שיעור ב: שירי עם בגטו וילנה – מציאות החיים לנוכח המוות כפי שהיא משתקפת בשירים שנכתבו בו

מיועד לתלמידי תיכון

ב-24 ביוני 1941 כבשו הגרמנים את וילנה. בעת כיבושה חיו בה 57,000 יהודים, כשליש מתושבי העיר. ימים ספורים לאחר הכיבוש החלו רציחות המוניות של יהודי העיר בבורות הירי בפונאר. ב-6 בספטמבר 1941 רוכזו בגטו 40,000 היהודים שנותרו בעיר. בארבעת החודשים הבאים, עד ינואר 1942, נמשכו הרציחות וכ-20,000 מיהודי הגטו נרצחו בפונאר. במציאות זו היה המוות נוכח בגטו כבר מראשיתו.
מה היה מקומה של השירה העממית במציאות זו של חיים בצל המוות? אילו תכנים נוצקו לתוך השירים בגטו? אילו מנגינות נשמעו בגטו, מהיכן נבעו ועל אילו צרכים של היהודים ששרו אותם ענו? 

השיעור שלפניכם בוחן את השתקפות מציאות החיים בגטו בשירים שנכתבו והושרו בו ואת התפקידים שמילאו השירים בחיי היהודים בגטו באותה מציאות מורכבת. לשם בחינת ההיבטים השונים נביא לפני התלמידים בראשונה את תופעת השירה העממית באופן כללי, ולאחר מכן ננתח את השירים, תוך שילוב קטעי יומן מהגטו, מוקד לדיון בתוכני השירים.

לגירסת הדפסה לתלמיד

א. מבוא: דיון – מקומם של שירי עם בתיעוד חיי היהודים בשואה

על השירה העממית בתקופת השואה כותב החוקר משה פראגר:

השיר העממי נבע ופרץ מכל עבר ומבעד לכל סדק, בכל התנאים ובכל הנסיבות [...] לא היתה אולי אף נקודת-ריכוז אחת של היהודים המעונים תחת עול הנאצים, אשר לא יצרה לה פזמוני-שירה עממיים משלה ולצרכיה.1

• כיצד אפשר להסביר את התופעה שמשה פראגר מתאר? מה גרם ליהודים לשיר בכל מקום ובכל מצב בתקופה קשה זו?

ההיסטוריונית שירלי גילברט מציעה הסבר למשמעותם של השירים בעבור היהודים בתקופת השואה. קראו את דבריה וענו על השאלה:

"[...] בהיותם מנותקים – הן במישור הרגשי הן במישור הפיזי – חשו הקרבנות שחיוני שמשהו או מישהו יינצל כדי להעיד על מה שקרה: שהשיר שלהם "ממעמקי הגיהינום" יישמע וש"האחים מעבר לים" יבכו את האבדן. במיוחד מפני שהשירים יכלו להיות מועברים בעל פה ממקום למקום, הם נהיו לכלי מתבקש לצורך כך, ולראיה – מילות השיר עצמן מבטאות לעתים את הכוונה הזאת באופן חד-משמעי."2

• מה הייתה חשיבותם של השירים בעיני היהודים ששרו אותם בשואה, על פי הקטע שקראתם? מדוע, לטענת הכותבת, השירים התאימו לתפקיד זה?

שירי השואה נועדו לשמש עדות ואמצעי הנצחה. הדרך שבה נפוצו השירים – מפה לאוזן – אפשרה להעביר באמצעותם מידע שלא היה אפשר להעביר בדרכים אחרות.

דיון בכיתה

• מהם מאפייניה הייחודיים של עדות מסוג זה? מה אפשר ללמוד משיר שאי אפשר ללמוד בדרך אחרת? (נסו לחשוב: באילו מצבים אנשים שרים? במה שונה השירה מדיבור?)

בשיעור זה ננסה "להאזין לגטו" ולהכיר את סיפורו באופן מעט שונה – דרך שירים שליוו את היהודים שחיו בו.

ב. פעילות: מציאות החיים בגטאות לאור ניתוח שירים וקטעי יומן

• 1. 1
• 2. 2

לפניכם קטעים מיומנו של יצחק רודשבסקי, נער מגטו וילנה, המספר על המציאות שבה שרו יהודים בגטו. קראו את הקטעים שלהלן וענו על השאלות:

יום רביעי, 25 בנובמבר 1942.
יומנו בגיטו התחיל היום בבהלה, בפניקה, בפחד-מוות. השערים סגורים, הרחובות חסומים, תחנת החלוקה סגורה, כל פקידי היודנראט נעצרו בתיאטרון ותעודותיהם נלקחו מהם. בגטו דממת-מוות. מאות אנשים שכבו היום במחבואים [...]3

• מה הייתה להערכתכם השפעתם של אירועים מעין אלו על היהודים בגטו?

• 3. 3

רחוב בשכונה יהודית, וילנה, לפני המלחמה

יום חמישי, 11 בדצמבר 1942
...עד מאוחר בלילה שרנו, יחד עם הגדולים, שירים המספרים על נעורים ותקווה... ישבנו ליד השולחנות הדלים ואכלנו פשטידה עם קפה, והיינו כל כך מאושרים, כל-כך מאושרים. השירים הזדמרו זה אחרי זה. כבר שעה שתים-עשרה. אנחנו כאילו שיכורים מחדות-נעורים. לא רוצים ללכת הביתה. שירים מתפרצים וכלל אינם רוצים להיפסק...4

• שימו לב לסמיכות של שני התיאורים ביומנו של רודשבסקי: כיצד אפשר להסביר את הפער הבולט בין שני התיאורים?

רודשסבקי מתאר צורך מסוים שמילאו השירים בעיני היהודים במציאות החיים בגטו וילנה. כעת נשמע ונקרא מספר שירים מגטו זה, וננסה לחשוב: מה עשה אותם לפופולריים כל כך? האם הם עונים על הצורך שמזכיר רודשבסקי? איזה פן בחיי הגטו מדגישים שירים אלו במיוחד?

משימת האזנה

על פי המוזיקה בחרו בהגדרה שלדעתכם מתאימה לשיר מההגדרות האלה (במה לדעתכם, על פי המוזיקה, עוסק השיר?): 
שירי אהבה; שירי ערש; שירי הומור וסטירה; שירי דלות, עמל ומצוקה; שירים חסידיים; שירי חיילים; שירי ילדים; שירי מחול.

"המנון הנוער"

האזינו למנגינת השיר, וסמנו בדף את ההגדרה המתאימה לדעתכם. 

להורדת קובץ השמע.

• איזו אווירה המוזיקה משרה?

מארש (שיר לכת): מוזיקה קצבית שנועדה ללוות ולעודד צועדים בסך, בעיקר במצעדים צבאיים או חגיגיים. המוזיקה של המארש כתובה בקצב זוגי מכיוון שעליה ללוות את קצב הצעידה בימין-שמאל.

קראו את השיר:

ביצוע: חבורת רננים. בתוך: תחת זיו כוכבי שמים, ניגונים של זיכרון. בית לוחמי הגטאות.

קצ'רגינסקי כתב את השיר בשנת 1942, ללחן שהיה קיים לפני המלחמה. השיר הוקדש למועדון הנוער בגטו, ומקהלת ילדים שרה אותו בכל אירועי המועדון. הציבור היה נוהג לקום על רגליו בזמן השירה.

• 4. 4

יצחק רודאשבסקי בדרכו לבית הספר, וילנה, פולין.

• מהי התשובה שמספק השיר למציאות החיים בגטו וילנה?
• קצ'רגינסקי כתב את השיר הזה ללחן שהיה קיים עוד לפני המלחמה. מדוע לדעתכם בחר בסוג זה של מוזיקה?
• מדוע לדעתכם היה שיר זה אהוב כל כך אצל הנוער והתושבים בכלל בגטו?

"אביב"

האזינו למנגינת השיר, וסמנו בדף את ההגדרה המתאימה לדעתכם.

Caroline Koczan, voc., percussion
Petra Konecny, voc., flute
Franz Ruttner, voc., accordion
Maria Gollini, violin, voc.
Katrin Schüler Springorum, guitar, voc.
Bernhard Ziegler, double bass, voc

להורדת קובץ השמע.

• איזו אווירה משרה המוזיקה?

מוזיקת טנגו: שירי הטנגו עוסקים על פי רוב בסיפור על יחסים שבינו לבינה, ובדרך כלל מדובר בהם על שברון לב, כאב, אכזבה, געגועים, ניכור ורגשות אחרים של צער ויגון, אולי בהשפעת המלנכוליה המובנית של המוזיקה. הטנגו נולד בארגנטינה והגיע לאירופה המערבית עם תזמורות נודדות. במזרח אירופה נחשפו למוזיקה הזאת דרך האזנה לרדיו ולתקליטים. רבים מהמוזיקאים הגדולים בפולין היו יהודים, וכניסתו של הטנגו לפולין הייתה קשורה בהם במידה רבה. מסיבה זו נכתבו גם שירים רבים ביידיש במנגינות של טנגו – לפני השואה ובשואה.

קראו את השיר:

את השיר כתב קצ'רגינסקי עם מות אשתו ברברה ב-1943. את מילות השיר הלחין אברהם ברודנו, מחברי התאטרון היהודי בגטו וילנה שנרצח במחנה באסטוניה.השיר נפוץ בגטאות שונים, במחנות וביערות הפרטיזנים.

לשיר במלואו, לחצו כאן.

• איזו כותרת אחרת הייתם נותנים לשיר זה?
• מדוע לדעתכם בחר המשורר לקרוא לשירו אביב?
• מה מוסיפה המוזיקה לתוכן השיר?
• מדוע לדעתכם נהיה שיר אישי זה בגטו לשיר עם?

"פונאר"

האזינו למנגינת השיר, וסמנו בדף את ההגדרה המתאימה לדעתכם. 

• איזו אווירה יוצרת המוזיקה?

שירי ערש: הספרות היהודית עשירה בשירי ערש. שיר ערש נועד להרגיע את הפעוט ולהשרות עליו רוח טובה כדי להרדימו תוך מנוחה ושלווה. היו שירי ערש עצובים ומלאי געגועים – שירי דאגה לאב שנסע למרחקים או נלקח לסיביר וכדומה – אבל ביסודם היו שירי הערש מבוססים על ביטויי רוך ועדנה. גם שירי העצב מתובלים בדברי הרגעה: "אל דאגה בני... גם אתה גיבור תהיה כשתגדל". מוטיבים מסורתיים אלה נעדרים משירי הערש בתקופת השואה, ואת מקומם תופסים אלמנטים של חרדה ואימה.5

• 5. 5

א. סוצקבר וש. קאטשכינסקי במרפסת דירתם בגטו וילנה, פולין

באפריל 1943 נערכה בגטו וילנה תחרות מוזיקה, ואחד ממשתתפיה היה אלכסנדר וולקוביסקי (לימים תמיר), בנו של הרופא נוח וולקוביסקי. אלכסנדר היה אז בן אחת עשרה ולתחרות הגיש יצירה לפסנתר פרי עטו, פיאנו שמה. המתחרים האחרים היו מוזיקאים מקצועיים. אלכסנדר זכה בפרס הרביעי – הישג עצום לילד בן אחת עשרה. לאחר התחרות כתב אביו בית אחד של שיר בפולנית – "chico chico" (שקט שקט) שמו. 

את הבית הזה תרגם המשורר קצ'רגינסקי ליידיש ואף הוסיף שני בתים משלו. את השיר שרו בקביעות בגטו זמרי מקהלת גטו וילנה.

לשיר במלואו, לחצו כאן.

• אילו תחושות מעורר בכם השיר?
• כיצד אפשר להסביר את העובדה שהשיר הפך לאחד משיריה הקבועים של מקהלת הגטו – איזה צורך הוא מילא בעבור היהודים במציאות החיים בגטו וילנה?
• מאילו בחינות שיר זה דומה – במילים ובלחן – לשירי ערש רגילים, ובמה הוא שונה מהם?

האזינו למנגינת השיר, וסמנו בדף את ההגדרה המתאימה לדעתכם. 

להורדת קובץ השמע.

• איזו אווירה המוזיקה משרה?

קברט: תאטרון מוזיקלי עם מאפיינים סאטיריים, ביקורתיים, מתגרים ומתריסים. הקברט נולד בצרפת בסוף המאה ה-19. בימי רפובליקת ויימאר התפתח מאוד בגרמניה והתפשט לכל אירופה. בברלין 85% מאנשי הקברט היו יהודים. המוזיקה היא חלק אינטגרטיבי מסוג התאטרון הזה. הקברט פונה אל הקהל הרחב, ולכן המוזיקה מאוד קליטה. אך היא גם מתאפיינת פעמים רבות בחדשנות ובתעוזה.

קראו את השיר:

שיר של אחד הקברטים האחרונים בגטו, אוגוסט 1943. כתב אותו בגטו לייב רוזנטל. רוב שירי הקברט עברו מיד מההופעות בבמה לתפוצה רחבה ברחובות הגטו.

• השיר נכתב בזמן סמוך מאוד לחיסולו של הגטו, בספטמבר 1943. איזו משמעות מיוחדת מקבל השיר לנוכח עובדה זו?
• מה מקומה של המוזיקה בשיר זה?
• השיר היה נפוץ מאוד ברחובות הגטו. מה אפשר ללמוד מכך על האווירה בגטו ערב חיסולו?

ג. סיכום: דיון – התפקידים השונים שמילאה השירה בגטו וילנה

נחזור כעת ליומן שפתחנו בו את השיעור – יומנו של יצחק רודשבסקי:

יום חמישי, 11 בדצמבר 1942
... עד מאוחר בלילה שרנו, יחד עם הגדולים, שירים המספרים על נעורים ותקווה... ישבנו ליד השולחנות הדלים ואכלנו פשטידה עם קפה, והיינו כל כך מאושרים, כל-כך מאושרים. השירים הזדמרו זה אחרי זה. כבר שעה שתים-עשרה. אנחנו כאילו שיכורים מחדות-נעורים. לא רוצים ללכת הביתה. שירים מתפרצים וכלל אינם רוצים להיפסק...6

• באיזו מידה ממלאים השירים ששמעתם את התפקיד שרודשבסקי מדבר עליו? הסבירו.

• מה מוסיפים השירים ששמעתם להבנת עולמם של היהודים בגטו וילנה?

• 6. 6

קבר המוני מכוסה, פונאר, פולין