תכנן את הביקור שלך ביד ושם
תמונה
test

א'-ה': 08:30-17:00
ימי שישי וערבי חג: 08:30-14:00
שבת וחגים - סגור

יד ושם פתוח לקהל הרחב, ללא תשלום. כל הביקורים ביד ושם חייבים להיות משוריינים מראש

שואת יהודי ברית המועצות והשטחים המסופחים

רציונל

"אין דבר יותר טרגי מגורל עמי" 1
במשך מרבית העשורים מאז הסתיימה מלחמת העולם השנייה נותרה שואת יהודי ברית המועצות מחוץ לזיכרון והנצחת השואה בחברה הישראלית. רק בשנות ה-90, עם נפילת מסך הברזל, הגעת גל העולים מברית המועצות ופתיחת ארכיונים שעד לאותה עת היו סגורים בפני המערב, החל סיפורה הייחודי של השואה בשטחי ברית המועצות לחדור לתודעה הישראלית. הסדנה "אין דבר יותר טראגי מגורל עמי" מבקשת לחשוף את המשתתפים למאפיינים הייחודיים של  שואת יהודי ברית המועצות בכדי לאפשר הבנה שלמה יותר של מורכבות סיפור השואה.  
ערב הפלישה הגרמנית בקיץ 1941 נמצאו בשטחי ברית המועצות כ-5 מיליון יהודים שהיוו את הציבור היהודי הגדול ביותר באירופה דאז. כ-2.7 מיליון מתוכם נרצחו בתקופת השואה והמלחמה. בסדנה זו נבקש לבחון מה מאפיין את סיפורם של יהודי ברית המוצעות בזמן המלחמה. בהתאם לתפיסה החינוכית של יד ושם המבקשת לבחון ולהציג את מגוון ההתנהגויות האנושיות במהלך השואה, גם סדנה זו תציג מגוון רחב של מקורות שפותחים צוהר הן לעולמם של הקורבנות, הן לדיון בסוגיות של המבצעים והן לסוגיות של העומדים מן הצד, מה שמאפשר עיסוק מעמיק ורחב בנושא. 
כדי להבין את ייחודיות שואת יהודי ברית המועצות והשטחים שסופחו אליה יש להכיר קודם כל את סיפורם וייחודם של היהודים שחיו באזורים אלו עוד טרם הכיבוש הגרמני. מדובר על הקבוצה היהודית הגדולה ביותר באירופה באותן השנים שעברה שינויים מהירים בטווח שנים מצומצם יחסית, מאז מהפכת 1917 ועד לפלישת הצבא הגרמני. בין השינויים ראוי לציין את המודרניזציה המהירה, החילון וההשתלבות המוצלחת בחברה הכללית ואף הובלתה בתחומים שונים. בסדנה זו ננסה להכיר ולבחון את התהליכים המרכזיים שאפיינו את יהודי ברית המועצות בין שתי מלחמות העולם, להעמיק בגורלם בתקופת השואה והמלחמה ולסקור את שעבר על היהודים בברית המועצות בשנים שלאחר המלחמה, תוך שימת דגש על שאלות של זהות אישית וקולקטיבית, מאבק למען הנצחה ושאלת הקשר לעם היהודי.
על מנת לקבל תמונה מלאה ומורכבת נבחן לעומק במהלך הסדנה חמישה נושאים, המובאים באמצעות חמש קבצי מקורות, באמצעותם ניתן להיחשף למורכבות וייחודיות שואת יהודי ברית המועצות. מהלך הסדנא מתבסס על עבודה אישית וקבוצתית של המשתתפים (שיטת הג'יקסו) מתוך התפיסה שבשיטה זו יש הישענות על הסקרנות הטבעית של המשתתפים, תוך הסמכתם להוות ברי ידע בנושאי ההתמחות אותם יחקרו בקבוצות. 

הנושאים המרכזיים שיבחנו הם:

  • אידאולוגיה ותעמולה – הקובץ העוסק בנושא זה חושף את המשתתפים למקורות המלמדים על מקומה המיוחד של ברית המועצות ויהודייה באידיאולוגיה הנאצית. המלחמה הייתה ביטוי למאבק בין שתי אידיאולוגיות נוגדות שהניצחון בו היה תנאי הכרחי ליצירת הסדר העולמי הנאצי החדש. השילוב בין האידיאולוגיה האנטי-בולשביקית, שנאת היהודים ואופי המלחמה הברוטלי השפיע רבות על המדיניות האנטי יהודית בשטחי ברית המועצות הכבושים. קריאה
  • "הפתרון הסופי" – תיק נושא זה מאפשר למשתתפים לקרוא ולחקור על התפתחות הפתרון הסופי בברית המועצות, ועל שיטות והיקפי ההשמדה בברית המועצות. הפתרון הסופי וההשמדה השיטתית של היהודים החלו עם פלישת הגרמנים לברית המועצות. כמו כן, הרצח התבצע ברובו בסמוך למקומות המגורים של היהודים על-ידי כוחות גרמניים בסיוע אוכלוסייה מקומית. באמצעות חשיפה לקטעי מקור, לפקודות ולנתונים שונים יעמדו המשתתפים על ייחודיות התפתחות וביצוע הפתרון הסופי בברית המועצות. קריאה
  • שכנים – קובץ מקורות זה מאפשר למשתתפים ללמוד על התגובות השונות של שכני היהודים למציאות תחת הכיבוש הנאצי. המקורות המגוונים יחשפו את המשתתפים למציאות הדיכוי והטרור, לחוסר במזון, לרצח ולגירושים מהם סבלה האוכלוסייה המקומית בתקופת המלחמה. כ-26 מיליון מאזרחי וחיילי ברית המועצות נהרגו במלחמה, ובמציאות קשה זו בחרו אנשים לנהוג באופנים שונים כלפי שכניהם היהודים הנרדפים. באמצעות המקורות השונים ננסה לעמוד על המאפיינים הייחודיים למרחב זה. קריאה
  • הצלה – תיק הנושא העוסק בהצלה מורכב ממקורות שונים המציגים את אופני ההצלה הייחודים ליהודי ברית המועצות. מספר גורמים הובילו לכך שליהודי ברית המועצות היו אפשרויות הצלה שלא התקיימו עבור יהודים בשטחים אחרים של אירופה הכבושה, זאת מכיוון שברית המועצות הייתה המדינה היחידה שרוב שטחה נותר חופשי לאורך המלחמה, מה שאפשר פינוי אוכלוסייה לאזורים שנותרו תחת שליטה סובייטית. עבור מעטים ממי שנותר באזורים שנכבשו התקיימה האפשרות לברוח ליערות ולהצטרף לפרטיזנים, מה שלא התאפשר באותה המידה באזורים אחרים. בקובץ ייחשפו המשתתפים גם לאפשרויות הצלה בידי לא יהודים ובכך ינסו לאפיין את אופני ההצלה השונים שעמדו בפני יהודי ברית המועצות. קריאה
  • לחימה יהודית – בקובץ המקורות העוסק בלחימה יהודית ייחשפו המשתתפים לכך שיהודי ברית המועצות לקחו חלק במלחמה בגרמנים, יהודים רבים גויסו והתנדבו לשירות בצבא האדום, אחרים הצליחו להצטרף לפרטיזנים ואחרים הצטרפו למחתרות אנטי-פשיסטיות. אופציית הלחימה עבור היהודים בברית המועצות הייתה ייחודית, כיוון שבשטחי ברית המועצות התקיימה חזית לחימה מיום פלישת הגרמנים ועד לסיום המלחמה ב-1945. לייחודיות זו ייחשפו המשתתפים באמצעות המקורות השונים ובאמצעותה ינסו לעמוד על המוטיבציות שהובילו את היהודים להצטרף ללחימה. קריאה

ההתמקדות בנושאים לעיל תאפשר מבט רחב אך גם מעמיק הודות למתודיקה של  הסדנה וכך ילמדו המשתתפים על שואת יהודי ברית המועצות באמצעות כלים של למידה משמעותית.

מטרות הסדנה

  • ללמוד על גורל יהודי ברית המועצות בימי מלחמת העולם השנייה והשואה באמצעות חומרי ארכיון מגוונים.
  • להיחשף למציאות החיים המורכבת שאפיינה את ברית המועצות בזמן מלחמת העולם השנייה ושבמסגרתה התפתח הפתרון הסופי.
  • להכיר את מורכבות השואה במרחבים השונים, באמצעות למידה וחקר השואה בברית המועצות.

מהלך הסדנה

  1. פתיחה 5 דקות – המטרה בשלב הפתיחה היא להציף את הסיבות לעיסוק הספציפי בשואת יהודי ברית המועצות באמצעות שאילת השאלות הבאות את המליאה:
  • מה אתם יודעים על שואת יהודי ברית המועצות?
  • כיצד ניתן ליצור אצלנו הבנה מורכבת יותר של סיפור השואה?
  • הסבירו מדוע יש לעסוק בהרחבה בשואת יהודי ברית המועצות?
    תשובות אפשריות: הסיפור לא היה מוכר במשך שנים רבות בשל מסך הברזל, חצי מקרבנות השואה היו משטחים אלו, והם שיעור הנספים הגבוה ביותר. בנוסף, שיטת הרצח וטשטושו במרחב הסובייטי החלה על-ידי הנאצים עצמם ונמשכה מסיבות אידיאולוגיות במשך כ-70 על-ידי הסובייטים, העיסוק שלנו בנושא מבקש לעשות צדק היסטורי במידה מסוימת באמצעות העיסוק בנושא.
  • הערה למנחה: המטרות בשאילת שאלות הפתיחה הן לבחון מה רמת הידע של המשתתפים, להסיר התנגדות אפשרית של התלמידים ולעורר בהם ציפייה ועניין להמשך הסדנה.
  1. מתן רקע היסטורי על יהודי ברית המועצות בין מלחמות העולם 10 דקות
    המטרה בשלב זה להעניק לקבוצה בסיס ידע קצר בכדי שהתלמידים יכירו את הפרופיל החברתי של יהודי ברית המועצות ערב מלחמת העולם השנייה.
    ניתן להשתמש בקטע מסרט העדות של סרגיי סושון2- "אלו שנותרו..."- מדקה 4:19-8:36.
    לאחר הקרנת הקטע יש לשאול את השאלות הבאות:
  • כיצד ניתן לאפיין את החיים היהודיים בברית המועצות על פי עדותו של סרגיי סושון?
  • מה ניתן ללמוד על עולמם של יהודי ברית המועצות מהעדות?
    תשובות אפשריות: שפות; קשר היסטורי ליהדות; זהות יהודית מורכבת; חינוך; מקצועות; מעמד; קשר עם הסביבה הלא יהודית ומציאות הטרור שהייתה לחלק מחייהם של אזרחי ברית המועצות.
  • הערה למנחה: שלב הרקע ההיסטורי מצריך הכנה ולמידה, חומר עזר למדריך מצורף בנספח לחוברת זו. כמו כן ניתן להשתמש במידע פה https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=15576
    הפרת חוזה ריבנטרופ-מולוטוב והפלישה של גרמניה הנאצית לברית המועצות במסגרת מבצע ברברוסה, 22.06.1941 מהווה אות הפתיחה של המלחמה.
  1. למידה בקבוצות אם 20 דקות – המטרה בשלב זה היא לאפשר לתלמידים לחקור לעומק את תיקי הנושא אותם יקבלו ולהכשיר את המשתתפים כ"מומחים" עבור השלב הבא. שיטת הסדנה היא שיטת הג'יקסו (Jigsaw) המסתמכת על למידה עצמית מעמיקה ולימוד עמיתים.
    בשלב זה התלמידים יתחלקו לחמש קבוצות. כל משתתף יקבל קובץ מקורות העוסק במאפיין אחד של שואת יהודי ברית המועצות בו תעסוק קבוצתו. בראשית כל קובץ מוצגות מספר שאלות, מטרת הלמידה הקבוצתית היא לקרוא ולחקור לעומק את קטעי המקור שבקבצים ולענות על השאלות בצורה מושכלת ומנומקת. חשוב להדגיש למשתתפים שבשלב הבא הם יצטרכו להציג את הממצאים אליהם הגיעו בפני חבריהם מקבוצות אחרות ולכן נדרש מהם לכתוב את התשובות.
  • הערה למנחה: בשלב העבודה בקבוצות נדרש מהמדריך לעבור בין המשתתפים ולוודא כי השאלות הובנו, כי עבודת הקריאה והחקר ברורה וכי הקבוצות מצליחות לנסח תשובות לשאלות המוצגות להן. שים לב שבכל אחד מהקבצים ישנה התייחסות לסיפורה של קייב, הדבר חשוב לטובת הדיון שיתקיים במליאה בחלק מתקדם של הסדנה.
  1. למידה בקבוצות "מומחים" 20 דקות  - המטרה בשלב זה, של ערבוב הקבוצות, היא לאפשר למשתתפים לשתף את חבריהם בממצאי מחקרם מהשלב הקודם וכך ליצור הן לימוד עמיתים והן מבט רחב על נושא שואת יהודי ברית המועצות.
    לאחר שכל הקבוצות ענו על השאלות יוצרים קבוצות חדשות המורכבות ממומחים לכל אחד מהנושאים בהם עסקו המשתתפים בשלב הקודם. כך שייווצרו קבוצות חדשות המורכבות מחמישה משתתפים מחמש קבוצות אם שונות.
    על כל הקבוצות החדשות לענות על שאלת העל:

    מה מאפיין את שואת יהודי ברית המועצות לפי המקורות שנחקרו בקבוצות?
    הערה למנחה: חשוב להסביר למשתתפים שסדר הצגת הממצאים מהשלב הקודם הוא לפי מספר הקבוצה המופיע בראש כל קובץ מקורות. גם בשלב זה נדרש מהמדריך לעבור בין הקבוצות ולוודא שכל "המומחים" מציגים את ממצאי המחקר שביצעו בשלב הקודם.
    חזרה למליאה ובחינה משותפת של הממצאים 20 דקות – מטרת השלב הזה היא לאסוף, להציג ולעבד יחד את המידע שלמדו המשתתפים במהלך העבודה בקבוצות השונות.
    לאחר העבודה בקבוצות יחזרו המשתתפים למליאה והמדריך יאסוף את התשובות לשאלת העל. את הדיון המסכם נמקד בדיון על מקרה קייב כמקרה בוחן המחבר בין כלל הנושאים עליהם עבדו הקבוצות. מה שיקל על איסוף ועיבוד הנתונים במליאה, ובחינה מעמיקה משותפת של ייחודיות שואת יהודי ברית המועצות. 

  • הערה למנחה: מומלץ להשתמש בשאלות הבאות:
  1. מה מלמדת אותנו פקודת הגרמנים, שניתנה ב-28 בספטמבר 1941, לאיסוף יהודי קייב? לאיזה מאפיינים שבחנו בסדנה היא מתקשרת?
  2. מה ניתן ללמוד מעדותה של דינה ווסרמן-פרוניצ'בה על ביצוע "הפתרון הסופי" בבאבי יאר, קייב?
  3. האם יומנה של ל.נרטובה ותיאורה את הרצח בבאבי יאר תואם למה שלמדתם וחקרתם על התנהגותם של שכני היהודים?
  4. כיצד סיפור הצלתה של דינה ווסרמן-פרוניצ'בה בידי נטליה מולחנובה-גרינבה מתקשר לסיפורי הצלתם של יהודי ברית המועצות?
  5. מה דעתכם על מעשיה של טטיאנה מרקוס? מה דחף אותה לפעול באופן שבו פעלה?
  6. מהם הדברים החדשים שלמדתם על השואה במהלך הסדנה?

סיכום 15 דקות -  תיאור גורלם של יהודי ברית המועצות מסיום המלחמה ועד התפרקותה של ברית המועצות.

ניתן להיעזר במקורות הבאים:

  1. https://www.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%204842.pdf
  2. ניתן לחזור לסיפורו של סרגיי סושון, אשר בקטע זה של עדותו- מציג את אופן חזרתו לחיים לאחר המלחמה לצד המדיניות הכללית כלפי היהודים בברית המועצות בשנות ה50 ואילך: מדקה 39:00-43:38
  3. סרט עדות נוסף אשר ניתן להשתמש בקטע עדות ממנו- הוא סיפורה של פאניה ברנצובסקי3 - העוסק בהנצחה המיידית, בבחירה להישאר, הספר השחור כביטוי להנצחת שואת יהודי ברית המועצות וכד'. https://www.youtube.com/watch?v=LbuaPN5vUYQ מדקה 50:08-57:45
  • 1."הנני יהודי, סטודנט [...] לעמי היסטוריה בת אלפי שנים. במשך אלפי שנים עמנו המגורש ממולדתו סובל רדיפות והשפלות. אנחנו שנתנו לעולם את התורה, את הנצרות, את מרקס, שהרעיונות שלנו הפרו את כל העולם האנושי, תמיד נקראנו 'ז'ידים מלוכלכים'. אין דבר יותר טרגי מגורל עמי. מהצד השני של החזית הרגו ושרפו בנו. באבי יאר, מיידנק, אושוויץ, שבעה מיליון נרצחים יהודים [...] בפנינו לא עמדה השאלה: לצד מי להלחם בקרב הזה? לא יכולנו להתנחם שדמם של בני עמים אחרים ירגיע את החיה ויציל אותנו. ידענו כי ניצחון הגרמנים זה מותנו. נלחמנו ללא רחמים  של מי שגורלו נגזר. אך גם בצד הזה של החזית, בשורותינו שלנו לא היינו לבני אדם אלא ל'ז'יידים'. להיות נרדף על ידי האויב זה קשה מאוד, אבל כאשר אלה חברייך – זה מעבר ליכולות אנושיות. זו בדידות. זהו גורל עמנו" (אייזנברג, יהודים כותבים לאיליה ארנבורג, 271-274).
  • 2.סרגי סושון נולד בשנת 1928 בעיר אודסה שבאוקראינה (אז ברית המועצות). עם הפלישה הגרמנית לברית המועצות בקיץ 1941 וכיבושה של אודסה, גורשה משפחת סושון לגטו שהוקם בעיר. בקיץ 1942 הועבר סרגי יחד עם אימו, סבתו ואחיו הצעיר למחנות ברזובקה, דומניובקה ואחכמצ'טקה בטרנסניסטריה, ולאחר מכן שימשו בעבודות כפיה בחווה חקלאית. ב-1944 עם התקרב הצבא האדום, נמלטו בני משפחת סושון לכפר וויקטורובקה ושם הוסתרו על ידי איוון ולידיה גלטה עד יום השחרור. בתום המלחמה חזרה משפחת סושון לאודסה ושם שיקמה את חייה. במשך השנים פעל סרגי סושון למען הנצחת זיכרון השואה. סרגי סושון עלה לארץ, התיישב בחדרה והמשיך לפעול למען שימור הזיכרון בקרב יהודים ושאינם יהודים
  • 3.פניה ברנצובסקי (יוחלס) נולדה בקובנה, ליטא, בשנת 1922. בשנת 1927 משפחתה של פניה עברה להתגורר בווילנה. לאחר שפלש הצבא הגרמני לברית המועצות בשנת 1941, והעיר וילנה נכבשה, גורשה משפחת יוחלס לגטו. בגטו פניה הצטרפה לארגון הפרטיזנים המאוחד (הפ.פ.או.), וב-23 בספטמבר 1943, היום בו החל חיסולו הסופי של הגטו, הצליחה פניה, תחת הוראתם של הפ.פ.או., לברוח מהגטו ולהצטרף ליחידת הפרטיזנים "הנוקם". ביחידה פניה הכירה את בעלה לעתיד, מיכאל ברנצובסקי. השניים חזרו לווילנה המשוחררת ביולי 1944. אחרי השחרור נודע לפניה על כך שהוריה ואחותה גורשו ונרצחו באסטוניה ובלטביה. לפניה ומיכאל נולדו שתי בנות. לימים הייתה פניה ממקימי המכון ליידיש באוניברסיטת וילנה. היא ממשיכה להיפגש עם צעירים, לקיים סיורים בווילנה היהודית ולספר על העולם היהודי, על התרבות ועל השפה האידית