מידע למבקרים
שעות פתיחה:

יום א' - ה': 17:00-9:00

יום ו' וערבי חג: 14:00-9:00

יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל

הכניסה למוזיאון לתולדות השואה תתאפשר רק לילדים מעל גיל 10. אין כניסה לתינוקות בעגלה או במנשא.

הוראות הגעה:

בין העולמות: מעגלים חברתיים בגטו טרזיינשטט

שלום! בסביבת הלמידה "בין העולמות" אנו מזמינים אתכם להצטרף למסע בעקבות עולמם של הילדים בגטו טרזיינשטט. המסע מבקש להתחקות אחר ההתמודדות של הילדים עם המצוקה, האובדן והכאב בתקופת השואה. באתר מערך שיעור לפעילות עם תלמידי חטיבת הביניים והחטיבה העליונה.

גטו טרזיינשטט נכלאו בעיקר יהודים מצ'כיה וגם מגרמניה, מאוסטריה, מהולנד, מדנמרק ומהונגריה. הגטו נועד לשמש מחנה מעבר לפני גירוש היהודים בהדרגה למחנות השמדה. אחר כך, ב-1944, הוא שימש אתר הסוואה לרצח יהודי אירופה בכך שהוצג כ"יישוב יהודי לדוגמה" בעל "מנהל יהודי עצמי". ב-1944 הציגו הגרמנים את הגטו לפני ועדת חקירה של הצלב האדום. לפני בואה של המשלחת גורשו יהודים רבים לרצח באושוויץ (כדי להפחית את הצפיפות הרבה בגטו), נפתחו בו חנויות מדומות, בית קפה מדומה, בנק מדומה וגני ילדים מדומים, והעיר קושטה בגינות קטנות ובפרחים. הביקור הוכן בקפידה מראש, לרבות מפגשים מצונזרים של אסירים יהודים עם נציגי הצלב האדום. אחרי הביקור נעשה סרט תעמולה על חייהם של היהודים בחסות הרייך השלישי. בתום ההסרטה שולחו רוב "שחקני" הסרט לתאי הגזים באושוויץ. 

לאשליה שעיצבו הגרמנים בקפידה בזמן המלחמה הייתה השפעה גם לאחר סיום המלחמה. טרזיינשטט נחשב לעתים, בטעות, לגטו "לדוגמה" שתנאי החיים בו היו טובים יותר. חשוב מאוד ללמוד ולדעת שמקומו של המוות לא נפקד בגטו טרזיינשטט - רוב הזקנים שהובאו לגטו מתו בתוך הגטו, והוא שימש בעיקר תחנת מעבר בדרך למחנות המוות. ב-9 במאי 1945 שיחרר הצבא האדום את גטו טרזיינשטט. בעת השחרור נמצאו בו כ-30,000 יהודים, רובם אסירי מחנות שהגיעו לשם במסגרת צעדות המוות. סך הכול 155,650 יהודים גורשו לטרזיינשטט, ומהם מתו בגטו 34,000, כ-87,000 מהם גורשו למחנות בפולין, ואת רובם הגדול רצחו הגרמנים. רק כ-3,000 מיהודי טרזיינשטט שרדו מהמחנות.

העולם שבין הורים וילדיהם בטרזיינשטט

העולם שבין הורים וילדיהם בטרזיינשטט

גטו טרזיינשטט הוקם בשטחה של עיר מבצר ששימשה למגורי הצבא הצ'כי. את הצבא שימשו בעבר קְסַרְקְטִינִים (אולמות ענק). גירוש היהודים אל טרזיינשטט הוביל לצפיפות עצומה. נשים וגברים הופרדו וחיו בקסרקטינים נפרדים, מה שהביא לכך שרוב המשפחות לא חיו יחד. כדי להטיב את תנאי המגורים של הילדים, יזמה ההנהגה היהודית מעבר של חלק מהילדים אל מעונות מיוחדים...
לקריאה נוספת...
עולמם של הילדים בטרזיינשטט

עולמם של הילדים בטרזיינשטט

על האופן שבו התמודדו הילדים עם המציאות היומיומית בגטו, אפשר ללמוד מעיתוני הילדים. בגטו טרזיינשטט יצאו לאור מספר עיתוני ילדים, בהם "ודם" ו"קמרד". כתב העת קמרד יצא לאור במעון Q609 – בית ילדים משותף לבנים ולבנות דוברי צ'כית וגרמנית. את 22 הגיליונות של קמרד כתבו נערים בכתב ידם הילדותי ואייר אותם העורך איוון פולאק, ללא השתתפות...
לקריאה נוספת...
העולם שבין מדריכים וילדים בטרזיינשטט

העולם שבין מדריכים וילדים בטרזיינשטט

במעונות חיו הילדים בפיקוח של מדריכים. עד כמה הצליחה מסגרת זו לשמש תחליף למסגרת המשפחתית ואילו תפקידים קיבלו על עצמם המדריכים? נבחן זאת מבעד לעיניהם של הילדים ודרך הביטויים שהשתמשו בהם כשתיארו את המדריכים.פעילותקראו את שלושת המקורות הבאים. לאחר מכן פנו למלא את הטבלה המופיעה בהמשך.מקור א - מעון הנערות הצ'כיותהיום יום האם. הבנות עשו...
לקריאה נוספת...