בין העולמות: מעגלים חברתיים בגטו טרזיינשטט

גטו טרזיינשטט נכלאו בעיקר יהודים מצ'כיה וגם מגרמניה, מאוסטריה, מהולנד, מדנמרק ומהונגריה. הגטו נועד לשמש מחנה מעבר לפני גירוש היהודים בהדרגה למחנות השמדה. אחר כך, ב-1944, הוא שימש אתר הסוואה לרצח יהודי אירופה בכך שהוצג כ"יישוב יהודי לדוגמה" בעל "מנהל יהודי עצמי". ב-1944 הציגו הגרמנים את הגטו לפני ועדת חקירה של הצלב האדום. לפני בואה של המשלחת גורשו יהודים רבים לרצח באושוויץ (כדי להפחית את הצפיפות הרבה בגטו), נפתחו בו חנויות מדומות, בית קפה מדומה, בנק מדומה וגני ילדים מדומים, והעיר קושטה בגינות קטנות ובפרחים. הביקור הוכן בקפידה מראש, לרבות מפגשים מצונזרים של אסירים יהודים עם נציגי הצלב האדום. אחרי הביקור נעשה סרט תעמולה על חייהם של היהודים בחסות הרייך השלישי. בתום ההסרטה שולחו רוב "שחקני" הסרט לתאי הגזים באושוויץ. 

לאשליה שעיצבו הגרמנים בקפידה בזמן המלחמה הייתה השפעה גם לאחר סיום המלחמה. טרזיינשטט נחשב לעתים, בטעות, לגטו "לדוגמה" שתנאי החיים בו היו טובים יותר. חשוב מאוד ללמוד ולדעת שמקומו של המוות לא נפקד בגטו טרזיינשטט - רוב הזקנים שהובאו לגטו מתו בתוך הגטו, והוא שימש בעיקר תחנת מעבר בדרך למחנות המוות. ב-9 במאי 1945 שיחרר הצבא האדום את גטו טרזיינשטט. בעת השחרור נמצאו בו כ-30,000 יהודים, רובם אסירי מחנות שהגיעו לשם במסגרת צעדות המוות. סך הכול 155,650 יהודים גורשו לטרזיינשטט, ומהם מתו בגטו 34,000, כ-87,000 מהם גורשו למחנות בפולין, ואת רובם הגדול רצחו הגרמנים. רק כ-3,000 מיהודי טרזיינשטט שרדו מהמחנות.