבתים והרחובות שעלו בלהבות.
לסיכום:
"כוח הוא כוח הזרוע, גבורה – גבורת הלב" (רש"י)
אנטק צוקרמן בראיון שנערך לציון 25 שנים למרד נשאל יצחק צוקרמן מראשי הארגון היהודי הלוחם בגטו ורשה, מה הם הלקחים הצבאיים-טקטיים שיש ללמוד מהמרד. זו היתה תשובתו:
"אני לא חושב שישנו צורך אמיתי לנתח את המרד במונחים צבאיים. זו הייתה מלחמה של פחות מאלף אנשים כנגד צבא אדיר ולאף אחד לא היה ספק מה תהיה התוצאה. המרד אינו מקרה שיש ללמדו בבתי ספר צבאיים… אם ישנו בית ספר שבו לומדים את הרוח האנושית, שם המרד צריך להיות מקצוע מרכזי. מה שחשוב ללמוד הוא הכוח שהפגינו הנערים היהודיים, אחרי שנים של עוני, מחסור והשפלה – הכוח לעמוד כנגד משמידיהם, ולבחור בעצמם איך ימותו, והבחירה הייתה: טרבלינקה או מרד, אינני יודע אם קיימת אמת מידה מקובלת ללמוד את זה"
מה למדתם על המרד מהעדויות ובאיזה אופן מילותיו של אנטק צוקרמן מוסיפות להבנה זו?
מהו ההבדל בין כוח לגבורה על פי רשי" ובאיזו מידה ההבחנה בין השניים יכולה להיות לעזר בניסיון להבין את משמעות ההתנגדות היהודית בזמן השואה?
האם ניתן לקשור בין האמירה של צוקרמן: "אינני יודע אם קיימת אמת מידה מקובלת ללמוד את זה" למפה המשורטטת בכרזה?
למורה: בנימוקי השופטים לבחירה בכרזה הזוכה כתוב כך:
...המרד, הוא מופע אחד של התנגדות וגבורה יהודית בשואה. יהודים בשואה נקטו בסוגי התנגדות שונים. שרטוט מפת הגטו המקיפה את כלל אוכלוסייתו מרחיבה את נושא ההתנגדות למופעיו הרבים והמגוונים...
המרד בוורשה שהשנה אנו מציינים לו 80 שנה הפך לסמל מובהק של לחימה פיסית בזמן השואה. אך בראי השנים התברר שמושג ההתנגדות בגטו ורשה היה קשור בעבותות לחברה היהודית הכוללת ולתפיסות עולם ערכיות שהובילו את תושבי הגטו לשיתוף פעולה עם קבוצת הלוחמים. הלוחמים הצעירים הפכו בגטו ללוחמי מחתרת ובמשך חודשי הגטו הקשים היו הם מובילי ההתנגדות הרוחנית והעמידה. צעירים אלו יצרו וטיפחו מערכות סעד פנימיות וטרחו על חינוך מחתרתי. הוציאו גיליונות של עיתונות מחתרת שעסקה במלחמה אך באותה התלהבות נתנה מזור לנפש והייתה במה לפרסומים ספרותיים. ראייה מורכבת זו של מרד גטו ורשה הכרחית כדי שנוכל להבין את משמעות החיים שם בזמנים של גירושים ומוות ולהעריך ביתר שאת את גבורתם של צעירים ששיכלו ומסרו את עצמם למושג של סולידריות ושכלו כל הקיצים הובילו את הציבור למרד שנרשם כסמל בהיסטוריה.
