מיועד לתלמידי חטיבה ותיכון
משך פעילות שעה
מטרות:
היכרות עם 'חווית האסיר' באושוויץ דרך שאלות ותשובות אישיות של הניצולים, ולאו דווקא דרך הסיפור ההיסטורי--כרונולוגי .
עיבוד רגשי של 'המפגש הבלתי פורמלי' עם ניצולי השואה והנושאים העולים מהסרטונים באמצעות הכרטיסיות.
מהלך הפעילות –
התלמידים יצפו בסרטוני "שאלות שרצינו לשאול – שיחות עם ניצולי שואה" ולאחר מכן ידונו בתשובות הניצולים דרך השאלות לדיון והכרטיסיות המצורפות.
מחנה אושוויץ-בירקנאו היה הגדול מבין המחנות הנאציים שהוקמו על אדמת פולין, ושימש כמחנה ריכוז, עבודה והשמדה. נרצחו בו כמיליון יהודים.
רוב המגורשים אליו היו יהודים, שרובם הגדול נשלחו מיד אל תאי הגזים. רק חלק קטן מן הבאים עברו את הסלקציה ונבחרו לעבודות כפייה במחנה עצמו ובמפעלי חימוש שהיו ממוקמים במחנות הלוויין. כל יום טמן בחובו סכנת חיים, משום שבקרב האסירים שהוצבו לעבודה נערכו סלקציות נוספות במסדרים שהתקיימו כמה פעמים ביום. החלשים והחולים הוצאו אל מחוץ לשורה ונשלחו אל תאי הגזים. במחנה שרר משטר נוקשה שהיה מבוסס על מערכת ענישה ועינויים ורק מעטים הצליחו לשרוד.
לפניכם סרטוני שיחות עם ניצולי שואה, ששרדו את מחנה אושוויץ-בירקנאו. תוכלו לשמוע על ההגעה למחנה, חיי היומיום בו והזיכרונות המלווים אותם עד היום, כל יום. לאחר מכן, עברו לפעילות והדיון החינוכיים.
נקודות למחשבה בזמן הצפייה ולדיון בעקבותיה
- מה הזיכרון מהמחנה שחוזר בתשובותיהם? על מה זה מעיד לדעתכם?
- מה ניתן לדעתכם ללמוד מתשובותיהם בנושא הגעגוע, על מה שאבד להם?
- איזו מילה חוזרת ועולה בתשובותיהם? מה ניתן ללמוד מכך על הקיום במחנה?
- עם איזו תחושה הם מתארים שהסתובבו האסירים במחנה? איך לדעתכם תחושה זו השפיעה עליהם?
- ניצולים אלו היו בגיל ההתבגרות עם הגיעם לאושוויץ. על אלו קשיים השייכים לגיל זה הם נאלצו להתמודד?
- איזו תשובה הפתיעה אתכם במיוחד? האם לדעתכם היתה שאלה שלא הייתה צריכה להישאל?
- בחרו את אחת התשובות שהיא משמעותית בעיניכם במיוחד, והסבירו במה היא משמעותית לדעתכם.
- אילו שאלות נוספות הייתם רוצים לשאול את הניצולים?
פעילות
לפניכם משפטים שאמרו הניצולים בתשובותיהם. בחרו את המשפט שמשקף לדעתכם באופן המשמעותי ביותר את החוויה של להיות אסיר במחנה אושוויץ – מדוע בחרתם דווקא משפט זה?
- אתה לא יודע כלום ואף אחד לא מסביר כלום – משה העליון
- למה הוא לא שם יד עלי, להגיד לי שלום – רחל חנן
- היינו שווים כלום וספרו אותנו כאילו אנחנו יהלומים – מרדכי צ'כנובר
- האמנתי שאני יוצא מהמחנה – משה העליון
- מישהו היה מבין שזה נשאר לי לכל החיים – רחל חנן
- אני לא יודע להסביר את זה, איך זה שנשארתי בחיים – מרדכי צ'כנובר
- זה אחד המצבים שקיימים במחנה, אין מה לעשות – משה העליון
- ברגע שיש כלום, על מה את יכולה לחשוב? – רחל חנן
- בן אדם נורמלי לא מסוגל להבין מה שהיה בגיהנום – מרדכי צ'כנובר
- לא בכינו. לא שאלנו. לא כלום – רחל חנן
- מי שהיה באושוויץ, לא יכול להשתחרר מאושוויץ – מרדכי צכנובר
- מה אני אעשה עכשיו בלי אמא? – מרדכי צ'כנובר
- לוקחים ממך את הכל – רחל חנן
- התחושה הייתה שאני נידון למוות ומחכה להוצאת גזר הדין – מרדכי צ'חנובר
- לא ידעת מה הולך לקרות – אתה יכול לחיות ואתה יכול למות – משה העליון
- קורה משהו, ואתה נזכר – משה העליון
- אי אפשר לדעת מתי זה מתעורר – רחל חנן
למורה: ניתן להדפיס כרטיסיות ובהם משפטים אלו, ולאפשר לתלמידים לבחור כרטיסייה, או לתלות אותם על דפי A4 ולבקש מהתלמידים לכתוב תגובות ומחשבות בעקבותיהם.
להדפסת הכרטיסיות>
למידה משמעותית ועיבוד רגשי באמצעות כרטיסיות:
למידה משמעותית עוברת דרך הרגש והחוויה. נתינת מקום לממד הרגשי בלמידה חשובה מאד – היא מאפשרת להם להציף אל מעל פני השטח עולם שלעיתים קרובות אינו נשמע. העיבוד הרגשי גם מאפשר למורה להכיר ולפרש את הלך הרוח בכיתה. כל אלו נכונים שבעתיים כאשר עוסקים בנושאים מורכבים ואף קשים, כגון נושא השואה.
חלק מתפקידו של איש החינוך הוא לסייע לתלמידים לעבד את הנושא ולדון בו, לבחון אותו במרחב בטוח ומכיל. עיבוד החוויה הרגשית, מפנה את התלמידים להקשבה, למידה והפנמת הנושא.
כרטיסיות הינם עזר מצויין לעיבוד רגשי שכזה. הם מאפשרים לתלמידים להתחבר לרגשות שלהם ולבטא אותם. אנו ממליצים לפזר את הכרטיסיות על רצפה או על שולחן מרכזי גדול ולתת לכל תלמיד לבחור כרטיסיה ובה היגד מסויים ולהסביר מדוע בחרו בו.