שואת יהודי ברית המועצות והשטחים המסופחים

• אידאולוגיה ותעמולה – הקובץ העוסק בנושא זה חושף את המשתתפים למקורות המלמדים על מקומה המיוחד של ברית המועצות ויהודייה באידיאולוגיה הנאצית. המלחמה הייתה ביטוי למאבק בין שתי אידיאולוגיות נוגדות שהניצחון בו היה תנאי הכרחי ליצירת הסדר העולמי הנאצי החדש. השילוב בין האידיאולוגיה האנטי-בולשביקית, שנאת היהודים ואופי המלחמה הברוטלי השפיע רבות על המדיניות האנטי יהודית בשטחי ברית המועצות הכבושים. קריאה
• "הפתרון הסופי" – תיק נושא זה מאפשר למשתתפים לקרוא ולחקור על התפתחות הפתרון הסופי בברית המועצות, ועל שיטות והיקפי ההשמדה בברית המועצות. הפתרון הסופי וההשמדה השיטתית של היהודים החלו עם פלישת הגרמנים לברית המועצות. כמו כן, הרצח התבצע ברובו בסמוך למקומות המגורים של היהודים על-ידי כוחות גרמניים בסיוע אוכלוסייה מקומית. באמצעות חשיפה לקטעי מקור, לפקודות ולנתונים שונים יעמדו המשתתפים על ייחודיות התפתחות וביצוע הפתרון הסופי בברית המועצות. קריאה
• שכנים – קובץ מקורות זה מאפשר למשתתפים ללמוד על התגובות השונות של שכני היהודים למציאות תחת הכיבוש הנאצי. המקורות המגוונים יחשפו את המשתתפים למציאות הדיכוי והטרור, לחוסר במזון, לרצח ולגירושים מהם סבלה האוכלוסייה המקומית בתקופת המלחמה. כ-26 מיליון מאזרחי וחיילי ברית המועצות נהרגו במלחמה, ובמציאות קשה זו בחרו אנשים לנהוג באופנים שונים כלפי שכניהם היהודים הנרדפים. באמצעות המקורות השונים ננסה לעמוד על המאפיינים הייחודיים למרחב זה. קריאה
• הצלה – תיק הנושא העוסק בהצלה מורכב ממקורות שונים המציגים את אופני ההצלה הייחודים ליהודי ברית המועצות. מספר גורמים הובילו לכך שליהודי ברית המועצות היו אפשרויות הצלה שלא התקיימו עבור יהודים בשטחים אחרים של אירופה הכבושה, זאת מכיוון שברית המועצות הייתה המדינה היחידה שרוב שטחה נותר חופשי לאורך המלחמה, מה שאפשר פינוי אוכלוסייה לאזורים שנותרו תחת שליטה סובייטית. עבור מעטים ממי שנותר באזורים שנכבשו התקיימה האפשרות לברוח ליערות ולהצטרף לפרטיזנים, מה שלא התאפשר באותה המידה באזורים אחרים. בקובץ ייחשפו המשתתפים גם לאפשרויות הצלה בידי לא יהודים ובכך ינסו לאפיין את אופני ההצלה השונים שעמדו בפני יהודי ברית המועצות. קריאה
• לחימה יהודית – בקובץ המקורות העוסק בלחימה יהודית ייחשפו המשתתפים לכך שיהודי ברית המועצות לקחו חלק במלחמה בגרמנים, יהודים רבים גויסו והתנדבו לשירות בצבא האדום, אחרים הצליחו להצטרף לפרטיזנים ואחרים הצטרפו למחתרות אנטי-פשיסטיות. אופציית הלחימה עבור היהודים בברית המועצות הייתה ייחודית, כיוון שבשטחי ברית המועצות התקיימה חזית לחימה מיום פלישת הגרמנים ועד לסיום המלחמה ב-1945. לייחודיות זו ייחשפו המשתתפים באמצעות המקורות השונים ובאמצעותה ינסו לעמוד על המוטיבציות שהובילו את היהודים להצטרף ללחימה. קריאה

ההתמקדות בנושאים לעיל תאפשר מבט רחב אך גם מעמיק הודות למתודיקה של  הסדנה וכך ילמדו המשתתפים על שואת יהודי ברית המועצות באמצעות כלים של למידה משמעותית.

מטרות הסדנה

• ללמוד על גורל יהודי ברית המועצות בימי מלחמת העולם השנייה והשואה באמצעות חומרי ארכיון מגוונים.
• להיחשף למציאות החיים המורכבת שאפיינה את ברית המועצות בזמן מלחמת העולם השנייה ושבמסגרתה התפתח הפתרון הסופי.
• להכיר את מורכבות השואה במרחבים השונים, באמצעות למידה וחקר השואה בברית המועצות.

מהלך הסדנה

1. פתיחה 5 דקות – המטרה בשלב הפתיחה היא להציף את הסיבות לעיסוק הספציפי בשואת יהודי ברית המועצות באמצעות שאילת השאלות הבאות את המליאה:

2. מתן רקע היסטורי על יהודי ברית המועצות בין מלחמות העולם 10 דקות –
   המטרה בשלב זה להעניק לקבוצה בסיס ידע קצר בכדי שהתלמידים יכירו את הפרופיל החברתי של יהודי ברית המועצות ערב מלחמת העולם השנייה.
   ניתן להשתמש בקטע מסרט העדות של סרגיי סושון2- "אלו שנותרו..."- מדקה 4:19-8:36.
   לאחר הקרנת הקטע יש לשאול את השאלות הבאות:

3. למידה בקבוצות אם 20 דקות – המטרה בשלב זה היא לאפשר לתלמידים לחקור לעומק את תיקי הנושא אותם יקבלו ולהכשיר את המשתתפים כ"מומחים" עבור השלב הבא. שיטת הסדנה היא שיטת הג'יקסו (Jigsaw) המסתמכת על למידה עצמית מעמיקה ולימוד עמיתים.
   בשלב זה התלמידים יתחלקו לחמש קבוצות. כל משתתף יקבל קובץ מקורות העוסק במאפיין אחד של שואת יהודי ברית המועצות בו תעסוק קבוצתו. בראשית כל קובץ מוצגות מספר שאלות, מטרת הלמידה הקבוצתית היא לקרוא ולחקור לעומק את קטעי המקור שבקבצים ולענות על השאלות בצורה מושכלת ומנומקת. חשוב להדגיש למשתתפים שבשלב הבא הם יצטרכו להציג את הממצאים אליהם הגיעו בפני חבריהם מקבוצות אחרות ולכן נדרש מהם לכתוב את התשובות.

4. למידה בקבוצות "מומחים" 20 דקות  - המטרה בשלב זה, של ערבוב הקבוצות, היא לאפשר למשתתפים לשתף את חבריהם בממצאי מחקרם מהשלב הקודם וכך ליצור הן לימוד עמיתים והן מבט רחב על נושא שואת יהודי ברית המועצות.
   לאחר שכל הקבוצות ענו על השאלות יוצרים קבוצות חדשות המורכבות ממומחים לכל אחד מהנושאים בהם עסקו המשתתפים בשלב הקודם. כך שייווצרו קבוצות חדשות המורכבות מחמישה משתתפים מחמש קבוצות אם שונות.
   על כל הקבוצות החדשות לענות על שאלת העל:

   מה מאפיין את שואת יהודי ברית המועצות לפי המקורות שנחקרו בקבוצות?
   הערה למנחה: חשוב להסביר למשתתפים שסדר הצגת הממצאים מהשלב הקודם הוא לפי מספר הקבוצה המופיע בראש כל קובץ מקורות. גם בשלב זה נדרש מהמדריך לעבור בין הקבוצות ולוודא שכל "המומחים" מציגים את ממצאי המחקר שביצעו בשלב הקודם.
   חזרה למליאה ובחינה משותפת של הממצאים 20 דקות – מטרת השלב הזה היא לאסוף, להציג ולעבד יחד את המידע שלמדו המשתתפים במהלך העבודה בקבוצות השונות.
   לאחר העבודה בקבוצות יחזרו המשתתפים למליאה והמדריך יאסוף את התשובות לשאלת העל. את הדיון המסכם נמקד בדיון על מקרה קייב כמקרה בוחן המחבר בין כלל הנושאים עליהם עבדו הקבוצות. מה שיקל על איסוף ועיבוד הנתונים במליאה, ובחינה מעמיקה משותפת של ייחודיות שואת יהודי ברית המועצות. 

סיכום 15 דקות -  תיאור גורלם של יהודי ברית המועצות מסיום המלחמה ועד התפרקותה של ברית המועצות.

ניתן להיעזר במקורות הבאים:

1. https://www.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%204842.pdf
2. ניתן לחזור לסיפורו של סרגיי סושון, אשר בקטע זה של עדותו- מציג את אופן חזרתו לחיים לאחר המלחמה לצד המדיניות הכללית כלפי היהודים בברית המועצות בשנות ה50 ואילך: מדקה 39:00-43:38
3. סרט עדות נוסף אשר ניתן להשתמש בקטע עדות ממנו- הוא סיפורה של פאניה ברנצובסקי3 - העוסק בהנצחה המיידית, בבחירה להישאר, הספר השחור כביטוי להנצחת שואת יהודי ברית המועצות וכד'. https://www.youtube.com/watch?v=LbuaPN5vUYQ מדקה 50:08-57:45