מערך שיעור בנושא: סיפורים נבחרים – חסידי אומות העולם

טניה וחיים איפ שהו בתחילת שנת 1944 בגטו קובנה שבליטא. חבר מהגטו, בשם שאמס, סיפר להם על ליטאי בשם יונאס, המבקש להציל יהודים. התברר כי באותו הזמן כבר הסתיר יונאס את ילדו בן הארבע של שאמס ועתה ביקש לצרף אליו גם את הורי הילד. ליונאס הליטאי היה תנאי אחד מופלא: על שאמס למצוא עבורו עוד יהודים אותם יוכל להציל.

טניה איפ מספרת:

"תחילה היו לבעלי היסוסים בנוגע לסידור הזה מכיוון ש[הוא] לא היה מסוגל להציע לאיש כסף. כל מה שהיה שייך לנו [כבר] נלקח מאיתנו. בעלי גם לא יכול היה להעלות על דעתו שליטאי יעשה דבר כזה רק על מנת להציל יהודי. אבל יונאס הוכיח את עצמו כאיש יוצא מגדר הרגיל. איש שלא פוגשים אלא לעיתים רחוקות - איש ישר, אמין, נחרץ בדעתו וללא פחד. למעשה, הוא סיכן את חייו וחיי משפחתו. הוא היה לנו כמו אב - איש שיש להוקיר".1

דבריה של טניה איפ פורשים לפנינו את המצב הקשה בו עמדו יהודים רבים שחשבו להסתייע בלא-יהודים על מנת להינצל. ראשית, מרבית המצילים ביקשו תמורה כספית להסתכנותם למרות שהיהודים נותרו חסרי כל, ומשפחת היפ שיערה שכך גם ידרוש יונאס. יתר על כן, דבריה חושפים את פחדם של היהודים מפני כל אדם ואת חששם שגם מי שאינו נאצי או משתף פעולה עלול להיות אנטישמי. גם היהודים ידעו כי הסתרתם מסכנת את מציליהם ועדות זו מציגה לא רק את הסיבות שפעלו נגד הצלת היהודים אלא גם מדגישה את אומץ ליבו של יונאס ושל שאר חסידי אומות העולם.

דיון חינוכי:

• מה יכולים ללמד אותנו ההיסוסים של חיים, בעלה של המספרת, על הקשיים בהצלת היהודים?
• מה יכולים ללמד אותנו ההיסוסים של חיים על יונאס בפרט ועל חסידי אומות העולם בכלל?

החלק השני בשירו של חיים חפר מובא כאן כדי להרחיב את הדיון בדילמה של המצילים. במקור הקודם ראינו את ההתלבטויות, כפי שסיפרו עליהם היהודים. כאן חפר מחריף את ההתלבטות: סכנת החיים של המצילים. מוסיה גרשנמן שניצלה גם היא בזכות יונאס מתארת את המקום שבו החביא את היהודים:

"המחבוא היה בנוי כקרון שינה ברכבת. במעבר [הוא] שם שולחן קטן ומעליו תלה מפה של אירופה שיהיה אפשר לעקוב אחרי המצב בחזיתות. [יונאס] הכניס גם מכשיר קולט רדיו עם אוזניות והיה אפשר לשמוע את החדשות המקומיות. את הקירות כיסה בקרשים ... כל יום היה בא להוציא את הדלי ששמונה איש עשו בו את צרכיהם! גודל המחבוא היה 8.5 מטר מרובע. שם ישבנו שמונה איש חודשים רבים, ובסוף היינו 10 איש מבלי שיצאנו אפילו פעם אחת".

מוסיה מספרת שבכל יום היה יונאס יורד אליהם  "ונשאר כמעט כל הלילה לשוחח אתנו רוב הלילות... הוא סיפר לנו שבשביל דנוטה, הבת שאהב כל-כך, החליט לשכור חדר בעיר קובנה הקרובה כדי שאם יגלו אותנו תישאר לכל הפחות היא בחיים. הוא היה מודע כל-כך לסיכון שלקח עליו והבין היטב מה עלול לקרות לו".2

גם דבריו של מוסיה גרשנמן מעידים על סכנת החיים שנטלו על עצמם חסידי אומות העולם. אך הוא גם מעלה תכונה נוספת של המציל החורגת מדאגה לצרכים הפיסיים של היהודים המסתתרים (קורת גג, מזון ופינוי צרכים). עדותו מצביעה על חשיבות היחס האנושי והחברי כלפי היהודים ועידודם על ידי מידע בדבר התקדמות המלחמה.

דיון חינוכי:

• האם למדתם מדבריה של מוסיה גרשנמן דברים נוספים על יונאס?

• 1. 1
• 2. 2

הצלת היהודים הייתה כרוכה בסכנה גדולה, לעתים אף בסכנת חיים. הגרמנים הודיעו כי גזר דינו של העוזר ליהודים הוא מוות. מדוע בכל זאת הסתכנו אנשים אלו בהצלת אנשים זרים לחלוטין?

מתוך נאומו של חסיד אומות העולם אוסקר שינדלר במעמד נטיעת העץ לכבודו בשדרת חסידי אומות העולם ביד ושם, 1962:

"אכן לא היה קל בימים ההם. שום דבר לא היה קל. גם בזמנים האלה כל אחד היה צריך להיות בסדר - אבל אל תשכחו כי אז [כל] אחד פחד מהשני - גם הגרמנים. אני השתדלתי להיות בסדר ואילו היו יותר גרמנים שהיו מוכנים לסכן עצמם ודאי היה המצב אחר.

...לי היו לא מעט צרות בגלל התעסקותי ביהודים... באתי לפולין לעשות עסקים ולא להציל יהודים. אבל נתקלתי ביהודים. ... לא קשה היה לי לברוח עם רכושי - אבל נשארתי אתכם עד הסוף. היום קל לדבר על כך אבל אז הכל היה קשה. כי כאשר רציתי בויליצ'קה להציל 6 יהודים או להוציא מהקרונות 35 יהודים, חששתי לשתף בזה אנשים אחרים, [כאמור, כל] אחד פחד מהשני. נכון כי היה לי האומץ. ...

לא נשקתי אתכם אבל אהבתי אתכם והשתדלתי לעשות כמיטב יכולתי, ולעזור באותם המקרים שלא יכלתם לעזור לעצמכם".3

סיפורו של אוסקר שינדלר מוכר לרבים בזכות סרטו של סטיבן שפילברג "רשימת שינדלר". השימוש בנאומו של שינדלר יכול לסייע לנו במשימה החינוכית של חשיבה מחודשת על נושא חסידי אומות העולם. שינדלר מדגיש את הקושי היום-יומי שליווה את מצילי היהודים. הוא גם מעלה את עניין המניעים והתכנון של ההצלה ובכך מאפשר לנו לדון בסוגיה זו לגבי המצילים.

דיון חינוכי:

• כיצד אוסקר שינלדר מסביר את מעשיו?
• לתלמידים שצפו בסרט רשימת שינדלר: אילו פנים נוספות על אלו המוצגות בסרט, מופיעות בדבריו של אוסקר שינדלר?

למקורות נוספים העוסקים באוסקר שינדלר.
לתערוכה מקוונת על רשימת שינדלר.

• 3. 3

יופ וסטרוויל, הוא חסיד אומות עולם הולנדי שסייע לעשרות יהודים להסתתר בהולנד ואף עזר להבריח רבים מהם מחוץ לגבולותיה לארצות נייטרליות. בשנת 1944, במהלך ניסיון הצלה של שתי נערות יהודיות נעצר ויסטרוויל על ידי הגסטפו. הוא עונה באופן אכזרי אך לא הסגיר את שמות חבריו לפעילות ההצלה ואת המידע הרב אודות יהודים מסתתרים שהיה ברשותו. באוגוסט 1944 הוצא ויסטרוויל להורג. ימים ספורים קודם לכן הוא כתב שיר לידידיו:

לזכרו של יופ וסטרוויל נשתל יער בישראל הנושא את שמו. יופ וסטרוויל שהיה מורה טען כי לא יוכל לחנך כאשר הוא איננו מוחה או פועל כנגד המעשים הנוראיים של הנאצים. בזכות מעשיו הוא היה מופת לאדם הפועל על פי צו מצפונו על אף המחיר הכבד.

דיון חינוכי:

• "ועשרתי, עשרתי מאד..." - במה התעשר לפי דעתך יופ וסטרוויל?
• מדוע אמר יופ וסטרוויל לפני מותו "היינו הך אם אמות"?

הנער דוד ברח מהעיר לוצק שבפולין והותיר מאחוריו את הוריו. תחילה קיבל מקלט אצל משפחה פולנית, אותם הכיר טרם המלחמה, ולאחר מכן התחבא אצל משפחה אוקראינית. יותר מארבעים שנה הוסיף דוד להתכתב עם מציליו האוקראינים. באחד המכתבים כותב מצילו, איוואן יאציוק, כך:

"אני שמח שלמרות כל השנים לא שכחת אותי. אתה כותב לי, שעץ יינטע לכבודי בעיר הנצח ירושלים, בירת העמים. אבל אינני זכאי לכבוד זה או אחר, כי כולנו חולפים עם המוות. צל כבד מכביד על מצפוני. אולי יכולתי לעשות יותר למען עמך בימים הנוראים ההם כאשר ראיתי את אחיך נושאים אבנים כבדות ומתחננים לפיסת לחם מעוברי-אורח - נוצרים כביכול...".5

לעתים זכו היהודים לעזרה מצד נוצרים אדוקים אשר שאפו לעזור ל"עם הנבחר" או שביטאו תפיסה נוצרית של חסד וחמלה. פעמים אחרות היו אלו האתאיסטים, ובעיקר הקומוניסטים שסייעו ליהודים. לא פעם, אנשים שחשו כמיעוט, לאומי או דתי, חשו צורך לעזור ליהודים הנרדפים בבחינת הזדהות.

דיון חינוכי:

• מה המשמעות של אות חסידי אומות העולם מבחינתו של איוואן יאציוק?
• כיצד איוואן יאציוק רואה ומסביר את מעשיו?

פעמים רבות היתה ההצלה כרוכה בכאב גדול, כאב הפרידה. חוסר היכולת להציל את המשפחה כולה דרש את ניתוקם של אבות ואמהות מילדיהם, וצעירים מהוריהם המזדקנים.

בון, 12 ביוני 1942

ילדים אהובים ויקרים,
אתם עומדים לנגד עיני בצורה חיה, אך פעמים רבות אנו מקווים שהמלחמה תסתיים בקרוב ואז היינו ממהרים אליכם. הרעיון כל כך נהדר שהוא משאיר אותי זקופה, אך לרוע המזל אין להימלט מן הגורל... קיווינו שלא נצטרך לעזוב, שנוכל להישאר כאן עד סיום המלחמה כדי למהר אליכם, אך הגורל לא רוצה בכך.
... כך אני נפרדת מכם. בדמעות ובנשיקות אני מחבקת אתכם. האל הטוב, שמור על כולם והענק להם אושר.
אמא

ילדי האהובים ביותר,
עומדים אנו לפני היציאה אל הבלתי ידוע, והיות ואין אנו יודעים מה יקרה לנו בדרך בלתי ידועה זו, רוצים אנחנו לפנות אליכם בשורות מספר.
חבים אנו הרבה לעלמה הלה בנטה... עד כדי כך שספק אם תוכלו לפצות אותה. אם לא נתראה, גם למשפחת אורדינגן שגרה באותו מקום ושהכירה אתכם היטב...
אבא6

• 4. 4
• 5. 5
• 6. 6

רבים מחסידי אומות העולם נשארו אלמונים. לפעמים אין בידינו עדות על מעשי המצילים שכן היהודים נתפסו ונרצחו; במקרים אחרים, נהרגו גם המצילים. לעתים ניצלו ילדים צעירים אשר אינם מסוגלים לזהות את מיטיביהם. כך למשל כותבת ילדה שניצלה עם משפחתה אך אינה יכולה להודות למצילה אלא רק לספר את סיפור ההצלה:

"...ביום ראשון של תחילת המלחמה אסף דודי [את משפחתו]... ו[הם] עזבו את העיר. ...הגענו לכפר... כעבור לילה או שניים, העיר אותנו האיכר בשעות הקטנות של הלילה בצעקות ודרש שנעזוב את הבית עם כל החפצים באומרו שהגרמנים נמצאים 15 ק"מ מהכפר ו[שאנשים] סיפרו לו שהם הורגים כל אחד אשר מסתיר יהודים או את רכושם...
נמלטנו על נפשנו מזרחה... בלילה האחרון... עצרנו בכפר גדול אצל איכר... ביקשנו מבעל הבית שייסע אתנו מזרחה עד הכפר הבא, אך הוא סירב [וגם האחרים סירבו].
פתאום יצא מהקבוצה... צעיר כבן 20-30 ואמר: 'אני אקח אתכם'. קמה סביבו המולה עם דרישה שיחזור בו. גם הסבירו לו מה מצפה לו כשיחזור. אך הוא בשלו... 'אתם רוצים להרוג אותם, לא אתן...'. צעקו לו: 'הגרמנים יהרגו אותך אם תעזור להם להימלט'.
...באה בריצה... אשתו עם תינוק על הידיים והתחננה: 'אם אינך מרחם עלי, אם אינך חס על עצמך, חוס על הילד, אל תשאיר אותנו לבד, יהרגו אותם ואין לנו לחם לאכול. אם יספרו לגרמנים, יהרגו אותך, מה אכפת לך מהיהודים?...'
האיש, מבלי לענות לאשתו, מבלי לחבק את התינוק, חילק את החפצים והאנשים בין שתי העגלות ויצאנו לדרך...
כאשר הבענו את חששותינו ש...כל הכפר יזנק בעקבותינו, הסביר שאין חשש, כי בחר בדרך אשר תטשטש את עקבותינו. הוא הוציא אותנו מאזור הסכנה, סירב להמשיך אתנו, נפרד וחזר. כאשר רצו דודי ואבי לשלם לאיש ישר ויקר זה, הוא סירב לתשלום באופן מוחלט.
זכור לי כאשר ישבתי בעגלתו, אבי שאל אותו מה יעשה כאשר יחזור והכפריים כל-כך עוינים לו, והוא ענה: 'יהרגו אז יהרגו, אני את חובתי מילאתי, לא יכולתי לתת יד לרצח'.
...[אף אחד ממשפחתי] לא זכר את שם הכפר... הייתי מוכנה לנסוע לחפש את הכפר, אך אין לי סימן למקום..."7

דיון חינוכי:

• על איזה קושי או על מחיר אישי מלמד מקור זה על חסידי אומות העולם?
• מה היו המניעים של כל אחת מהקבוצות והדמויות המתוארות במכתב?
• מדוע לפי דעתכם שלחה האישה את המכתב אף שלא יכלה לתת את שם מצילה כדי שיוכר חסיד אומות העולם?

• 7. 7

יד ושם מעניק אות הוקרה בשם העם היהודי ומדינת ישראל לאותם אנשים ששמו את נפשם בכפם כדי להציל יהודים ממוות בתקופת השואה שלא על מנת לקבל פרס. עד היום הוכרזו כחסידי אומות העולם כ-20 אלף איש.