מערך שיעור ליום השואה
מיועד לתלמידי כיתות ה'-ו'
משך הפעילות: שעה וחצי
שיעור זה מנסה לגעת בנקודת המפגש בין השואה להקמתה של מדינת ישראל בהיבט האישי. בשיעור ננסה לבחון את התהליך שעברו ילדים ניצולי שואה מסיום המלחמה ועד שלבי הקליטה הראשוניים בארץ. בסוף המלחמה נשארו בגרמניה ופולין כ-250 אלף יהודים ששרדו מהשואה. יהודים אלו עמדו לפני השבר והריק הגדול שהותירה השואה, והיה עליהם לשקם את חייהם. רבים מהם הסתייעו בארגונים יהודיים וציוניים והגיעו למוסדות שונים כגון מחנות עקורים, שם החלו לנסות לשקם את חייהם. בקרב ניצולים אלו היה שיעור גדול של ילדים. רוב הילדים הניצולים הסתתרו בתקופת המלחמה בזהות שאולה או חזרו מהאזורים המזרחיים של ברית המועצות, לשם נמלטו עם משפחותיהם בראשית המלחמה. ילדים אלו עמדו מול מציאות חדשה, לא מוכרת. לחלק מהילדים היו בני משפחה או מבוגרים אחרים ששמרו עליהם, אך רבים מהם מצאו עצמם בודדים בסוף המלחמה.
נעקוב אחר סיפוריהם של חמישה ילדים ניצולים. נלמד על הקשיים שהיה עליהם להתמודד אתם בסוף המלחמה, על ההתלבטות בשאלה היכן ימשיכו וישקמו את חייהם, ועל ההחלטה לעלות לארץ ותהליך הקליטה הראשוני בה.
אודות
אודותהצגת פריט
מערך הכולל פעילות בעקבות סיפוריהם של 5 ניצולי שואה משלב השחרור ועד השיקום והעלייה לישראל.
שיקולים לבחירה
השיעור עוסק בנושא החזרה לחיים, והבחירה לעלות לארץ כנושא חשוב המאפשר לתלמידים ללמוד על השואה מתוך נקודת המבט של השיקום והבנייה שלאחריה. הוא יכול להוות חוליה בתהליך חינוכי אשר אף יגשר בין העיסוק בנושא השואה לבין המעבר ליום העצמאות ומשמעותו בשדה החינוכי.
המערך מביא את סיפוריהם של 5 נערים שניצלו, הקשיים שהיה עליהם להתמודד אתם בסוף המלחמה, את ההתלבטות בשאלה היכן ימשיכו וישקמו את חייהם, את ההחלטה לעלות לארץ כבחירה שנבעה ממגוון מניעים, ואת תהליך הקליטה הראשוני בה.
מושגים
- השחרור
- החזרה לחיים
- העפלה
- שארית הפליטה
- ילדים בשואה
סוגיות ומוקדים לדיון
- כוחות של בנייה ושיקום ומקורותיהם.
- הגורמים השונים שהשפיעו על המשך דרכם של הילדים הניצולים.
- מגוון מניעים וגורמים לעלייה לארץ כמייצגים פנים שונות של משמעותה של מדינת ישראל.
- התאקלמות וקליטה על קשייהן והדרכים להתגבר עליהם.
- "לבנות ולהבנות" – תרומת הניצולים למדינת ישראל.
- קבלת האחר ונתינה.
הצעות לפעילות
המערך בנוי ל-2-3 שיעורים ויכול להיות מופעל באופן מודולרי על פי ההתאמה לדרכי העבודה של הכיתה או השכבה.
פתיחה במליאה
פתיחה במליאה
'ילדים לבדם', 1946, גואש על נייר. שמואל בק (עם תום המלחמה שהה במחנה העקורים לנדסברג בגרמניה). תרומת האמן
בשלהי שנת 1944 וראשית שנת 1945, כשהסתיימה מלחמת העולם השנייה באירופה, הגיעה אל סופה גם השואה. הניצולים שוחררו מן המחנות והחלו לצאת ממקומות המסתור.
הצג לפני התלמידים את הציור:
את הציור צייר בשנת 1946, שנה לאחר תום המלחמה, שמואל בק, ניצול בן 13. דון עם התלמידים בשאלות האלה:
- אילו תחושות מעורר בכם הציור?
- הציור נקרא "ילדים לבדם". מדוע בחר הצייר שם זה?
- אילו מחשבות ושאלות הטרידו, לדעתכם, ילדים במצבם של הילדים שבציור?
חלקו את הכיתה לחמש קבוצות. כל אחת מהן תתמקד בעדותו של ניצול אחר. כל עדות מחולקת לכרטיסיות על פי נושאים. בכל אחד משלבי השיעור יתמקדו התלמידים בנושא (כרטיסייה) אחר. בסיום העבודה על כל אחת מן הכרטיסיות יהיה דיון כיתתי.
שימו לב: יש טקסטים בשתי רמות קושי, כפי שמסומן בכרטיסיות, וכדאי להתאים את הכרטיסיות לרמת התלמידים.
סוף המלחמה והשחרור
סוף המלחמה והשחרורקריאה ועבודה בקבוצות - כרטיסייה 1
כל קבוצה תקבל את הכרטיסייה הראשונה בסיפור הניצול שהיא תקרא ותמלא את המשימות האלה:
- ערכו רשימה של כל הרגשות המובעים בסיפור.
- ערכו רשימה של הקשיים שהילד מתאר.
- בחרו משפט המתאר את השינוי שחולל רגע השחרור.
דיון במליאה:
- מה היו תחושות הילדים עם השחרור?
- עם איזה קושי נאלצו הילדים להתמודד?
- איזה שינוי חולל השחרור בחייהם של הילדים?
שימו לב למורכבות שבדברי הניצולים על תחושותיהם; מחד מתוארות תחושות של שמחה והקלה ומאידך, מתוארות תחושות של דאגה, פחד, עצב וחוסר ודאות. כדאי להבהיר לתלמידים שחלק מהניצולים מגלים רק עכשיו את היותם יתומים ובודדים ולדון במשמעות של היותם יחידים בעולם.
הצג שוב את הציור ילדים לבדם לפני התלמידים, ודון עמם בשאלות האלה:
- נסו לשער לאן מועדות פניהם של הילדים?
בשלב זה כדאי לדון בגורמים שהיו יכולים להשפיע על המשך דרכם של הילדים: עם מי נמצא הילד בזמן השחרור? מי היה הצבא המשחרר? האם נותרו קרובי משפחה והיכן? מה הילדים מחפשים – בית, משפחה, מזון או מחסה? היכן יכלו למצוא את מבוקשם? איזה חינוך קיבל הילד בבית (ציוני, דתי וכו')? ועוד.
רבים מן הניצולים העדיפו לעזוב את אירופה משום שהייתה קשורה בזיכרונם לאימי השואה. חלק מהם בחרו לעלות לארץ. בשיעור זה בחרנו להתמקד בילדים שעלו לישראל.
ההחלטה לעלות לארץ ישראל והמסע אליה
ההחלטה לעלות לארץ ישראל והמסע אליהקריאה ועבודה בקבוצות: כרטיסייה 2
לאחר קריאת הטקסטים התלמידים מתבקשים למלא את המשימות האלה:
- בחרו משפט שמסביר את המשמעות של העלייה ארצה בעיני הילד.
- ציירו או תארו את אחת החוויות המשמעותיות בעיניכם שעבר הילד. הסבירו את בחירתכם.
דיון במליאה:
- מי החליט לעלות לארץ ומדוע?
- עם אילו קשים היה על הילדים להתמודד בדרכם ארצה?
- מה היו הציפיות והחששות לקראת העלייה לארץ?
- מה הייתה המשמעות של ההגעה לארץ עבור הילד?
גם בשלב זה עדיין נאלצו הילדים לנהוג כמבוגרים משום שלא היה מבוגר שיעזור להם לפלס את דרכם במציאות שהיתה עדיין כאוטית.
תהליך ההחלטה של כל ילד היה שונה והושפע מגורמים שונים כגון החינוך בבית והצוואה טרם המלחמה, תחושה של קרבה לציונות בעקבות האנטישמיות, החיפוש אחר קרובי משפחה, נסיבות שהובילו את הילדים להצטרף לקבוצה שהתכוננה לעלייה לארץ ועוד.
לפיכך גם המשמעויות של העלייה שונות: הרפתקה, מימוש שאיפות ציוניות, מימוש הצו המשפחתי, חיפוש אחר ביטחון ועוד.
התקופה הראשונה בארץ
התקופה הראשונה בארץקריאה ועבודה בקבוצות: כרטיסייה 3
בכרטיסייה כתובות כמה שאלות, והתלמידים מתבקשים לענות עליהן לפני הקריאה ובמהלכה:
דיון
- מה לדעתכם הקשיים הכרוכים במעבר לארץ חדשה?
- מה הקושי העיקרי של הילדים בתקופה הראשונה בארץ?
- האם הקושי של ילדים אלו שונה מהקשיים שחווים אנשים המהגרים לארץ חדשה?
- לו יכולתם לעזור לילדים בקליטתם בארץ, מה הייתם עושים למענם? הסבירו את בחירתכם.
מומלץ לדבר עם התלמידים על קליטת העולים היום.
דיון ופעילות סיכום – מסר לילדי מדינת ישראל
דיון ופעילות סיכום – מסר לילדי מדינת ישראלהרב ישראל מאיר לאו אמר על סוף המלחמה: "לאחר שש שנים של נעילת שערים, נפתח לפתע שער, והתחילו חיים חדשים. עולם אחר לחלוטין החל. היתה זו תחושה עמוקה של בראשית".
דונו עם התלמידים בשאלות האלה:
- מדוע לדעתכם בחר הרב לאו לתאר את החיים החדשים במילה "בראשית"?
- האם לדעתכם מילה זו מתארת במדויק את מצבם של הניצולים לאחר השואה? מדוע?
אין ספק כי אימי השואה השפיעו על הניצולים בראשית תהליך שיקומם ואף לאחר מכן. כדאי לדבר עם התלמידים על הכוחות שנדרשו מהניצולים כדי להתמודד עם הקשיים ועם הזיכרונות בבניית חייהם החדשים.
- מה הייתם רוצים לאחל ולומר לניצול שאת סיפורו קראתם או לכל ניצול אחר שאתם מכירים?
הציגו את המסר של העדים לתלמידים:
שאלנו את העדים שאת סיפוריהם קראתם אם יש להם מסר אל הילדים במדינת ישראל היום.
ביבליוגרפיה וחומרים נוספים
ביבליוגרפיה וחומרים נוספיםכל הקטעים המובאים בשיעור זה לקוחים מתוך הספרים הבאים:
- אורלב אורי, חיילי עופרת, ספריית פועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר 1967.
- אורלב אורי, משחק החול, כתר 2005.
- מורגנשטרן נעמי, בת כזאת רצינו, יד ושם תשס"ז.
- מורגנשטרן נעמי, רציתי לעוף כמו פרפר, יד ושם תש"ס.
- שפירא יוסף, מעבר לחומות, הוצאת המחבר 2005.
- לאו ישראל מאיר, אל תשלח ידך אל הנער, ידיעות אחרונות וספרי חמד 2005.
פעילות חינוכית
תערוכה מקוונת
טקס
מן המחקר
