מערך שעור בנושא: הבובה שלי – מזיכרונותיה של יעל רוזנר

להורדת הספר "הבובה שלי – מזיכרונותיה של יעל רוזנר" 

מהלכי הוראה לסיפור "הבובה שלי", על פי עדותה של יעל רוזנר

הכנה לקראת המפגש עם הספר

ניתן לפתוח את המפגש בעזרת שיח היוצר קשר ליום השואה המתקרב ובא. ניתן לעשות זאת כל ידי הצגת התמונה של יעל רוזנר בילדותה ובבגרותה – הניצולה המספרת את סיפורה, הצגת שם הסיפור: הבובה שלי ודיון והעלאת השערות על אודות הסיפור שיסופר.

פעילות זו נועדה לחבר חיבור ראשוני בין הילד לבין היצירה. ההכנה ליצירה חשובה כדי "להכשיר את הלבבות" לקראת הנושא המדובר ביצירה ולקראת הרגשות העולים ממנה.

היכרות עם היצירה - העמקה בהבנת היצירה על כל רבדיה ובהבנת המסרים והמשמעויות שבה.

לפני קריאת הסיפור יתכנסו התלמידים למליאה אינטימית (למשל: ישיבה על שטיח).

המורה תספר לתלמידים שליעל הניצולה המספרת את סיפורה קראו זופיה, בילדותה היא חיה בפולין והיום היא חיה בישראל. הסיפור מתמקד בחיים שלה בזמן המלחמה.

מומלץ לספר את הסיפור לפי הפרקים המוצעים ולקרוא אותו בהמשכים:

• חלק א – החיים שלפני השואה והמעבר לגטו.
• חלקים ב, ג – המעבר למרתף והמשחק הדמיוני כדרך התמודדות.
• חלקים ד, ה, ו – יציאתה וחזרתה של האם מהגטו ומתן הבובה וחוטים לרקמה לילדתה.
• חלקים ז, ח – עזיבת הגטו.

על המפגש הראשוני עם היצירה להיות מפגש מדויק ובעל הטעמה מתאימה.

חשוב שהקריאה בשלב זה לא תיעשה על ידי התלמידים.

קריאת המבוגר היא קריאה פרשנית מושכלת ומהווה מתווך ראשון להבנת היצירה וליצירת תחושת הבטחון.

חלק א

בחלק זה מתוודעים התלמידים לחיי המשפחה בטרם השואה, כמציאות של משפחה, נורמליות ואהבה. כמו כן מוצג הקשר בין האם לבת, ופעולותיה של האם ליצירת "חיים שגרתיים" בגטו.

חשוב להדגיש ולהתעכב על חלק זה של חיי המשפחה בטרם השואה, משום שהוא מאפשר לתלמידים יצירת אמפתיה ליעל ולמשפחתה לצד ההבנה של הכוחות ששאבה מהם.

השאלות שלהלן מדגישות את הנתינה לצד הקשיים.

שימו לב כי בחלק זה מתוודעים התלמידים למושג ה"גטו". התוודעות זו נעשית בהדרגתיות, בחלקה מתוך התיווך של האם, ולצד תיאורים של התמודדות. כל זה על מנת לאפשר לתלמידים להתוודע למושג ללא יצירת טראומה.

חלקים ב–ג

בחלקים אלו יעל מתארת את חייה במרתף וחושפת בפני הקוראים את האמצעים שעזרו לה בהתמודדדות היומיומית בהיותה בגטו.

חשוב מאוד לעזור לילדים להמשיג את הדברים שהם רואים כי עזרו ליעל בעולם הקשה שחיה בו: דמיון, יצירה, תקווה לעתיד וכו'.

חלקים ד–ו

בחלקים אלה מתוארת יציאתה וחזרתה של האם מהגטו. כמו כן, מתוארות המתנות שהאם מביאה לילדתה: בובה וחוטים לרקמה.

חלקים ז–ח

בחלקים אלו מתוארת עזיבת הילדה זושה את הגטו. ב"מסע" העזיבה מתוודעים הקוראים לנחישותה של הילדה להוציא גם את בובתה שאליה נקשרה כאם לבתה.

פרק ח

בחלק זה ניתן להדגיש בפני התלמידים שני ערכים מרכזיים:

הראשון – קיום ההבטחה של האם, והשני – הכוחות הטמונים בילדה המסייעים לה לעזור לעצמה.

השאלות תאפשרנה לתלמידים ולמורה להמשיג את ההיבטים המשמעותיים בפעולותיו של המציל הצעיר, וכן בהתמודדותה של יעל.

הזמנה לתגובה אישית

המורה תזמין את התלמידים לשתף במחשבות וברגשות שהתעוררו בהם במהלך הקריאה.

המורה תזמין את התלמידים לשאול שאלות, לברר סוגיות.

ילדים מגלים סקרנות ועניין בנושא השואה ושואלים שאלות רבות. על אף סקרנותם של הילדים יש לתת להם את התחושה שהשיח הוא לגיטימי, אך כדאי להימנע ממתן מענה רחב מדי לשאלות שמעלים הילדים ואף להימנע מעיסוק מעמיק בתכנים שהם מביאים מ"ידע אישי" או באסוציאציות שהם מעלים. חשוב לצמצם תכנים העלולים לגרום לזעזוע ולעורר חרדה. הדרך הרצויה היא בשיחות אישיות מזדמנות עם כל ילד ובהקשרים משמעותיים. עם זאת יש לתת לילדים את התחושה שמותר להם לשאול כדי לא לנתק את התקשורת בנושא זה, ואף לתת את התחושה שהמבוגר יודע על מה הילדים מדברים ולא חסר אונים כלפי המידע שהם מציגים. תגובות שאינן אמִתיות או אמינות תגרומנה נזק רב ליכולת של הילד לשתף, ובכך להקל על המשא שהוא מרגיש שהוא נושא עמו בעקבות היחשפות לתכנים הקשים.

פעילות סיכום - הזמנה לעיבוד אישי ויצירתי

ניתן לבחור באחת האפשרויות שלפניכם:

• התבוננות בתערוכת 'אין משחקים ילדותיים'. בתערוכה המקוונת שבה נמצאים סיפורים נוספים של חפצים ששימשו כמשחקים לילדים בתקופת השואה.
• שיח בעקבות ההתבוננות:
  -תארו ממה היו עשויים המשחקים?
  -האם הייתם רוצים לדעת יותר על אחד מהם? מה הייתם רוצים לדעת? הסבירו מדוע דווקא עליו?
• הנחיית התלמידים לספר את הסיפור מפי הבובה (להדגיש מה היא הרגישה? מה היא חשבה על הילדה וכדומה).
• הבעת מחשבות של יעל בתוך השק באמצעות ציור.
• מה לדעתכם סיפרה יעל לנכדיה כשהראתה להם את הבובה
• ?לפניכם צילום הבובה ותמונות של יעל ושל אמה.
  צרו בעזרתם עטיפה שלדעתכם צריכה להיות עטיפת הספר המספר את סיפורה של יעל ובובתה.

פעילות הסיכום תאפשר לילדים להביע את תחושותיהם גם באמצעות פעילות יצירתית. בנוסף, היא מאפשרת להרחיב את מעגל ההתבוננות – הן לשיקום החיים על ידי החשיבה על יעל ונכדיה, והן על ידי ההפניה לסיפורי חפצים אחרים.