מידע למבקרים
שעות פתיחה:

יום א' - ה': 17:00-9:00

יום ו' וערבי חג: 14:00-9:00

יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל

הכניסה למוזיאון לתולדות השואה תתאפשר רק לילדים מעל גיל 10. אין כניסה לתינוקות בעגלה או במנשא.

הוראות הגעה:

שיעור ב: שירי עם בגטו וילנה – מציאות החיים לנוכח המוות כפי שהיא משתקפת בשירים שנכתבו בו

"שירים המספרים על נעורים ותקווה"

  1. משה פראגר, מן המיצר קראתי – שירי הגיטאות, מחנות העבדות, חצרות המוות, הפרטיזנים, הנקם והקרב, מוסד הרב קוק, ירושלים תשי"ט, עמ' ט'.
  2. Gilbert Shirli, Music in the Holocaust, Confronting Life in the Nazi Ghettos and Camps, Oxford 2005, p.198
  3. יצחק רודאשבסקי, יומנו של נער מווילנה, יוני 1941-אפריל 1943, הקיבוץ המאוחד ובית לוחמי הגטאות, תל אביב תשכ"ט, עמ' 71.
  4. שם, עמ' 76.
  5. משה הוך, קולות מתוך החושך: המוסיקה במחנות ובגטאות בפולין, יד ושם, ירושלים תשס"ב, עמ' 218-217.
  6. רודאשבסקי, יומנו של נער מווילנה, עמ' 76.

מיועד לתלמידי תיכון

ב-24 ביוני 1941 כבשו הגרמנים את וילנה. בעת כיבושה חיו בה 57,000 יהודים, כשליש מתושבי העיר. ימים ספורים לאחר הכיבוש החלו רציחות המוניות של יהודי העיר בבורות הירי בפונאר. ב-6 בספטמבר 1941 רוכזו בגטו 40,000 היהודים שנותרו בעיר. בארבעת החודשים הבאים, עד ינואר 1942, נמשכו הרציחות וכ-20,000 מיהודי הגטו נרצחו בפונאר. במציאות זו היה המוות נוכח בגטו כבר מראשיתו.
מה היה מקומה של השירה העממית במציאות זו של חיים בצל המוות? אילו תכנים נוצקו לתוך השירים בגטו? אילו מנגינות נשמעו בגטו, מהיכן נבעו ועל אילו צרכים של היהודים ששרו אותם ענו? 

השיעור שלפניכם בוחן את השתקפות מציאות החיים בגטו בשירים שנכתבו והושרו בו ואת התפקידים שמילאו השירים בחיי היהודים בגטו באותה מציאות מורכבת. לשם בחינת ההיבטים השונים נביא לפני התלמידים בראשונה את תופעת השירה העממית באופן כללי, ולאחר מכן ננתח את השירים, תוך שילוב קטעי יומן מהגטו, מוקד לדיון בתוכני השירים.

לגירסת הדפסה לתלמיד

א. מבוא: דיון – מקומם של שירי עם בתיעוד חיי היהודים בשואה

על השירה העממית בתקופת השואה כותב החוקר משה פראגר:

השיר העממי נבע ופרץ מכל עבר ומבעד לכל סדק, בכל התנאים ובכל הנסיבות [...] לא היתה אולי אף נקודת-ריכוז אחת של היהודים המעונים תחת עול הנאצים, אשר לא יצרה לה פזמוני-שירה עממיים משלה ולצרכיה.1

  • כיצד אפשר להסביר את התופעה שמשה פראגר מתאר? מה גרם ליהודים לשיר בכל מקום ובכל מצב בתקופה קשה זו?

ההיסטוריונית שירלי גילברט מציעה הסבר למשמעותם של השירים בעבור היהודים בתקופת השואה. קראו את דבריה וענו על השאלה:

"[...] בהיותם מנותקים – הן במישור הרגשי הן במישור הפיזי – חשו הקרבנות שחיוני שמשהו או מישהו יינצל כדי להעיד על מה שקרה: שהשיר שלהם "ממעמקי הגיהינום" יישמע וש"האחים מעבר לים" יבכו את האבדן. במיוחד מפני שהשירים יכלו להיות מועברים בעל פה ממקום למקום, הם נהיו לכלי מתבקש לצורך כך, ולראיה – מילות השיר עצמן מבטאות לעתים את הכוונה הזאת באופן חד-משמעי."2

  • מה הייתה חשיבותם של השירים בעיני היהודים ששרו אותם בשואה, על פי הקטע שקראתם? מדוע, לטענת הכותבת, השירים התאימו לתפקיד זה?

שירי השואה נועדו לשמש עדות ואמצעי הנצחה. הדרך שבה נפוצו השירים – מפה לאוזן – אפשרה להעביר באמצעותם מידע שלא היה אפשר להעביר בדרכים אחרות.

דיון בכיתה

  • מהם מאפייניה הייחודיים של עדות מסוג זה? מה אפשר ללמוד משיר שאי אפשר ללמוד בדרך אחרת? (נסו לחשוב: באילו מצבים אנשים שרים? במה שונה השירה מדיבור?)

השירה קשורה למכלול האירועים והחוויות האנושיות (שמחה, עצב, אהבה, געגועים, תפילה, מלחמה, ילדות, הורות ועוד). שלא כמו בדיבור, בשירה מתווספות המוזיקה והשיתופיות: המוזיקה פועלת במישור הרגשי והחווייתי. השירה יכולה לחבר הרבה אנשים באופן פשוט ומהיר, וכך היא יוצרת חוויה קולקטיבית.
מכיוון שכך, הייחודיות בסוג זה של עדות היא במידע שהשירים מספקים לנו באשר לתחושות וחוויות שהיו נחלתם של רבים בתקופת השואה (שלא כמו יומן למשל שמשקף חוויה אישית). כמו כן השירה הייתה כלי התמודדות חשוב בעבור היהודים בשואה, ולכן באמצעות השירים אפשר ללמוד על תגובות שונות ומגוונות של היהודים למציאות שנכפתה עליהם.

בשיעור זה ננסה "להאזין לגטו" ולהכיר את סיפורו באופן מעט שונה – דרך שירים שליוו את היהודים שחיו בו.

ב. פעילות: מציאות החיים בגטאות לאור ניתוח שירים וקטעי יומן

במבוא עמדנו על מקומם של השירים בתקופת השואה באופן כללי. בחלק זה נתמקד במשמעויות שונות של השירים בגטו וילנה.

לפניכם קטעים מיומנו של יצחק רודשבסקי, נער מגטו וילנה, המספר על המציאות שבה שרו יהודים בגטו. קראו את הקטעים שלהלן וענו על השאלות:

יום רביעי, 25 בנובמבר 1942.
יומנו בגיטו התחיל היום בבהלה, בפניקה, בפחד-מוות. השערים סגורים, הרחובות חסומים, תחנת החלוקה סגורה, כל פקידי היודנראט נעצרו בתיאטרון ותעודותיהם נלקחו מהם. בגטו דממת-מוות. מאות אנשים שכבו היום במחבואים [...]3

  • מה הייתה להערכתכם השפעתם של אירועים מעין אלו על היהודים בגטו?

יום חמישי, 11 בדצמבר 1942
...עד מאוחר בלילה שרנו, יחד עם הגדולים, שירים המספרים על נעורים ותקווה... ישבנו ליד השולחנות הדלים ואכלנו פשטידה עם קפה, והיינו כל כך מאושרים, כל-כך מאושרים. השירים הזדמרו זה אחרי זה. כבר שעה שתים-עשרה. אנחנו כאילו שיכורים מחדות-נעורים. לא רוצים ללכת הביתה. שירים מתפרצים וכלל אינם רוצים להיפסק...4

  • שימו לב לסמיכות של שני התיאורים ביומנו של רודשבסקי: כיצד אפשר להסביר את הפער הבולט בין שני התיאורים?

אירועים מעין זה המתואר בקטע היומן הראשון גרמו לכך שהיהודים היו מצויים בפחד מתמיד וחוסר ודאות באשר לעתידם. אל מול תחושות האימה ואי-הוודאות בולטים ביטויי האושר והאופטימיות המתוארים בקטע השני מהיומן. ניגוד זה מלמד על הצורך שמילאה השירה בעבור יהודי הגטו – דווקא לנוכח הספק הגדול באשר לעתידם; השירים עוסקים ב"נעורים ותקווה" ומספקים מפלט מהמציאות הקשה ותקווה, אולי אשליה, ומאפשרים לציבור השר אותם לחוש רגעים של אושר. כוחה הייחודי של השירה, לעומת פעולות אחרות שנועדו גם הן לתכלית זו – קריאה בספר, צפייה במופע וכו' – נובע מהיות השירה פעולה קולקטיבית; לשירה בציבור יש השפעה חזקה וסוחפת, ויש בכוחה לעורר את אותה תחושת "שיכרון" שרודשבסקי כותב עליה.

רודשסבקי מתאר צורך מסוים שמילאו השירים בעיני היהודים במציאות החיים בגטו וילנה. כעת נשמע ונקרא מספר שירים מגטו זה, וננסה לחשוב: מה עשה אותם לפופולריים כל כך? האם הם עונים על הצורך שמזכיר רודשבסקי? איזה פן בחיי הגטו מדגישים שירים אלו במיוחד?

משימת האזנה

על פי המוזיקה בחרו בהגדרה שלדעתכם מתאימה לשיר מההגדרות האלה (במה לדעתכם, על פי המוזיקה, עוסק השיר?): 
שירי אהבה; שירי ערש; שירי הומור וסטירה; שירי דלות, עמל ומצוקה; שירים חסידיים; שירי חיילים; שירי ילדים; שירי מחול.

"המנון הנוער"

האזינו למנגינת השיר, וסמנו בדף את ההגדרה המתאימה לדעתכם. 

להורדת קובץ השמע.

  • איזו אווירה המוזיקה משרה?

מארש (שיר לכת): מוזיקה קצבית שנועדה ללוות ולעודד צועדים בסך, בעיקר במצעדים צבאיים או חגיגיים. המוזיקה של המארש כתובה בקצב זוגי מכיוון שעליה ללוות את קצב הצעידה בימין-שמאל.

קראו את השיר:

הִמְנוֹן הַנֹּעַר

מילים: שמרק'ה קצ'רגינסקי
לחן: בתיה (באסיה) רובין
תרגום מיידיש: יוסף אחאי

מִזְמוֹרֵנוּ נִמְלָא צַעַר,
אַךְ צַעֲדֵנוּ עַז, נָכוֹן. 
אַף כִּי צַר אוֹרֵב בַּשַּׁעַר –
נֹעַר מִסְתַּעֵר בְּרוֹן. 

בֵּין הַנֹּעַר כָּל שׁוֹאֵף
וְכָל לוֹחֵם הוּא,
לַשָּׁנִים אֵין מַשְׁמָעוּת.
גַּם זְקֵנִים יוּכְלוּ
יוּכְלוּ הֱיוֹת גַּם הֵמָּה
בְּנֵי גִּיל – נֹעַר וְחֵרוּת.

אֶל נוֹדֵד לְלֹא מַרְגּוֹעַ
הַפּוֹסֵעַ בְּבִטְחָה
לוֹ יָבִיא, יִשָּׂא הַנֹּעַר
מִן הַגֵּטוֹ שִׁיר בְּרָכָה.

בֵּין הַנֹּעַר כָּל שׁוֹאֵף...

ביצוע: חבורת רננים. בתוך: תחת זיו כוכבי שמים, ניגונים של זיכרון. בית לוחמי הגטאות.

קצ'רגינסקי כתב את השיר בשנת 1942, ללחן שהיה קיים לפני המלחמה. השיר הוקדש למועדון הנוער בגטו, ומקהלת ילדים שרה אותו בכל אירועי המועדון. הציבור היה נוהג לקום על רגליו בזמן השירה.

  • מהי התשובה שמספק השיר למציאות החיים בגטו וילנה?
  • קצ'רגינסקי כתב את השיר הזה ללחן שהיה קיים עוד לפני המלחמה. מדוע לדעתכם בחר בסוג זה של מוזיקה?
  • מדוע לדעתכם היה שיר זה אהוב כל כך אצל הנוער והתושבים בכלל בגטו?

התשובה שהשיר מספק למציאות החיים בגטו היא התגייסות משותפת למאבק באויב שתביא לזקיפת ראשם של תושבי הגטו ותיצור סיכוי לעתיד מחוץ לשערי הגטו. מילות השיר הותאמו ללחן של מארש המחזק את תחושת המאבק והגבורה שהשיר רוצה ליצור.

"אביב"

האזינו למנגינת השיר, וסמנו בדף את ההגדרה המתאימה לדעתכם.

musicians:

Caroline Koczan, voc., percussion
Petra Konecny, voc., flute
Franz Ruttner, voc., accordion
Maria Gollini, violin, voc.
Katrin Schüler Springorum, guitar, voc.
Bernhard Ziegler, double bass, voc

להורדת קובץ השמע.

  • איזו אווירה משרה המוזיקה?

מוזיקת טנגו: שירי הטנגו עוסקים על פי רוב בסיפור על יחסים שבינו לבינה, ובדרך כלל מדובר בהם על שברון לב, כאב, אכזבה, געגועים, ניכור ורגשות אחרים של צער ויגון, אולי בהשפעת המלנכוליה המובנית של המוזיקה. הטנגו נולד בארגנטינה והגיע לאירופה המערבית עם תזמורות נודדות. במזרח אירופה נחשפו למוזיקה הזאת דרך האזנה לרדיו ולתקליטים. רבים מהמוזיקאים הגדולים בפולין היו יהודים, וכניסתו של הטנגו לפולין הייתה קשורה בהם במידה רבה. מסיבה זו נכתבו גם שירים רבים ביידיש במנגינות של טנגו – לפני השואה ובשואה.

קראו את השיר:

אָבִיב

מילים: שמרק'ה קצ'רגינסקי
לחן: אברהם ברודנו
לחן: לא ידוע
תרגום מיידיש: אהרן מאירוביץ

אָנוּדָה בַּגֵּטוֹ,
מֵרְחוֹב אֶל רְחוֹב בּוֹ
לִמְצֹא כָּל מָקוֹם לֹא נִשְׁאַר. 
רֵעִי כְּבָר אֵינֶנּוּ, 
אֵיךְ זֶה אֶשָּׂאֵנוּ,
אָמְרוּ אֲנָשִׁים, לוּ דבר. 
אוֹר שַׁחַק וּתְכֹל דָּם,
בֵּיתִי עוֹד מוּאָר בָּם,
אַךְ מָה לִי תּוֹעֶלֶת בָּזֹאת?
כְּרָשׁ אֶת הַיָּד 
אֶל כָּל דֶּלֶת אֶפְשֹׁט:
נַדְּבוּ לִי אוֹר שֶׁמֶשׁ מְעַט. 

קַח-נָא, קַח-נָא, 
אָבִיב, כָּל עֶצֶב. 
אֵלַי הָשִׁיבָה 
גִּיל עִם אֲהוּבִי. 
וְשִׂים נָא עַל כְּחֹל כְּנָפֶיךָ,
אֶת לְבָבִי שִׂים, 
שָׂאֵהוּ אֶל טוֹבִי.

"Ess firt kejn weg zurik..." , Jiddische Lieder aus dem Ghetto in Wilna 1941-1943, "gojim", Mine Scheid-Katayama, Vienna, Austria,1993

את השיר כתב קצ'רגינסקי עם מות אשתו ברברה ב-1943. את מילות השיר הלחין אברהם ברודנו, מחברי התאטרון היהודי בגטו וילנה שנרצח במחנה באסטוניה.השיר נפוץ בגטאות שונים, במחנות וביערות הפרטיזנים.

לשיר במלואו, לחצו כאן.

  • איזו כותרת אחרת הייתם נותנים לשיר זה?
  • מדוע לדעתכם בחר המשורר לקרוא לשירו אביב?
  • מה מוסיפה המוזיקה לתוכן השיר?
  • מדוע לדעתכם נהיה שיר אישי זה בגטו לשיר עם?

הדיון על בחירתו של קצ'רגינסקי – לקרוא לשיר המתאר כאב וגעגועים, שיר שכתב בעקבות האבדן האישי, בשם "אביב" – מעמיד את המוקד בניתוח השיר על הניגוד הפנימי המתקיים בו בין הכרה באבדן לבין תקווה שאינה פוסקת להתקיים (לפחות לכאורה). מכאן אפשר לצאת לדיון רחב יותר על אודות תפקידיה השונים של השירה בגטו כפי שהם משתקפים בשיר זה. כאן גם יהיה מעניין לדון בעובדה שקצ'רגינסקי שם את הדברים בשיר דווקא בפי הרעיה – ייתכן שבעיניו השיר הוא אמצעי לעיסוק בנושא הכואב כל כך, באופן שהוא מעט פחות ישיר ומכאיב. מוזיקת הטנגו המתקשרת למציאות החיים לפני המלחמה מוסיפה ממד לגעגועים המובעים בשיר.

"פונאר"

האזינו למנגינת השיר, וסמנו בדף את ההגדרה המתאימה לדעתכם. 

להורדת קובץ השמע. 
  • איזו אווירה יוצרת המוזיקה?

שירי ערש: הספרות היהודית עשירה בשירי ערש. שיר ערש נועד להרגיע את הפעוט ולהשרות עליו רוח טובה כדי להרדימו תוך מנוחה ושלווה. היו שירי ערש עצובים ומלאי געגועים – שירי דאגה לאב שנסע למרחקים או נלקח לסיביר וכדומה – אבל ביסודם היו שירי הערש מבוססים על ביטויי רוך ועדנה. גם שירי העצב מתובלים בדברי הרגעה: "אל דאגה בני... גם אתה גיבור תהיה כשתגדל". מוטיבים מסורתיים אלה נעדרים משירי הערש בתקופת השואה, ואת מקומם תופסים אלמנטים של חרדה ואימה.5

פונאר

מילים: נוח וולקוביסקי ושמרק'ה קצ'רגינסקי
לחן: אלכסנדר תמיר (וולקוביסקי)
נוסח עברי: אברהם שלונסקי

שֶׁקֶט, שֶׁקֶט, בְּנִי נַחְרִישָׁה!
כָּאן צוֹמְחִים קְבָרִים,
הַשּׂוֹנְאִים אוֹתָם נָטָעו
ּפֹּה מֵעֲבָרִים.
אֶל פּוֹנַאר דְּרָכִים יוֹבִילוּ,
דֶּרֶךְ אֵין לַחְזֹר,
לִבְלִי שׁוּב הָלַךְ לוֹ אַבָּאוְעִמּוֹ הָאוֹר.
שֶׁקֶט, בְּנִי לִי, מַטְמוֹנִי לִי,
אַל נִבְכֶּה בִּכְאֵב!
כִּי בֵּין כֹּה וָכֹה בִּכְיֵנוּ
לֹא יָבִין אוֹיֵב,
גַּם הַיָּם גְּבוּלוֹת וָחוֹף לוֹ,
גַּם הַכֶּלֶא סְיָג וָסוֹף לוֹ–
עֱנוּתֵנוּ זֹאת
הִיא בְּלִי גְּבוּלוֹת,
הִיא בְּלִי גְּבוּלוֹת.

ביצוע: קולית לוחמי הגטאות, בתוך: תחת זיו כוכבי שמים, ניגונים של זיכרון. בית לוחמי הגטאות.

באפריל 1943 נערכה בגטו וילנה תחרות מוזיקה, ואחד ממשתתפיה היה אלכסנדר וולקוביסקי (לימים תמיר), בנו של הרופא נוח וולקוביסקי. אלכסנדר היה אז בן אחת עשרה ולתחרות הגיש יצירה לפסנתר פרי עטו, פיאנו שמה. המתחרים האחרים היו מוזיקאים מקצועיים. אלכסנדר זכה בפרס הרביעי – הישג עצום לילד בן אחת עשרה. לאחר התחרות כתב אביו בית אחד של שיר בפולנית – "chico chico" (שקט שקט) שמו. 

את הבית הזה תרגם המשורר קצ'רגינסקי ליידיש ואף הוסיף שני בתים משלו. את השיר שרו בקביעות בגטו זמרי מקהלת גטו וילנה.

לשיר במלואו, לחצו כאן.

  • אילו תחושות מעורר בכם השיר?
  • כיצד אפשר להסביר את העובדה שהשיר הפך לאחד משיריה הקבועים של מקהלת הגטו – איזה צורך הוא מילא בעבור היהודים במציאות החיים בגטו וילנה?
  • מאילו בחינות שיר זה דומה – במילים ובלחן – לשירי ערש רגילים, ובמה הוא שונה מהם?

בשיר יש מוטיבים שונים של שיר ערש, הן במילים – פניית הרגעה של האם לבנה, געגועים לאב שאינו נמצא – הן במנגינה השקטה והנוגה. אולם שלא כמו שירי ערש רגילים, שיר זה שופע יסודות של עצב, אימה וייאוש (האב הלך לבלי שוב, אחריו גם הבן, והבכי והכאב תופסים מקום מרכזי בשיר) ושאיפה לחירות ולדרור שאינה מובעת בשירי ערש בדרך כלל; המוזיקה קודרת מהרגיל ודרמטית מאוד.

"עדי-עד חיינו"

האזינו למנגינת השיר, וסמנו בדף את ההגדרה המתאימה לדעתכם. 

להורדת קובץ השמע.

  • איזו אווירה המוזיקה משרה?

קברט: תאטרון מוזיקלי עם מאפיינים סאטיריים, ביקורתיים, מתגרים ומתריסים. הקברט נולד בצרפת בסוף המאה ה-19. בימי רפובליקת ויימאר התפתח מאוד בגרמניה והתפשט לכל אירופה. בברלין 85% מאנשי הקברט היו יהודים. המוזיקה היא חלק אינטגרטיבי מסוג התאטרון הזה. הקברט פונה אל הקהל הרחב, ולכן המוזיקה מאוד קליטה. אך היא גם מתאפיינת פעמים רבות בחדשנות ובתעוזה.

קראו את השיר:

עֲדֵי-עַד חַיֵּינוּ

מילים: לייב רוזנטל
לחן: לא ידוע
תרגום מיידיש: אהרון מאירוביץ'

עֲדֵי-עַד חַיֵּינוּ עוֹלָם הֻצַּת.
עֲדֵי-עַד חַיֵּינוּ בְּלִי פְּרוּטָה אַחַת.
עוֹד יִתְפַּקְּעוּ הֵם כָּל שׂוֹנְאֵינוּ,
אֲשֶׁר רוֹצִים הַשְׁחֵר-פָּנֵינוּ.
חַיִּים אֲנַחְנוּ, עוֹדֵנוּ עוֹד!
נוֹסִיף לְנַצֵּחַ כָּל שָׁעָה לִחְיוֹת.
לְחְיוֹת נִרְצֶה וְאַף לִזְכּוֹת – 
זְמַנִּים רָעִים, אוֹתָם בְּלוֹת.
חיים אֲנַחְנוּ, עוֹדֵנוּ עוֹד!

"Ess firt kejn weg zurik..." , Jiddische Lieder aus dem Ghetto in Wilna 1941-1943, "gojim", Mine Scheid-Katayama, Vienna, Austria,1993

שיר של אחד הקברטים האחרונים בגטו, אוגוסט 1943. כתב אותו בגטו לייב רוזנטל. רוב שירי הקברט עברו מיד מההופעות בבמה לתפוצה רחבה ברחובות הגטו.

  • השיר נכתב בזמן סמוך מאוד לחיסולו של הגטו, בספטמבר 1943. איזו משמעות מיוחדת מקבל השיר לנוכח עובדה זו?
  • מה מקומה של המוזיקה בשיר זה?
  • השיר היה נפוץ מאוד ברחובות הגטו. מה אפשר ללמוד מכך על האווירה בגטו ערב חיסולו?

הסמיכות של מועד כתיבת השיר למועד חיסולו של הגטו מדגישה את הניגוד בין המציאות שבה נכתב השיר לבין המסר העולה ממנו. הלחן העליז שהותאם לשיר זה מחדד את הניגוד הזה. מכאן אפשר לצאת לדיון על משמעותו של שיר זה בעיני יהודי הגטו – האם הוא מבטא תקווה? האם לחלופין הוא נועד לאפשר בריחה רגעית מהמציאות הכואבת? וכיוצא בזה.

ג. סיכום: דיון – התפקידים השונים שמילאה השירה בגטו וילנה

נחזור כעת ליומן שפתחנו בו את השיעור – יומנו של יצחק רודשבסקי:

יום חמישי, 11 בדצמבר 1942
... עד מאוחר בלילה שרנו, יחד עם הגדולים, שירים המספרים על נעורים ותקווה... ישבנו ליד השולחנות הדלים ואכלנו פשטידה עם קפה, והיינו כל כך מאושרים, כל-כך מאושרים. השירים הזדמרו זה אחרי זה. כבר שעה שתים-עשרה. אנחנו כאילו שיכורים מחדות-נעורים. לא רוצים ללכת הביתה. שירים מתפרצים וכלל אינם רוצים להיפסק...6

  • באיזו מידה ממלאים השירים ששמעתם את התפקיד שרודשבסקי מדבר עליו? הסבירו.

כאן יש מקום להשוות בין השירים השונים מבחינת התכנים והמוזיקה, אך גם להתייחס לפנים שונות שבאות לידי ביטוי באותו השיר – ביטויי ייאוש בצד ביטויי תקווה והתפקיד המורכב שהמוזיקה ממלאת בהקשר זה.

  • מה מוסיפים השירים ששמעתם להבנת עולמם של היהודים בגטו וילנה?