יום א' - ה': 17:00-9:00
יום ו' וערבי חג: 14:00-9:00
יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל
הכניסה למוזיאון לתולדות השואה תתאפשר רק לילדים מעל גיל 10. אין כניסה לתינוקות בעגלה או במנשא.
יום א' - ה': 17:00-9:00
יום ו' וערבי חג: 14:00-9:00
יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל
הכניסה למוזיאון לתולדות השואה תתאפשר רק לילדים מעל גיל 10. אין כניסה לתינוקות בעגלה או במנשא.
מילים: שמרק'ה קצ'רגינסקי
לחן: אברהם ברודנו
תרגום: אהרן מאירוביץ
אָנוּדָה בַּגֵּטוֹ
מֵרְחוֹב אֶל רְחוֹב בּוֹ,
לִמְצֹא כָּל מָקוֹם לֹא נִשְׁאַר.
רֵעִי כְּבָר אֵינֶנּוּ,
אֵיךְ זֶה אֶשָּׂאֵנוּ,
אָמְרוּ אֲנָשִׁים, לוּ דבר.
אוֹר שַׁחַק וּתְכֹל דָּם,
בֵּיתִי עוֹד מוּאָר בָּם,
אַךְ מָה לִי תּוֹעֶלֶת בָּזֹאת?
כְּרָשׁ אֶת הַיָּד
אֶל כָּל דֶּלֶת אֶפְשֹׁט:
נַדְּבוּ לִי אוֹר שֶׁמֶשׁ מְעַט.
קַח-נָא, קַח-נָא,
אָבִיב, כָּל עֶצֶב.
אֵלַי הָשִׁיבָה
גִּיל עִם אֲהוּבִי.
וְשִׂים נָא עַל כְּחֹל כְּנָפֶיךָ,
אֶת לְבָבִי שִׂים,
שָׂאֵהוּ אֶל טוֹבִי.
אוּבַל אֶל הַפֶּרֶךְ,
בֵּיתִי פֹּה בַּדֶּרֶךְ
אֶרְאֶנּוּ סָגוּר וְאָבֵל.
אוֹרָה נֶאֱצֶלֶת,
נוֹבֵלָה וְקוֹבֶלֶת,
לִבְלוּב הוּא גַּם לִי פֹּה רַק לֵיל.
עִם שׁוּבִי לְעֵת עֶרֶב
יָגוֹן בִּי עוֹד יִרַב,
כִּי אֶת עִקְבוֹתֶיךָ אַכִּיר.
בַּצֵּל הֵם בָּאוֹת לִי
בּוֹ נָהַגְתָּ חַכּוֹת לִי
וּבְרֹךְ לְנַשְּׁקֵנִי, יַקִּיר.
קַח-נָא, קַח-נָא...
הִקְדִּים אֲבִיבֵנוּ
לָשׁוּב כֹּה אֵלֵינוּ,
עֶרְגוֹנַי מַפְרִיחִים אֶת כֻּלִי.
עִם פֶּרַח זוֹרֵחַ,
מֵנֵץ וְשָׂמֵחַ
אֶרְאֶה גַּם אוֹתְךָ בָּא מוּלִי.
זִיוָהּ הַחַמָּה
כְּמוֹ אָז מְצִיפָה
בְּיַרְקוּת מִתְפָּרֶצֶת אֲדָמָה
אַתָּה הָאָהוּב וְיָקָר, הָה, אֵיכָה?
מִלִּבִּי לֹא יָמוּשׁ זִכְרוֹנְךָ.
קַח-נָא, קַח-נָא...
מוזיקה קצבית שנועדה ללוות ולעודד צועדים בסך, בעיקר במצעדים צבאיים או חגיגיים. המוזיקה של המארש כתובה בקצב זוגי מכיוון שעליה ללוות את קצב הצעידה בימין-שמאל.
המארשים נכנסו למוזיקה היהודית במאה ה-15 דרך ה"פורים שפיל" – יצירות קומיות שנכתבו על פי הסיפור של מגילת אסתר: לצורך בניית דמותו המפחידה והגרוטסקית של המן ביצירות אלו, נעזרו במוזיקת המארשים שיוצרת אווירת מלחמה ואימה.
במהלך הדורות השתלבו המארשים גם בסגנונות ובהקשרים רבים נוספים של המוזיקה היהודית. כך למשל רבים מהניגונים החסידיים מבוססים על מארשים מימי נפולאון (ובכלל זה ה"מרסייז" - ההמנון הצרפתי).
מעורבותם של יהודים רבים בתנועות הסוציאליסטיות והקומוניסטיות באירופה החלה בראשית המאה ה-20 – תנועות אלו עשו שימוש נרחב במארשים לצורכי תעמולה, ואף היא תרמה לחדירתו של ז'אנר זה ליצירה המוזיקלית היהודית. רבים מאותם שירי תעמולה בסגנון מארש הופיעו מאוחר יותר בגטאות בתקופת השואה, במילים שונות.
זמן קצר לאחר כיבוש וילנה ע"י הגרמנים ביוני 1941, נשלחו כ-17,000 מיהודי העיר ליער הסמוך – פונאר, שם נרצחו ביריות בבורות ירי.
היהודים שנותרו בחיים רוכזו בשני גטאות בעיר, אשר בעקבות המשך הרציחות, הצטמצמו תוך זמן קצר לגטו אחד. במהלך שנת קיומו הראשונה של הגטו, נרצחה כמחצית מאוכלוסיית הגטו בבורות הירי בפונאר. רק יהודים שקיבלו אישורי-עבודה לא נכללו ברשימות השילוחים מהגטו. התקופה שבין תחילת 1942 לאביב 1943 עברה בלי אקציות המונים, וכונתה 'תקופת השקט היחסי'. הגטו, בהנהגת היודנראט, הפך לגורם יצרני, ומרבית תושביו עבדו בגטו ומחוצה לו. בגטו הוקמו בתי-ספר ותיאטרון, והתנהלו בו חיי תרבות ערים. מוסדות עזרה סוציאלית, מטבחים עממיים ומערכת רפואית נאבקו ברעב ובמחלות, והודות לכך הייתה התמותה בגטו מועטה יחסית לגטאות גדולים אחרים.
במחצית השנייה של שנת 1943 חודשו האקציות בגטו. בסוף חודש ספטמבר 1943 חוסל גטו וילנה. חלק מיושביו נשלחו למחנות ריכוז באסטוניה ובלטביה. כמה אלפים נשלחו למחנה ההשמדה בסוביבור, וכמה מאות נרצחו בפונאר.
מתוך כ-57,000 היהודים שחיו בוילנה עם הכיבוש הגרמני, נותרו בחיים כ-3,000-2,000 עם השחרור.
להרחבה, לחצו כאן.
מילים: נוח וולקוביסקי ושמרק'ה קצ'רגינסקי
לחן: אלכסנדר תמיר (וולקוביסקי)
נוסח עברי: אברהם שלונסקי
שֶׁקֶט, שֶׁקֶט, בְּנִי נַחְרִישָׁה!
כָּאן צוֹמְחִים קְבָרִים,
הַשּׂוֹנְאִים אוֹתָם נָטָעוּ
פֹּה מֵעֲבָרִים.
אֶל פּוֹנַאר דְּרָכִים יוֹבִילוּ,
דֶּרֶךְ אֵין לַחְזֹר,
לִבְלִי שׁוּב הָלַךְ לוֹ אַבָּא
וְעִמּוֹ הָאוֹר.
שֶׁקֶט, בְּנִי לִי, מַטְמוֹנִי לִי,
אַל נִבְכֶּה בִּכְאֵב!
כִּי בֵּין כֹּה וָכֹה בִּכְיֵנוּ
לֹא יָבִין אוֹיֵב,
גַּם הַיָּם גְּבוּלוֹת וָחוֹף לוֹ,
גַּם הַכֶּלֶא סְיָג וָסוֹף לוֹ –
עֱנוּתֵנוּ זֹאת
הִיא בְּלִי גְּבוּלוֹת,
הִיא בְּלִי גְּבוּלוֹת.
תּוֹר אָבִיב בָּא אֶל אַרְצֶךָ,
לָנוּ סְתָו אָבֵל
אוֹר גָּדוֹל בַּכֹּל זָרוּעַ,
וּסְבִיבֵנוּ לֵיל.
כְּבָר הַסְּתָו יַזְהִיב צַמֶּרֶת,
הַמַּכְאוֹב יִגְבַּר,
שַׁכּוּלָה הָאֵם נִשְׁאֶרֶת:
בְּנָהּ הוּא בְּפּוֹנָאר.
מֵי הַוִּילְיָה הַנִּכְבֶּלֶת
כְּבָר יִשְּׂאוּ דָּכְיָם,
זוֹעֲפִים קַרְעֵי הַקֶּרַח
נִשָּׂאִים לַיָּם
תְּמֻגַּר חֶשְׁכַת יָמֵינוּ,
אוֹר גָּדוֹל יִזְרַח עָלֵינוּ,
בּוֹא, פָּרָשׁ, עֲלֵה!
בִּנְךָ קוֹרֵא,
בִּנְךָ קוֹרֵא.
שֶׁקֶט, שֶׁקֶט, אַל בְּסַעַר,
מַבּוּעֵי הַלֵּב!
עַד אֲשֶׁר חוֹמוֹת תִּפֹּלְנָה,
נֵאָלֵם בִּכְאֵב.
אַל נָא, בְּנִי לִי, אַל תִּצְחַק נָא!
לֹא עֵת צְחוֹק עַכְשָׁו:
צַר הָפַךְ אֶת אֲבִיבֵנוּ
לְעָלֶה בַּסְּתָו
אַט יְפַךְ נָא הַמַּבּוּעַ:
שֶׁקֶט, בֵּן רַחוּם!
עִם הַדְּרוֹר יָשׁוּב גַּם אַבָּא
נוּמָה, נוּמָה, נוּם.
וּכְמוֹ וִילְיָה הַמְּשֻׁחְרֶרֶת,
כְּאִילָן עוֹטֶה צַמֶּרֶת,
עוֹד תִּזְכֶּה לְאוֹר
בְּבוֹא הַדְּרוֹר,
בְּבוֹא הַדְּרוֹר!
אנו מודים לך על הרשמתך לקבלת מידע מיד ושם.
מעת לעת נעדכן אותך אודות אירועים קרובים, פרסומים ופרויקטים חדשים.
החדשות הטובות הן שאתר עבר לאחרונה שידרוג משמעותי
החדשות הפחות טובות הן שבעקבות השדרוג אנחנו מעבירים אותך לדף חדש שאנו מקווים שתמצאו בו שימוש
שאלות, הבהרות ובעיות אנא פנו ל- webmaster@yadvashem.org.il