מערך שיעור על הסרט: "בזכות אנשים טובים" - סיפורה של שורדת השואה יונה עמית

יונה עמית נולדה בשנת 1938 בפיומה שבאיטליה. עם הכיבוש הגרמני של האיזור, משפחתה של יונה עזבה את פיומה והסתתרה במקומות שונים. בסופו של דבר הוברחו בני המשפחה אל שוויץ, שם שהו עד סוף המלחמה.

סיפורה של יונה משולב בקטעי אנימציה ומותאם לגילאי 6 – 8 (כיתות א'-ב').

לפני הצפייה בסרט

רקע היסטורי לסרט
יונה עמית נולדה ב-1938 בפיומה שבצפון איטליה למשפחה אורתודוכסית-מודרנית. עם הכיבוש הגרמני של צפון איטליה, משפחתה של יונה עזבה את פיומה והגיעה לעיירה בניאקאוואלו, שם מצאו מסתור בבית משפחת טמביני. תושבי העיירה הסתירו יהודים נוספים. כשעלה החשד כי מקום מסתורם נחשף, העבירה משפחת טמביני את יונה ובני משפחתה למסתור בבית משפחת דלה ואלה. בהמשך הועברו יונה, אחיה, אחותה ובת דודתם למנזר בעיר לוגו בזהות בדויה. לאחר כשנה במנזר, התאחדו בני המשפחה על מנת לנסות ולעבור את הגבול לשוויץ ונעזרו בלידיה קטנאו, שסיפקה להם מסמכים מזויפים וסידרה את נסיעתם אל הגבול. לאחר מסע מפרך ורווי סכנות בהרי האלפים, הצליחו יונה ומשפחתם להגיע לשוויץ. עם סוף המלחמה שבה המשפחה לאיטליה וב-1950 עלו לישראל. יונה הקימה משפחה עניפה ועד היום היא מחנכת ואשת עדות.

מה חשוב לדעת בבואנו ללמד את נושא השואה בכיתות א'-ב'?
מערכת החינוך שוקדת לחנך ילדים החל מן הגיל הצעיר על מורשתו של העם, ההיסטוריה שלו ותרבותו, ובתוכה החגים והמועדים וימי הזיכרון, כחלק בלתי נפרד מההוויה החינוכית. יום הזיכרון לשואה ולגבורה הוא אחד מהם, והילדים, כמו כל אזרחי המדינה, נחשפים לצפירה ולאווירה המיוחדת של יום זה. בעידן של אמצעי תקשורת הנגישים לכול הילדים נחשפים לאירועים בדרגות שונות של חשיפה, וקולטים קטעי מידע ללא יכולת קוגניטיבית לתת להם פשר ומשמעות. תפקידם המרכזי של אנשי החינוך ביום זה הוא לעזור לילדים בארגון המידע שקלטו, במתן פשר לאווירה השוררת ובוויסות הרגשי.
הוראת השואה בכיתות א'–ב' מתמקדת בלימוד מבוקר של פרק השואה. בכיתות אלו חשוב להתמקד בסיפורו של היחיד תוך שימת דגש על "עוגנים נפשיים" שיקלו על ההתמודדות וכן בנושאים המדגימים כוחות נפש והתמודדות ערכית, כגון עזרה הדדית, יצירה, חסידי אומות העולם – "האור שבחושך".
בעזרת המפגש עם דמות מרכזית אחת תיווצר אמפתיה שתאפשר להכיל את הנושא ולהכיר מושגי יסוד ראשוניים. הידיעה שגיבור הסיפור ניצל מוסיפה לתחושת הביטחון. העיבוד רגשי של הסיפור יעשה דרך מגוון פעילויות יצירתיות ואחרות
הסיפור בנוי ברובו בטכניקה של אנימציה, אשר מאפשרת גם להציג לתלמידים מושגים מרכזיים בתולדות השואה, וגם לתת לדברים להיות מיוצגים לתלמידים באופן רך שאינו טראומתי.
לקריאה נוספת על הוראת השואה בבתי הספר היסודיים לחץ כאן

לאחר הצפייה בסרט

להלן מספר הצעות לדיון פעילות המאפשרות עיבוד רגשי וערכי:

שאלות פתוחות לדיון בכיתה

מה למדתם מן הסיפור?
היה משהו בסיפור שהפתיע אתכם? היו דברים שידעתם?
מה שימח אתכם בסיפור? מה העציב אתכם?

למורה – השיח יכול לתת מקום להעלאת עוגנים כגן – חשיבות המשפחה והתמיכה, עזרה על ידי חסידי אומות העולם, כבוד האדם, זהות יהודית.

עבודה עם כרטיסיות תמונות מן הסרט

הדפיסו את קובץ הכרטיסיות

המורה יבחר מספר תמונות מתוך הסרט ויקיים שיחה עם התלמידים

מה רואים בתמונה?
מה לדעתכם הרגישה הדמות המופיעה בתמונה?
מה אתם לומדים מהתמונה?

המורה יפזר את התמונות ברחבי הכיתה (אפשר לתלות אותן על הקירות או לסדר את הכיתה בצורת ח ולפזר את התמונות על הרצפה). כל תלמיד יבחר תמונה, ולאחר מכן יסביר מדוע בחר דווקא אותה ו/או ייתן כותרת לתמונה. הדפיסו את הכרטיסיות >

כרטיסיות ביטוי והבעה

עבודה עם כרטיסיות ביטוי והבעת רגשות

הדפיסו את קובץ הכרטיסיות
המורה יפזר על הלוח או ברחבי הכיתה את הכרטיסיות הבאות המכילות את ההיגדים שלפניכם:

רָצִיתִי לִשְׁאול אֶת יוֹנָה אוֹ לְהַגִּיד לָהּ ש...
לְדַעְתִּי יוֹנָה הִיא
ציירוּ צִיּוּר בְּעִקְבוֹת הַסֶּרֶט
אַחֲרֵי הַצְּפִיָּה בַּסֶּרֶט אֲנִי מַרְגִּישׁ: בִּטָּחוֹן/ גַּאֲוָה / בִּלְבּוּל /פָּחַד /עַצְבוּת /כְּאֵב /הִתְרַגְּשׁוּת /תִּקְוָה /שִׂמְחָה

כל תלמיד יבחר כרטיסיה אחת מבין ארבע כרטיסיות וישלים את המשפט הכתוב בה. לאחר מכן המורה ינהל דיון על תחושות הילדים כפי שעולות מן הכרטיסיות.
אפשר לספר לתלמידים שיונה מתגוררת בירושלים והיא תשמח לקבל את הציורים והשאלות שלהם.